ועדת השופטים של פרס ישראל הודיעה הערב (יום ב', 15.3.04), כי היא אינה חוזרת בה מהחלטתה להעניק את פרס ישראל לאמן השנוי במחלוקת יגאל תומרקין.
"הוועדה סבורה, שהמנדט שהוענק לה הוא לקביעת רמת הישגיו של תומרקין בתחום אמנות הפיסול בלבד, ואין זה מסמכותה לדון בהשקפותיו, התבטאויותיו או התנהגותו של האמן", נאמר בהחלטתה המחודשת של ועדת הפרס.
ועדת השופטים בחנה מחדש את החלטתה המקורית נוכח בקשתה של שרת החינוך, לימור לבנת, שהסבירה לוועדה, כי במהלך השבוע האחרון קיבלה פניות רבות מהציבור הרחב נגד הענקת הפרס לתומרקין, וזאת בשל טענות בדבר ההתבטאויות הגסות והפרובוקטיביות שהשמיע בעבר כלפי מגזרים שונים בציבור הישראלי. חלק מהפונים, כך נמסר ממשרד השרה, אף הודיעו כי בכוונתם לנקוט בהליכים משפטיים כדי למנוע את הענקת הפרס לתומרקין.
בפניית התנועה להגינות שלטונית למשל, הזכיר מרדכי איזנברג, יו"ר התנועה, כי בית המשפט העליון כבר הביע בעבר את דעתו על תומרקין: "ניתן לטעון במידה רבה של צדק כי השימוש בביטויים מתקופת השואה, הספוגים כל כך הרבה כאב ויסורים וזכרונות מרים לכל כך הרבה אנשים כדי להביע השקפת עולם בימינו, מצביע על קהות חושים וגסות רוח" (השופט מלץ בע"א 740/86 יגאל תומרקין נ' אליקים העצני).
יש לציין, כי בהענקת פרס ישראל לעיתונאי שמואל שניצר, כבר פסק בג"צ כי יש להביא כל מידע חדש בעניינו של הזוכה לידיעת הוועדה, על-מנת שתבחן את החלטתה נוכח מידע זה. השרה לבנת הודיעה, כי כל החלטה של ועדת השופטים בעניין זה תהיה מקובלת עליה.
מנכ"ל משרד הרווחה ומרכז ועדות הפרס, פרופ' דב גולדברגר, הודיע לתומרקין על העברת הטענות נגדו לוועדת השופטים והציע לו להגיש לוועדה את תגובתו על הטענות.
לא רק שרת החינוך זעמה על ההחלטה. גם חברי כנסת מכמה סיעות יצאו חוצץ נגד ההחלטה ואף יזמו דיון דחוף בכנסת בנושא [ראו קישור].
לאחרונה הודיע גם חבר הכנסת פרופ' אריה אלדד (האיחוד הלאומי), כי בכוונתו להגיש תביעת דיבה נגד תומרקין, לאחר שהאחרון האשים את אביו המנוח של אלדד - מנהיג הלח"י, ישראל אלדד, בכך שהשתייך "לאס.אס היהודי".
ח"כ אלדד אמר, כי התבטאותו של תומרקין "מעידה עליו כי אינו ראוי לשאת בשום תואר מטעם מדינת ישראל, גם אם הוא פסל מצטיין". גם ח"כ אלדד פנה לוועדת פרס ישראל בבקשה לשלול את הפרס מתומרקין. הוא הביע תמיהה על-כך שהוחלט להעניק את הפרס, למי שעולמו הרוחני, לדבריו, עוות, מה שהשפיע גם על יצירתו האמנותית.
מנימוקי הוועדה: "אוצר המילים האומנותי של תומרקין - מגוון"
בהחלטתם המקורית ציינו חברי הוועדה, כי תומרקין, שהינו מבכירי הפסלים בישראל, הוא אמן רב-גוני ואחד הפורים בזמננו, שיצירתו כוללת פיסול, ציור, גרפיקה ועיצוב במה. יו"ר הוועדה שבחרה בתומרקין הוא פרופ' אברהם רונן.
מנימוקי הוועדה: אוצר המילים האמנותי של תומרקין הוא מגוון ביותר, והוא שולט בשפע של טכניקות אמונותיות. יצירתו הפיסולית כוללת כמה מהתרומות החשובות והמקוריות ביותר בתחום האמנות המונומנטליות ומהווה תרומה מרכזית לאמנות בישראל. תומרקין הוא מהחדשנים ומפורצי הדרך באמנות הישראלית ויצירתו הטביעה את חותמה על תקופה שלמה באמנות הישראלית. לתולדות חייו של תומרקין - ראו קישור.
עבר של התבטאויות גסות ופרובוקטיביות
- בעבר, הציב תומרקין בכיכר מלכי ישראל פסל בדמות חזיר כשהוא עטוף בתפילין.
- תומרקין אף נתפס בעבר בהתבטאות אנטישמית: "כאשר רואים את השחורים האלה [חרדים], מבינים מדוע היתה שואה".
- באחד הראיונות שהעניק תומרקין לעיתונות, העליב את אנשיה של עיר שלמה: "בת ים היא מקום ארור, שהכל בו עלוב ומשומש. צריך לשרוף אותה עד היסוד ולהתחיל הכל מחדש". תושבי העיר הקימו משמרות מחאה מול ביתו והם לא שכחו ולא מחלו. כאשר הוצע להציב פסלים של תומרקין בגן בעיר התנגדו רבים.
- ב-1984 שיגר מכתב לאליקים העצני, ועל המעטפה כתב: "לכבוד עו"ד אליקים העצני, ZK קריית ארבע ZK ליד חברון הגדה המערבית". העצני הגיש תביעת דיבה, בטענה שהאותיות הלטיניות הן ראשי תיבות של "מחנה ריכוז". העצני טען אז, כי תומרקין מנסה לרמוז כי הוא נאצי או דומה לנאצי ומקיים מחנה ריכוז. תומרקין הורשע בבית המשפט המחוזי.
- על תנועת ש"ס אמר: "הם מה שאמרה תיקי דיין, אספסוף. אין מילה אחרת. כיכרות השוק. תרבות השוק. לוחשים לחשים, שלוקחים איזה רב סנילי שפוסק פסיקות. אף אחד לא מוחה. אנחנו במדינה הזו".