ממגורות דגון [צילום: איתמר לוין]
הפקק בנמלים: 700 משאיות מיותרות בשבוע |
העלות העודפת על יבוא תבואה בשל הפקק בנמלים עומדת על 150 מיליון שקל בשנה - שמושתים על הצרכן ● איגוד יבואני התבואות: האונייה האחרונה שלנו חיכתה 38 יום באשדוד ● שטיבל: המפעל שלנו באשדוד ואנחנו מעדיפים לפרוק בחיפה ● נמל אשדוד: ב-2022 יצא לפועל רכש שיאפשר לקצר את ההמתנה ל-5 ימים
ביוזמת יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ יעקב מרגי, התכנסה (יום ב', 10.8.20) הוועדה לדיון שעסק ביבוא תבואה למדינת ישראל. מרגי פתח את הדיון ואמר כי בתחילה סבר שלא מדובר בבעיה דחופה, אולם התברר כי הנושא בוער ומשפיע על התעשיה הישראלית ולכן מצא לנכון לטפל בו בהקדם.
יו"ר איגוד יבואני התבואות ומנכ"ל חברת צנציפר, איתי רון, מסר לוועדה נתונים לפיהם למדינה מיובאים מדי שנה תבואות במשקל כולל של 5 טון וחצי - כ-95% מהדרוש למשק - של חומרי גלם לקמח, שמן ומזון. לדבריו, הגידול ביבוא גדל בהתאם לגידול באוכלוסייה, ב-100 אלף טון בשנה. הוא הוסיף כי למרות ש-50% מהסחורה נדרשת בצפון ו-50% בדרום, 80% נפרקים בנמל חיפה ומוסעים לדרום, בעוד שרק 20% נפרקים בנמל אשדוד, מאחר שבנמל אשדוד אין מספיק כוח אדם כדי לתת מענה לדרישה. "העלות העודפת היא 150 מיליון שקל בשנה ומושתת כולה על הצרכן", אמר רון.
היו"ר ביקש לדעת מי מטפל בבעיה, ורון השיב כי היו ישיבות רבות אך לא יצא מהן כלום. מנכ"ל קוראל שירותי ים, יוני איזקוב, הוסיף כי כיום אונייה ממתינה 12 יום לכניסה לנמל חיפה ו-8 ימים לכניסה לנמל אשדוד, בעוד שבנמלים אחרים בעולם אין המתנה. לדבריו, אי-אפשר להעביר עוד אניות לחיפה כי הניצול של מחסני דגון מגיע ל-97%. "לא יכול להיות ש-30 אלף משאיות ינועו דרומה, חייבים תוכנית אסטרטגית", אמר. רון הוסיף כי האונייה האחרונה שלו חיכתה 38 יום באשדוד.
מנכ"ל נמל אשדוד, משה ז'נה, השיב לטענות ואמר כי הנמל משקיע 220 מיליון שקל בתשתיות, ובשל הקורונה לא מאפשר לבצע שעות נוספות במעבר בין המשמרות, כדי לשמור על עבודה בחוליות ולהימנע מהדבקה. הוא הוסיף כי באפריל 2021 ייפתחו שני נמלים חדשים, ונמל אשדוד יצטרך להיפרד מכ-200 עובדים. לדבריו, אז ניתן יהיה להסיט עובדים לפריקת תבואות ותהיה ירידה בעומס. עוד הוא ציין כי ב-2022 יצא לפועל רכש שיאפשר להגביר את קצב הפריקה. "המטרה היא להגיע ל-6-5 ימי המתנה. בנוסף קנינו חופן ומשפכים שמשפרים את קצב הפריקה", אמר.
נשיא לשכת הספנות, יורם זבה, אמר כי אפשר לגייס כוח אדם במיקור חוץ זמני, לפי דרישה יומית, והוסיף כי הלשכה תומכת בדרישת יבואני התבואה. ח"כ שרן השכל אמרה כי "ההתייעלות הטכנולוגית מצוינת, אבל צריך להתייעל גם בכוח אדם. 17 ימי המתנה ועוד 21 ימי פריקה זה עלות בלתי צפויה של כמעט חצי מיליון דולר שמושת על הצרכנים, ואח"כ מתפלאים למה פסטה מיובאת יותר זולה מפסטה של אסם". ח"כ עידן רול הוסיף: "יש פה אוסף של כשלים שהם סימפטום של היעדר תכנון לטווח ארוך, והדבר משפיע על יוקר המחיה באופן ישיר".
