בית הדין הרבני יכול לדון במזונות ילדים כחלק מתביעת גירושין רק בהסכמתם של שני בני הזוג וילדיהם. כך שב וקובע (יום א', 22.9.19) בית המשפט העליון, בהחלטה לדחות בקשה לשנות את ההלכה שנקבעה בשנת 1969. פסק הדין ניתן בידי השופטים מני מזוז וג'ורג' קרא, בעוד השופט ניל הנדל סבר בדעת מיעוט שיש להעניק לבית הדין באופן מלא סמכות שכזאת.

ההלכה משנת 1969 נקבעה בידי השופט (ולימים הנשיא) יואל זוסמן, בהסכמת השופטים משה לנדוי (לימים הנשיא) וחיים כהן. באותו מקרה (הלכת שרגאי) נפסק: ""תביעת מזונות של הילד, בין אם הוא מיוצג על-ידי האם ובין על-ידי אפוטרופוס אחר, לעולם לא תהא בגדר סמכותו הייחודית של בית־הדין הרבני, ומפאת השוני האמור אף אינה יכולה להיות 'כרוכה' בתביעת גירושין... אין בית הדין הרבני מוסמך לדון בתביעה זו אלא
לאחר 'שכל הנוגעים בדבר הביעו הסכמתם לכך'.

"... הסכם בין ההורים שעניינו מזונות הילד, אינו מחייב אלא את
ההורים עצמם שהתקשרו באותו הסכם, וההסכם אינו מעכב בעד הילד מלהגיש, בשמו הוא, תביעת מזונות נגד אביו שלא על-פי תנאי ההסכם. כיוצא בזה, אף פסק דין שיצא במשפט שבין ההורים אינו גורע מזכות הילד לתבוע את מזונותיו בשמו שלו".

לדברי מזוז, ההיגיון שמאחורי קביעה זו נותר בעינו. מזונות הילדים אינם חלק בלתי נפרד מיחסי הנישואין, שכן הורה מחויב לזון את ילדו גם בלא קשר למעמדו האישי. כריכת מזונות הילדים בתיק הגירושין עלולה לפגוע באינטרס של הילדים, ובית המשפט העליון הדגיש פעמים רבות שיקול זה. יש למנוע שימוש במזונות הילדים כמנוף בסכסוך בין ההורים, בעיקר - ככלי לחץ לוויתורים מצד האישה. ולבסוף, הלכה זו מונעת במידה רבה את מרוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני לבית המשפט למשפחה.

הנדל סבר, כי יש לבטל את הלכת שרגאי, וזאת בעיקר בשל מה שלדעתו מהווה לשון ברורה של חוק בתי הדין הרבניים: "הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על-ידי האישה ואם על-ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאישה ולילדי הזוג". לדבריו, בפסיקת בית המשפט העליון בסוגיה זו יש תהפוכות וסתירות, והגיעה העת להאחדה שלה. לדעת הנדל, דווקא יישוב כל המחלוקות בערכאה אחת תהיה לטובת הילד.

על נימוקים אלו משיב מזוז באומרו, כי לשון החוק מאפשרת גם את הלכת שרגאי, שכן היא מלמדת שבית הדין מוסמך לדון רק במה שנודע לסיום הנישואין - ומזונות הילד הם זכות עצמאית. עוד הוא אומר, כי בית המשפט העליון יישם בעקביות את הלכת שרגאי, והמקרים אותם מזכיר הנדל אינם מלמדים במובהק את ההפך.

בית המשפט העליון דחה את ערעורו של אב על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ולפיה לבית הדין הרבני אין סמכות לדון במזונות ילדיהם של שני בני זוג אגב תביעת הגירושין שהגיש האב. המערער חויב בהוצאות בסך 10,000 שקל. את האב ייצג עו"ד רן רייכמן, את האם ייצגו עוה"ד יפעת ברדיס-רוקח ודוד נחום, את בתי הדין ייצג עו"ד רפי רכס, ואת היועץ המשפטי לממשלה - עו"ד רות גורדין.