בית המשפט העליון קורא למעשה למדינה שלא לגרש שוהות בלתי חוקיות, אם נפלו קורבן לעבירות מין. הדברים עולים (יום ד', 3.7.19) מדבריהם של המשנה לנשיאה, חנן מלצר, והשופטים עוזי פוגלמן ודפנה ברק-ארז.

השופטים דחו את ערעורו של יאסר יונס, אשר נדון לתשע שנות מאסר לאחר שאנס עובדת זרה בלתי חוקית שביצעה בביתו עבודות ניקיון. לאחר שהקורבן התלוננה במשטרה, היא נחקרה באזהרה בחשד לשהות בישראל בניגוד לחוק. בתשובה לשאלות השופטים מסרה המדינה, כי המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, מומי למברגר, בודק האם יש צורך לקבוע נהלים לטיפול במקרים דומים - תלונות של שוהים בלתי חוקיים על עבירות מין שנעשו בהם.

ברק-ארז מתבטאת בצורה המפורשת ביותר. היא אומרת, כי שוהה בלתי חוקי חשוף לפגיעות קשות בתחום הפלילי, בין היתר משום שהוא חושש לפנות לרשויות - שמא ייפתחו הליכים גם נגדו. לכן, קיים הכרח לקבוע נהלים לטיפול בתלונות של שב"חים, ודאי כאשר מדובר בנשים החשופות לעבירות מין ובעבירות של אלימות במשפחה. לדעת ברק-ארז, חייבת להיות "אפשרות להגיש תלונה במשטרה ללא חשש" ו"הסרת החששות הפורמליים הכרוכים בכך מקבלת משנה חשיבות" - דהיינו, להבטיח שקורבן יוכל להתלונן בלא חשש שיגורש.

פוגלמן אומר: "הנחתי היא שהנושא יוסדר במהירות הראויה וכי במסגרת זאת יינתן משקל - במבט צופה עתיד - להוקעה המתחייבת של ביצוע עבירות מין נגד שוהות בלתי חוקיות הנתפסות, למרבה הצער, כ"טרף קל' על-ידי תוקפיהן דווקא משום החסמים האינהרנטיים העומדים בפני פנייתן לרשויות אכיפת החוק וכן לצורך להבטיח כי לא ייווצר 'אפקט מצנן' על הגשת תלונות עקב חששן האמור".

מלצר הסכים עם פוגלמן וברק-ארז. הוא הוסיף, כי במהלך הדיון התברר, שבהליכים שלאחר ההליך הפלילי בבית המשפט המחוזי בחיפה, "הוצג חומר רפואי שהוצא מתיק החקירה, או מהמקום שבו נוצר התיעוד, זאת על-אף העובדה שהדיון בבית המשפט המחוזי הנכבד התנהל בדלתיים סגורות וחל צו איסור פרסום על הדברים. גם נושא זה ראוי להיבדק ע"י גורמי הפרקליטות, הן לגבי מקור ההדלפה והן לשם מניעת הישנות מקרים כאלה בעתיד". את יונס ייצגו עוה"ד תמי אולמן ויעקב שלומוביץ, ואת המדינה - עו"ד רוני זלושינסקי.