המרכז הרפורמי דורש למנוע מעמותות <br>העשרה ביהדות כניסה לחינוך הממלכתי

ועדת החינוך קיימה השבוע (יום ד', 29.7.20) דיון בעקבות טענתם של ארגונים רפורמיים ופלורליסטיים להפליה כלפיהם במבחני התמיכות לתכני יהדות בבתי הספר הממלכתיים. תקצוב לימודי יהדות מתקיים היום בשני אפיקים - לחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי. על תכני החינוך הפורמלי מפקח "אגף מורשת" במשרד החינוך, ואילו על תכני הבלתי פורמלי אחראי "האגף לתרבות יהודית" שבעבר היה באחריות משרד החינוך ולאחרונה הועבר לאחריות המשרד להשכלה גבוהה.

יובל אוליבסטון, מנהל אגף מורשת במשרד החינוך, אמר כי אופן ההוראה בתוכנית הרשמית מתקיים באופן פלורליסטי המאפשר לתלמיד להכיר את מורשתו ולבחור את זהותו, בהתאם לדוח שנהר. בשנת 1995 אימץ משרד החינוך את דוח הוועדה לבדיקת לימודי היהדות בחינוך הממלכתי בראשות עליזה שנהר, וקבע כי לימודי יהדות בחינוך הממלכתי צריכים להילמד מתוך ראייה פלורליסטית, ביקורתית ורב ממדית, תוך הצגת ריבוי הפנים של הקיום היהודי במהלך הדורות ובהווה, בישראל ובתפוצות. עוד נקבע כי יש להדגיש את ההיבטים האוניברסליים וההומניים במורשת ישראל תוך הנחלת ערכים של סובלנות, פתיחות, כבוד ושוויון וכי הפעילות צריכה להיות מועברת על-ידי מנחים שקיבלו הכשרה פלורליסטית.

עו"ד אורלי לחובסקי מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה, דורשת להוציא ממערכת החינוך הלא-פורמלית את מאות בנות השירות הלאומי הדתיות שמעבירות לתלמידים פעילויות העשרה בנושאי יהדות. "בני זכה ללמוד יהדות עם בת שירות לאומי, ואני חושבת שלא צריכה להיות כניסה לארגונים ללא גישה פלורליסטית. עתרנו לבג"ץ, והשופטת דפנה ארז ברק שאלה בדיון, איך יכולים ארגונים שאינם פלורליסטים במהותם לחנך לפלורליזם.

המרכז הרפורמי אומר כי האפיק העיקרי לתקצוב פעילות ארגונים העוסקים בזהות יהודית בחינוך הממלכתי הם המבחנים לתמיכה של האגף לתרבות יהודית במוסדות ציבור שהם מרכזים להעמקת החינוך היהודי, באמצעות מה שקרוי "תקנת המרכזים", שבאמצעותה מגיע רוב התקצוב לארגונים דתיים שמרניים, באמצעות מתנדבות שירות לאומי, שלא קיבלו הכשרה פלורליסטית.

רוב הכסף - לעמותות דתיות

אליעזר שחור מהאגף לתרבות יהודית בממלכתי ובממלכתי-דתי הבהיר כי אין מדובר במורים אלא בעמותות שכולן אושרו לפי עקרונות מטה שנהר, ומעבירות פעילות חווייתית, בהתאם לרצונם של בתי הספר ומנהליהם. לדבריו, באגף לא עוסקים ברמת הדתיות של העמותה, אלא בשאלה האם היא עומדת בתבחינים שקבע מטה שנהר.

לטענת המרכז הרפורמי, ביוני 2019 החמיר שר החינוך דאז, נפתלי בנט, את נוסח המבחנים, ובכך הפלה אותם, וכיום התמיכה מחולקת כך ש-17.1 מיליון שקל מגיעים לעמותות דתיות שמרניות ו-2.4 מיליון שקל לארגונים פלורליסטיים.

ישראל בן פזי, מנכ"ל ארגון זהות, המייצג את רוב הארגונים הנתמכים לפי תקנת המרכזים, אמר: "מדובר בכוח עזר שלא בא במקום המורים. יש אלפי בנות שירות, מורות חיילות ושין-שינים, שמעבירים פעילויות חווייתיות באמצעות תיאטרון ודרמה. זה יתרון של ארגון חיצוני שאין למערכת החינוך הפורמלית. שנית, אני לא מבין את החלוקה לפלורליסט וללא פלורליסט. איך אפשר לסווג? יש סילבוס של פעילות...". יו"ר הוועדה, ח"כ רם שפע קטע אותו: "אבל מטרות הארגון לא תואמות את מה שהגדיר משרד החינוך!" - בן פזי: "הפעילות במערכת הממלכתית מתבצעת כך שהמורה והמנהל מכירים את השטח ובודקים שהפעילות בהלימה לנושא השנתי ולקהל היעד. אני עסוק יומם ולילה בהכשרת המדריכים שלנו. אנחנו לא עוסקים בממלכתי דתי".


