מנתונים שמפרסמת לשכת עורכי הדין עולה, כי מתוך 331 קובלנות שהוגשו נגד עורכי דין בשנת 2003, 236 מהן הסתיימו בהרשעה. נתון זה, אגב, מתייחס לפסקי דין חלוטים (סופיים), שמיצו בהם את זכות הערעור (אף אם לא ערערו בפועל).
אחוז ההרשעות בשנת 2003 (71%) דומה לאחוז ההרשעות שהושג בשנה שקדמה לה, בה הסתיימו בהרשעה 275 קובלנות מתוך 366 שהוגשו (75%).
בלשכה מציינים, כי מערכת בתי הדין המשמעתיים מטפלת מידי שנה באלפי תלונות המוגשות נגד עורכי דין. בתי הדין המשמעתיים מטילים עונשים, לעיתים כבדים, על עורכי דין ש"סרחו". סקאלת העונשים מתחילה ב"אזהרה" ועשויה להסתיים גם בהשעיה ואף בהוצאה לצמיתות מן הלשכה, המהווה עונש חמור וקיצוני שמשמעו שלילת המקצוע, מקור הפרנסה וכבודו של עורך הדין.
ב-15 מקרים בשנה החולפת נפסק עונש של הוצאה לצמיתות מן הלשכה, ב-63 מקרים נפסק עונש של השעיה בפועל, ב-15 מקרים נפסק על השעיה זמנית, וב-104 מקרים נפסקה השעיה על-תנאי. ב-107 מן המקרים נפסקו הוצאות ללשכה, ב-58 מקרים נפסק פיצוי למתלונן, ב-33 מקרים נפסק קנס כספי ובכ-30 מקרים הסתפקו הדיינים בעונש של אזהרה.
בשנת 2002 הוצאו 27 עורכי דין לצמיתות מהלשכה, 52 הושעו ממנה בפועל, 23 הושעו זמנית וב-76 מקרים נפסקה השעיה על-תנאי. ב-115 מקרים נפסקו הוצאות ללשכה, ב-36 מקרים נפסק פיצוי למתלונן, ב-41 מקרים נפסק קנס כספי וב-28 מקרים הסתפק בית הדין באזהרה.
כידוע, חוק לשכת עורכי הדין קובע, כי על עבירת משמעת, גם אם נעברה בחו"ל, יתן עורך הדין את הדין בפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה. מערכת בתי הדין של הלשכה כפופה לביקורתם של מבקר המדינה, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטת המדינה, וכל מתלונן רשאי לפנות גם אליהם בבקשה להגיש קובלנה, מבלי לגרוע מיכולתו לפנות ללשכה בבקשה כזו. על החלטות בתי הדין של הלשכה ניתן לערער לבית המשפט העליון.
