בית הדין הארצי לעבודה דחה (3.3.20) ערעורים הדדיים בנוגע לחריגות משעות העבודה המותרות שבוצעו ברשת שופרסל בשנת 2013. מדובר לפיכך בפסק דין פלילי שניתן שבע שנים לאחר האירועים ושש שנים לאחר הגשת כתב האישום לבית הדין בתל אביב.

השופטת דגית ויסמן קבעה באוגוסט אשתקד, כי בשנת 2013 העסיקה הרשת עובדים בשניים מסניפיה למעלה מ-12 שעות ביממה. מדובר ב-223 מקרים שהתרחשו במחלקות האונליין (המופקדות על ביצוע הזמנות אינטרנטיות) בסניפי הרשת בצומת גלילות וברננים שבהרצליה. חלק מן האירועים היו חריגות של דקות בודדות מיום העבודה המירבי, ואילו בחלקם הגיעה החריגה לשעה ואף למספר שעות.

ויסמן זיכתה את המנהלים שהואשמו באחריות לביצוע העבירות: יהודה קטורזה, שהיה סמנכ"ל תפעול ושרשרת אספקה בשופרסל; יואב פריימן, שהיה מנהל פורמט דיל ומנהל האונליין; רפאל אברהם, שהיה מנהל תחום דיל במרחב השרון; שלומי כהנא, שהיה מנהל תפעול האונליין בשופרסל; וליאורה יעקובי, שהייתה מנהלת מוקד האונליין. היא קבעה, כי כל החמישה לא ידעו ולא יכלו לדעת בזמן אמת על החריגות בשעות העבודה. שופרסל נקנסה ב-252,000 שקל.

המדינה ערערה על זיכויים של המנהלים, אך במהלך הדיון חזרה בה מערעורים אלו למעט בעניינו של קטורזה. השופטים לאה גליקסמן, סיגל דוידוב-מוטולה ואילן סופר דחו את הערעור, באומרם שמדובר בממצאי עובדה של ויסמן שאין מקום להתערב בהם. "קטורזה נקט את כל האמצעים הנאותים כנדרש במסגרת תפקידו הבכיר כפי שהוגדר על-ידי המדינה, מבלי שהמדינה הצביעה על כל אמצעי 'נאות' אחר שיכול היה לנקוט באופן סביר", הם אומרים.

שני הצדדים ערערו על הקנס, ושני הערעורים נדחו. בית הדין הארצי אומר כי ויסמן פעלה כיאות כאשר חישבה את הקנס לכל קבוצת אירועים בהתאם לקנס המירבי, וכי הביאה בחשבון כיאות את העובדה שלא היה מדובר בהתנהלות שיטתית ובעבירה מכוונת על החוק. בית הדין הארצי מציין, כי אומנם ניתן היה להגיע גם לתוצאות אחרות - אך אין הצדקה להתערב במסקנותיה של ויסמן.