בעיה עם עמי-ארצות


חברת הכנסת קטי שטרית (ליכוד) אמרה כי צריך אומץ כדי ללמד יהדות מבלי לחשוש שיטענו כלפיך להדתה. לדבריה, איש לא שואל על קרן קרב וכו' רק על היהדות. "הייתי ראש המטה של שר החינוך גדעון סער. פעם הגעתי לכיתה, שאלתי את התלמידים מי ביקר בניו-יורק ובפריז ורבים הרימו את היד, וכשאלתי מי ביקר במערת המכפלה איש לא הרים. אני מניחה שרובם אפילו לא יודעים היכן חברון במפה. יגאל אלון אמר: 'אדם ללא עבר, ההווה שלו דל, ועתידו לוט בערפל'. למדתי בבתי ספר ממלכתיים. את ילדיי שלחתי לממלכתי דתי ולתורני. מצאתי שם הקשבה, נועם וערכים. הייתי מורה, ואני יכולה להגיד שכשמחנכים למדינת כלל אזרחיה מאבדים את זהותנו היהודית. מתחבטים על קיומנו כעם יהודי ומתנצלים. איבדנו הביחד. אצלנו אחרי ארוחת שבת מתווכחים על פרשת השבוע. אין פעם אחת שאותה פרשה היא אותו הדבר כמו בשנה שעברה, ותמיד היא מסתדרת עם האקטואליה".

חבר הכנסת עוזי דיין (ליכוד) אמר: "אני בעד פלורליזם ולא בעד רב-תרבותיות. יהדות קשורה לזהות הלאומית שלנו. ראשי הציונות חטאו בעניין הזה. למדנו תנ"ך ברצינות תהומית והוא עבורנו הקושאן על הארץ. מהתנ"ך עשו קפיצה נחשונית לפלמ"ח או ליתר דיוק לשואה, ומחקו את כל הציוויליזציה היהודית שקרתה ביניהם. 'רצינו לגדל דור של אפיקורסים, וגידלנו דור של עמי ארצות', אמר יעקב חזן אבל הצעירים אז לא נעלבו כי הם לא ידעו מה זה עם-ארצים או אפיקורסים. אין לי בעיה עם אפיקורסים, אבל עם בורים ועמי ארצות יש לי בעיה.

"החינוך צריך להיות יותר יהודי ויותר דמוקרטי. את 'תנורו של עכנאי' - נא ללמד בכל כיתה בישראל. זה קטע חובה שמלמד המון עקרונות כמו 'לא בשמיים היא', 'אחרי רבים להטות'. התלמיד צריך להבין גם אם הוא יתווכח, אחרת זה לא יילך. הוגי הדמוקרטיה לוק והובס למדו עברית כדי להכות את הכנסייה במדרשים, ואז מבינים שהיהדות קדמה לדמוקרטיה ולא מייתרת אותה. מי שלמד את תנורו של עכנאי מבין שתרבות כזאת לא יכולה להיות לא-דמוקרטית".

חבר הכנסת יוסף טייב (שס) אמר כי צריך להחזיר את הבסיס ללימודי היהדות שנלמד בעבר בחינוך ממלכתי. "אתם מדברים על תנורו של עכנאי אם לפסוק לפי רוב או לפי השמיים. אנחנו לא שם - ילדים לא יודעים מה זה 'שמע ישראל', ומה זה 'חורבן הבית' ו'אליהו הנביא'. למדו יהדות בפורמלי ואז לא נצטרך שגורם חיצוני ילמד".

לחנך לפי זהות האזרח הרצוי במדינה


חבר הכנסת יאיר גולן (מרצ) אמר כי רק מורים צריכים ללמד יהדות, והוסיף כי יש דרכים רבות ללמד יהדות - ללמד את הפן המוסרי-ערכי. "המדינה צריכה לחנך לפי זהות האזרחים שהיא רוצה. לצערי יש ארבעה זרמים - ממלכתי, ממלכתי-דתי, חרדי וערבי - וזו שערורייה, הפקרת אזרחים צעירים. בממלכתי צריך חינוך לערכים ליברליים ודמוקרטיים ברוח היהדות. העמותות הללו לאו-דווקא מבטאות ומקדמות את אותם ערכים", דבריו.