מנהל רשות הספנות והנמלים, יגאל מאור, אמר כי בניית תשתיות לוקחת בישראל זמן רב, ושיפור התשתיות באשדוד נמצא בתהליך שנמשך יותר מעשור. הוא הוסיף כי יש עדיפות לפריקת אניות נוסעים, לאחר מכן לנושאי ביטחון, לאחר מכן מכולות ורק אחרי זה אניות מטען.
מנהל מחלקת הייבוא בשטיבל, ישעיהו בארי, אמר כי המפעל נמצא סמוך לנמל אשדוד, ובכל זאת את האוניות הוא מעדיף לפרוק בחיפה, כי שם פורקים ביום את מה שבאשדוד פורקים בחמישה ימים. לדבריו, המשמעות היא 700 משאיות מיותרות על הכביש בשבוע, צפיפות ותאונות, ששיפור קל בנמל אשדוד יכול לחסוך. "זה עולה לכל אונייה בין 80-50 אלף דולר. באשדוד עובדים משמרת אחת והציוד פגום, וזה היה ככה עוד לפני הקורונה", אמר.
מנכ"ל חברת נמלי ישראל, שלמה בריימן, אמר כי ישנה השקעה במסוע לגרעינים, שיאפשר עבודה בקצב של פי 8 מהיום ויעבוד 24 שעות ביממה עם צוות של שני אנשים, במקום 6. עם זאת, הוא הוסיף כי הבעיה היא שזה יהיה בסוף 2022. היו"ר מרגי מתח ביקורת על כך שמשרד התחבורה אפילו לא שלח נציג לדיון, ומשקיף מהיציע.
תוכנית לצמצום ימי ההמתנה באשדוד ב-50%
היו"ר מרגי סיכם ואמר כי הוא לא מתכוון להרפות מהטיפול בנושא ויקיים דיון נוסף בעוד כחודשיים. הוא הוסיף כי מהדיון עולה שיש מחסור בידיים עובדות, ואילו הייתה תחרות לנמל אשדוד הוא כבר היה יוצא מגדרו להעסיק עובדים בתקופות העומס. עוד אמר מרגי כי "הוועדה קוראת לנמל אשדוד, אם צריך, להישען על מיקור חוץ ולצמצם את ימי ההמתנה בחודשים הקרובים, עד לכניסת כפי החופן. הוועדה קוראת למשרד התחבורה ולרשות הנמלים להכין תוכנית לצמצום ימי המתנה בנמל אשדוד ב-50%, ולהגיש לוועדה את התוכניות בתוך חודש. הוועדה קוראת למשרד התחבורה להגיש לוועדה, תוך חודש, גם את האני מאמין שלה בעניין נמלי ישראל ב-2030. הוועדה רואה בחומרה את הנזק הכלכלי שנגרם לתעשיה, ואת העובדה שעשרות משאיות נעות בכבישים שלא לצורך וגורמות לזיהום אוויר, עומס בכבישים ותאונות דרכים".
יו"ר איגוד יבואני התבואות ומנכ"ל חברת צנציפר, איתי רון, מסר לוועדה נתונים לפיהם למדינה מיובאים מדי שנה תבואות במשקל כולל של 5 טון וחצי - כ-95% מהדרוש למשק - של חומרי גלם לקמח, שמן ומזון. לדבריו, הגידול ביבוא גדל בהתאם לגידול באוכלוסייה, ב-100 אלף טון בשנה. הוא הוסיף כי למרות ש-50% מהסחורה נדרשת בצפון ו-50% בדרום, 80% נפרקים בנמל חיפה ומוסעים לדרום, בעוד שרק 20% נפרקים בנמל אשדוד, מאחר שבנמל אשדוד אין מספיק כוח אדם כדי לתת מענה לדרישה. "העלות העודפת היא 150 מיליון שקל בשנה ומושתת כולה על הצרכן", אמר רון.
היו"ר ביקש לדעת מי מטפל בבעיה, ורון השיב כי היו ישיבות רבות אך לא יצא מהן כלום. מנכ"ל קוראל שירותי ים, יוני איזקוב, הוסיף כי כיום אונייה ממתינה 12 יום לכניסה לנמל חיפה ו-8 ימים לכניסה לנמל אשדוד, בעוד שבנמלים אחרים בעולם אין המתנה. לדבריו, אי-אפשר להעביר עוד אניות לחיפה כי הניצול של מחסני דגון מגיע ל-97%. "לא יכול להיות ש-30 אלף משאיות ינועו דרומה, חייבים תוכנית אסטרטגית", אמר. רון הוסיף כי האונייה האחרונה שלו חיכתה 38 יום באשדוד.
