מהלך חד-צדדי של סיפוח שטחים פלשתינים לישראל נושא בחובו סכנה של עימות ישראלי-פלשתיני אשר עלול להחריף עוד את המשבר הכלכלי שבו מצויה ישראל ממילא עקב מגיפת הקורונה. זאת, כשם שהאינתיפאדה השנייה החריפה את משבר ההי-טק העולמי של שנת 2000. כך טוענים אנשי מרכז אדוה בסקירה שפרסמו לנוכח הכוונה להחלת הריבונות הישראלית בחלק משטחי יהודה והשומרון.
לטענת הד"ר שלמה סבירסקי ועו"ד נוגה דגן-בוזגלו ממרכז אדוה, סיפוח צפוי להעמיק את המשבר הכלכלי וירע את מצבם של הישראלים ופלשתינים כאחד.
לדברי השניים, משבר הקורונה הקפיץ את שיעור דורשי העבודה לגבהים שלא היו מוכרים בישראל ומעל למיליון גברים ונשים בישראל מצאו עצמם ללא תעסוקה, אם כמובטלים ואם כמי שהוצאו לחל"ת. "גם בתקופת המשבר הכלכלי של האינתיפאדה השנייה נסק שיעור האבטלה, אך היה זה בשיעור נמוך הרבה יותר - מעט יותר מ-10%. סכסוך אלים סביב סוגיית הסיפוח יקשה מאוד על התמודדות עם האבטלה. כבר היום מוצא עצמו משרד האוצר מאריך שוב ושוב את תקופת הזכאות לדמי אבטלה", טענו.
עוד ציינו כי ענף רגיש במיוחד לאי יציבות מדינית הוא ענף התיירות. במהלך האינתיפאדה השנייה, מספר התיירים הנכנסים ירד אל מתחת למיליון. נדרשו לענף שנים רבות של התאוששות עד שעלה אל סביבות ה-3 מיליון התיירים. זו הייתה כמות התיירים ברוב שנות העשור האחרון ואז, ב-2017, 2018 ו-2019 נרשמו עליות רצופות, עד ל-4.6 מיליון ב-2019. חזרה למספר זה תצריך לא רק הצלחה בחזית הקורונה אלא גם שקט מדיני.
בעקבות משבר האינתיפאדה השנייה הנהיגה המדינה צנע תקציבי שנועד לצמצם את החוב הציבורי ולהפחית את הגירעון התקציבי. המהלך אכן הקטין את שניהם לרמה אירופית נמוכה. עתה, עם משבר הקורונה, בנק ישראל צופה כי החוב הציבורי יסתכם ב-2020 ב-כ-74% תמ"ג וכי הגירעון יגיע לכ-11.5% תמ"ג. אם יתווסף לכך משבר כלכלי בעקבות עימות ישראלי-פלשתיני, המספרים עלולים להיות גבוהים משמעותית.
סבירסקי ודגן-בוזגלו הוסיפו כי הצנע התקציבי גרם לצמצום ההוצאה החברתית של ממשלת ישראל. אם ב-2001 עמדה ההוצאה החברתית על 17.6% - שיעור זהה לזה של הממוצע בארצות ה-OECD, הרי שב-2007 ירד היקפה לשפל של 14.6%. לאחר מכן עלה השיעור מעט, אך פחות משיעור הגידול בארצות ה-OECD. התוצאה היא פער הרחוק מסגירה בין ישראל לחברותיה בארגון ה-OECD. משבר כלכלי כפול - קורונה ועימות ישראלי-פלשתיני, יעצים את האיום על ההוצאה החברתית. הוצאה זאת כוללת את מערכת הבריאות, שנמצאה בתנאים של חוסר עם פרוץ הקורונה.
דוח אדוה טען עוד כי קיים חשש מפני חרם בינלאומי הולך ומחריף לנוכח סיפוח ישראלי ביהודה ובשומרון. מחברי הדוח העריכו שסנקציות שעלול להטיל האיחוד יפגעו בכלכלת ישראל. הנתח הגדול של הייצוא הישראלי ביותר מופנה לאירופה: ב-2019, 38%. 36% יועדו למדינות האיחוד האירופי ועוד 7% למדינות אירופיות שאינן חברות באיחוד. בעשור האחרון (2019-2009) חל גידול של 5% ביצוא למדינות האיחוד האירופי, בעוד שהיצוא לשותפת הסחר השנייה בגודלה, צפון אמריקה, ירד מ-37% בשנת 2009 ל-27% בשנת 2019.
עיצומים אירופיים מאיימים במיוחד על שיתוף הפעולה המדעי. דוגמה בולטת לכך היא תוכנית "Horizon 2020", תוכנית מו"פ עם תקציב של 77 מיליארד אירו שנפרש על פני שבע שנים. ישראל משלמת לקופת התוכנית כמיליארד אירו ומקבלת החזר במסגרת תמיכה הניתנת לפרויקטים השונים, בהיקף של כ-1.5 מיליארד אירו. התוכנית הפכה לאחד ממנועי הצמיחה של תעשיית המו"פ הישראלית ושל המחקר הבסיסי במוסדות האקדמיים. מלבד כסף היא מעניקה אפשרויות לשיתוף פעולה עם חברות ומוסדות מחקר אירופיים וגם קשרים ישירים לשוק היעד האירופי לשיווק המוצרים והטכנולוגיות. "מהלך של סיפוח עלול לאיים על מעמדם הבינלאומי של המדע והמחקר הישראלים", טענו מחברי הדוח.
