"על-מנת להתמודד עם תופעת הזנות והתופעות הפליליות הנלוות לה בדרך יעילה ואפקטיבית יותר, יש להפעיל את מגוון כלי האכיפה המתאימים לעניין, ובהם כלים כלכליים, מינהליים
ואזרחיים, כך שלצד האכיפה הפלילית המקובלת ישולבו אמצעים אכיפתיים אחרים שיפגעו בכיסם של עבריינים בתחום זה ויהפכו את ביצוע העבירות הרלוונטיות לבלתי רווחי". כך קובע (יום ג', 2.4.19) פרקליט המדינה, שי ניצן, בעידכון הנחיה למאבק בזנות.

ההנחיה פותחת בהגדרות ל"מעשה זנות" וקובעת, כי יש להוכיח שמדובר במגע מיני בעל אופי אינטימי וממשי, הנעשה תמורת תשלום. עוד קובע ניצן, כי "ריקוד חיק" (lap-dance) במועדון חשפנות ייחשב אף הוא לרוב למעשה זנות, בהתאם להגדרות המפורטות בהנחיה. בהקשר זה מדגיש ניצן, כי צעדים פליליים יינקטו נגד בעלי מועדון החשפנות, מנהליו ומפעיליו הראשיים - ולא נגד החשפניות.

בנוגע לעבירות של סחר בבני אדם למטרת זנות, קובע ניצן שיש להקדיש מאמצים ניכרים למיגורן. בין היתר, הוא מנחה את המשטרה והפרקליטות לבחון האם ניתן לייחס לסוחרי הנשים גם עבירות של ארגון פשיעה והלבנת הון, שהעונשים עליהן חמורים במיוחד. את הנשים יש להימנע מלחקור באזהרה, הוא מוסיף, משום שמדובר למעשה בקורבנות עבירה; ייתכן שיש מקום לערב את רשויות הרווחה בטיפול בהן.

ניצן ממשיך ומציין מתי יש מקום לאכיפה נמרצת: העסקת קטינים בזנות, שימוש במקום לעבירות נוספות (כגון סחר בסמים) או למפגשי עבריינים, קיומן של תופעות פשיעה חמורות הנלוות לעיסוק בזנות, העוסקות בזנות הן אזרחיות זרות או שוהות בלתי חוקיות, המקום מהווה מטרד לשכנים, היקף הפעילות הוא נרחב. לגבי המשך ההליכים, מנחה ניצן לשקול האם לבקש מעצרים עד תום ההליכים, לוודא שהחשודים בסרסרות אינם מממנים את ההגנה המשפטית של הנשים, ולהפנות את תשומת ליבו של בית המשפט לעונש המינימום על סחר בבני אדם.

חלק נוסף בהנחיה עוסק באכיפה נגד מי שמפרסמים שירותי זנות. לאחר שהתופעה למעשה מוגרה מהעיתונים הארציים, אומר ניצן, יש לפעול נגד קיומה במקומונים ובאינטרנט, לפעול בצורה יזומה נגד מי שמפיצים עלונים וחוברות המפרסמים זנות ולבחון חסימת מספרי טלפון המופיעים בפרסומים אלו. ניצן מנחה להתמקד במי שעומדים מאחורי הפרסומים, ולשקול גם לפעול נגד בתי דפוס ומקימי אתרים המבצעים את הפרסום בפועל.