מנכ"ל נמל אשדוד, משה ז'נה, השיב לטענות ואמר כי הנמל משקיע 220 מיליון שקל בתשתיות, ובשל הקורונה לא מאפשר לבצע שעות נוספות במעבר בין המשמרות, כדי לשמור על עבודה בחוליות ולהימנע מהדבקה. הוא הוסיף כי באפריל 2021 ייפתחו שני נמלים חדשים, ונמל אשדוד יצטרך להיפרד מכ-200 עובדים. לדבריו, אז ניתן יהיה להסיט עובדים לפריקת תבואות ותהיה ירידה בעומס. עוד הוא ציין כי ב-2022 יצא לפועל רכש שיאפשר להגביר את קצב הפריקה. "המטרה היא להגיע ל-6-5 ימי המתנה. בנוסף קנינו חופן ומשפכים שמשפרים את קצב הפריקה", אמר.
נשיא לשכת הספנות, יורם זבה, אמר כי אפשר לגייס כוח אדם במיקור חוץ זמני, לפי דרישה יומית, והוסיף כי הלשכה תומכת בדרישת יבואני התבואה. ח"כ שרן השכל אמרה כי "ההתייעלות הטכנולוגית מצוינת, אבל צריך להתייעל גם בכוח אדם. 17 ימי המתנה ועוד 21 ימי פריקה זה עלות בלתי צפויה של כמעט חצי מיליון דולר שמושת על הצרכנים, ואח"כ מתפלאים למה פסטה מיובאת יותר זולה מפסטה של אסם". ח"כ עידן רול הוסיף: "יש פה אוסף של כשלים שהם סימפטום של היעדר תכנון לטווח ארוך, והדבר משפיע על יוקר המחיה באופן ישיר".
מנהל רשות הספנות והנמלים, יגאל מאור, אמר כי בניית תשתיות לוקחת בישראל זמן רב, ושיפור התשתיות באשדוד נמצא בתהליך שנמשך יותר מעשור. הוא הוסיף כי יש עדיפות לפריקת אניות נוסעים, לאחר מכן לנושאי ביטחון, לאחר מכן מכולות ורק אחרי זה אניות מטען.
מנהל מחלקת הייבוא בשטיבל, ישעיהו בארי, אמר כי המפעל נמצא סמוך לנמל אשדוד, ובכל זאת את האוניות הוא מעדיף לפרוק בחיפה, כי שם פורקים ביום את מה שבאשדוד פורקים בחמישה ימים. לדבריו, המשמעות היא 700 משאיות מיותרות על הכביש בשבוע, צפיפות ותאונות, ששיפור קל בנמל אשדוד יכול לחסוך. "זה עולה לכל אונייה בין 80-50 אלף דולר. באשדוד עובדים משמרת אחת והציוד פגום, וזה היה ככה עוד לפני הקורונה", אמר.
מנכ"ל חברת נמלי ישראל, שלמה בריימן, אמר כי ישנה השקעה במסוע לגרעינים, שיאפשר עבודה בקצב של פי 8 מהיום ויעבוד 24 שעות ביממה עם צוות של שני אנשים, במקום 6. עם זאת, הוא הוסיף כי הבעיה היא שזה יהיה בסוף 2022. היו"ר מרגי מתח ביקורת על כך שמשרד התחבורה אפילו לא שלח נציג לדיון, ומשקיף מהיציע.
תוכנית לצמצום ימי ההמתנה באשדוד ב-50%
היו"ר מרגי סיכם ואמר כי הוא לא מתכוון להרפות מהטיפול בנושא ויקיים דיון נוסף בעוד כחודשיים. הוא הוסיף כי מהדיון עולה שיש מחסור בידיים עובדות, ואילו הייתה תחרות לנמל אשדוד הוא כבר היה יוצא מגדרו להעסיק עובדים בתקופות העומס. עוד אמר מרגי כי "הוועדה קוראת לנמל אשדוד, אם צריך, להישען על מיקור חוץ ולצמצם את ימי ההמתנה בחודשים הקרובים, עד לכניסת כפי החופן. הוועדה קוראת למשרד התחבורה ולרשות הנמלים להכין תוכנית לצמצום ימי המתנה בנמל אשדוד ב-50%, ולהגיש לוועדה את התוכניות בתוך חודש. הוועדה קוראת למשרד התחבורה להגיש לוועדה, תוך חודש, גם את האני מאמין שלה בעניין נמלי ישראל ב-2030. הוועדה רואה בחומרה את הנזק הכלכלי שנגרם לתעשיה, ואת העובדה שעשרות משאיות נעות בכבישים שלא לצורך וגורמות לזיהום אוויר, עומס בכבישים ותאונות דרכים".