חברת הכנסת מרב מיכאלי (העבודה): "יש אי-שוויון בלתי נסבל שפרח בתקופת בנט. מאות מיליונים הועברו לעמותות לא רק לאורתודוקסי, לא רק לחרד"ליות אלא לעמותות הבית היהודי. שירות לאומי מפלגתי. יש רק אבא ואימא בקבלות שבת. הם רוצים ללמד את היהודים איך להיות יותר טובים. הם יגידו לנו מה יותר יהודי. צריך להנגיש לתלמידים טקסטים יהודיים בתיכון, כדי שכשיגדלו יוכלו לנהל מו"מ מול המונופול האורתודוקסי".

חברת הכנסת אורלי פרומן (תל"ם): "גורמים חיצוניים מחנכים את המהות והבסיס והליבה של כל מחנך ומורה. אני חונכתי על הדת שלי וזה לא היה זר לי. איש לא חשב שזו הדתה ובחרתי להיות חילונית. למערכת החינוך צריך להיכנס מי שמשרד החינוך אישר, ללמד את המורים והם אלה שילמדו את התלמידים". חבר הכנסת יוראי להב-הרצנו (יש עתיד): "למה דווקא לבתי הספר הממלכתיים [יש תגבור לימודי יהדות]", ותהה האם זה "מתוך נקודת מוצא של עגלה ריקה, שיהדותנו נחותה וריקה מערך חשוב. האם במערכת החינוך הדתית יש תכנים פלורליסטיים?". חברת הכנסת תהלה פרידמן (כחול לבן): "האם משרד החינוך מפקח על התכנים הלא-פורמליים? האם לימודי היהדות שמגשרים נותנים מקום למרחב של הזהות היהודית? ציער אותי שלא מוכנים לקבל אותם לאשכולות של ארגוני המדרשות ואחרים. כתר תורה מונח בפני כולם. מוציאים אותם [את הפלורליסטים] כי הם עוסקים ביהדות שלא באופן שאנחנו [הדתיים] מבינים אותה".

להעביר חינוך יהדות למחנכים בלבד


יותם ברום, מארגון "פנים" הפלורליסטי טען לאפליה: "משרד החינוך אמר ששמונה מתוך 50 הארגונים הפלורליסטיים עומדים בתבחיני שנהר. 90% מהתקצוב הולך לארגונים דתיים. באגף מורשת 80% מהתכנים פלורליסטים, אבל 90% בתרבות יהודית בוחרים בדתיים. התקצוב לא פרופורציונלי כי מעדיפים שהיהדות תהיה אורתודוקסית זה 'תפור'". ח"כ שטרית אמרה שאם זה נכון עליו להגיש תלונה: "לך למשטרה". טל גינוסר, מנהל בי"ס יסודי מבאר יעקב, סיפר: "הקמנו בית מדרש חברתי. מצמצמים לי כמנהל את הגמישות לבחור. צריך לסמוך עלינו המנהלים שנכשיר את מורינו".

מיכל כהן, ששימשה כמנכ"ל משרד החינוך תחת כמה שרים, הביעה עמדה תקיפה: "אסור שמשרד אחר ייכנס לתחום לימודי היהדות. אגף מורשת ותרבות יהודית הוקם כדי לאפשר יהדות ששייכת לא רק לחובשי הכיפה. השליטה לא יכולה להישאר בחמ"ד או נשלטת ע" חובשי הכיפה. חילונים נרתעו וזה נתפס כהדתה ומצד שני לא רוצים אמירה שיהדות יכולים ללמד רק חובשי כיפה. מחנכים צריכים ללמד יהדות גם אם הם עסוקים, ולא מישהו אחר".

יו"ר הוועדה רם שפע סיכם: "אני רוצה לדבר על יהדות, להפסיק לפחד מיהדות. חילוניות יכולה להכיר במסורת. כל חברי שהלכו למכינות חילוניות, למרות שחברי מימינה חוששים מביקורת המקרא, יצאו הרבה יותר קרובים למסורת. את הדיון בשאלה האם צריך לאפשר לארגונים דתיים להיכנס למערכת אשאיר לוועדה אחרת. אבל משרד החינוך לא מיישם את ההנחיות של עצמו - שהגופים שנכנסים למערכת יהיו מפוקחים על ידו. מטרות הארגונים חייבות להתיישר עם המלצות מטה שנהר ולא רק הפעילות שלהם".