ניוטון, אינשטיין וכונסי הנכסים

מה הקשר בין חוקי הפיזיקה של אייזיק ניוטון ואלברט אינשטיין לבין השכר הראוי לכונסי נכסים? שופט בית משפט השלום בחדרה, יניב הלר, מצא קשר כזה (22.6.20).

עוה"ד יצחק נטוביץ ויגאל גרוסמן מונו לכונסי נכסים לשם פירוק שיתוף בנכס מקרקעין ששוויו עשרות מיליוני שקלים, וביקשו לגזור את שכרם מהמחיר בו נמכר - 47.25 מיליון שקל. נטוביץ וגרוסמן טענו, כי הם זכאים לשכר טירחה של 10%-6% מסכום זה (בתוספת מע"מ), דהיינו 5-3.3 מיליון שקל. הם הסתמכו על פסק דין בן קרוב ל-50 שנה של בית המשפט העליון, אשר עיגן שכר טירחה מקובל בטווחים אלו.

אולם, הלר מציין שבתי המשפט נהגו לחרוג כלפי מטה מ"כלל אצבע" זה, במיוחד כאשר מדובר בנכס שערכו גבוה במיוחד. וכאן נכנסים לתמונה שני אבות תורת הפיזיקה: "משל למה הדבר דומה? חוקי התנועה שנוסחו על-ידי ניוטון במאה ה-17 הגדירו היטב את עקרונות היסוד של הפיזיקה המכנית. החוקים הללו 'עובדים' מצוין. ניתן לעשות בהם שימוש, וגם נעשה בהם שימוש תדיר. תחשיבים מדויקים נערכים על פיהם ובעזרתם ניתן לבנות מכונות ובתים, להרים מנופים, לחשב את כיוון תנועתו של גוף במרחב, ועוד ועוד.

"יום בהיר אחד, או לפחות אי-אז בתחילת המאה ה-20, התברר שכאשר אנו מגיעים למהירות האור, משהו בחוקי התנועה של ניוטון פשוט 'לא עובד'. נוצר צורך 'לעדכן' את החוקים, או נכון יותר - להרחיבם ולהפוך אותם לכלליים יותר. תורת היחסות הכללית של אינשטיין אינה אלא התאמה של חוקי המכניקה הישנים של ניוטון, הרחבתם והתאמתם ל'כלל על' שיהלום גם מהירויות אחרות וטווחים שונים".

לא צריך להגיע למדרגתו של אינשטיין כדי להבין שמשהו לא עובד באותו פסק דין של בית המשפט העליון, ממשיך הלר - במיוחד, כאמור, כאשר מדובר בנכסים יקרים במיוחד. לאור זאת, הוא פסק לנטוביץ וגרוסמן שכר טירחה של 1.2 מיליון שקל (כולל מע"מ). את יתר הצדדים בתיק ייצגו עוה"ד יוסף נורמן, אייל בורנשטיין, אבי אסיאו, קורל הראל ויהודה אילוק.