|
|
+פתיחת התעופה: למשרד הבריאות עדיין אין בשורה
01:32 11/08/20 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
[צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90]
המתווה אמור להיות מוגש לקבינט הקורונה ביום רביעי הקרוב, אך יכלול התייחסות לאזרחים ישראלים בלבד ▪ יו"ר ועדת הקורונה: שבוע אחרי, עדיין אין מתווה, אין נתונים על מכרז הבדיקות, אין רשימת מדינות
[צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90]
+בקרוב: מוקד חרום לתקלות גז
00:51 11/08/20 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
נזק מפיצוץ בלון גז [צילום ארכיון: פלאש 90]
ועדת הכלכלה אישרה: ספקי הגז יפעילו מוקד חירום ויגיעו ללא דיחוי לקריאות על דליפות גז ▪ המוקד יפעל 24/7, ייתן מענה אנושי תוך שתי דקות לקריאות בנושא אירועי גז וחברות הגז יחויבו להגיע לכל אירוע ללא דיחוי ▪ חברות הגז ביקשו הקלות, אך מרגי לא התפשר ורק הסכים לתת להן 8 חודשי היערכות
נזק מפיצוץ בלון גז [צילום ארכיון: פלאש 90]
+הבנקים מבקשים להגביל את "חוק השיקים"
23:37 10/08/20 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
[צילום: פלאש 90]
איגוד הבנקים טוען שיש חסרונות בהחזרת המחאות אוטומטית ושדווקא כשיש שיקול דעת לבנקאי האם לסרב או לקבל את ההמחאה יהיה יתרון ללקוח ▪ ועדת החוקה אישרה לקריאות שנייה ושלישית: בנקים יחויבו להודיע לבעלי חשבון טרם סירוב שיק מחשבונם
[צילום: פלאש 90]
+שר האוצר הציע לכחול לבן פשרה בעניין התקציב
21:45 10/08/20 | עידן יוסף
שר האוצר ישראל כ"ץ הציע הערב לכחול לבן פשרה חדשה למשבר התקציב - תקציב חד-שנתי יאושר בממשלה ובקריאה ראשונה בכנסת. במקביל, החוק של האוזר לדחיית אישורו יאושר בשלוש קריאות. ההחלטה אם לקדם תקציב חד שנתי או דו שנתי תתקבל בהמשך, בהתאם לסיכום (וואלה).
+בקריאה ראשונה: 1.75 מיליארד ש"ח למימון היערכות מערכת החינוך
21:23 10/08/20 | עידן יוסף
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה שתי הצעות חוק שנועדו להגדיל את ההוצאה הממשלתית פעם נוספת בכ-1.75 מיליארד שקל לטובת מימון היערכות מערכת החינוך לפעילות בשנת הלימודים התשפ"א בהתאם להגבלות החלות לשם התמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה.
הצעת החוק הראשונה היא הצעת חוק־יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 4) שאושרה לאחר הצבעה שמית ברוב של 68 תומכים וללא מתנגדים. הצעת החוק השנייה היא הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 20) (הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנות התקציב 2020 ו-2021 לשם התמודדות עם משבר הקורונה), התש"ף-2020, שאושרה ברוב של 58 תומכים ללא מתנגדים.
הצעת החוק הראשונה היא הצעת חוק־יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 4) שאושרה לאחר הצבעה שמית ברוב של 68 תומכים וללא מתנגדים. הצעת החוק השנייה היא הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 20) (הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנות התקציב 2020 ו-2021 לשם התמודדות עם משבר הקורונה), התש"ף-2020, שאושרה ברוב של 58 תומכים ללא מתנגדים.
+דיונים בעניינים של עצורים ואסירים יוכלו להתקיים ללא נוכחותם
21:21 10/08/20 | עידן יוסף
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020. הצעת החוק קובעת כהוראת שעה לשנה, הסדר המסמיך את שר המשפטים יחד עם השר לביטחון פנים להכריז על "הגבלה מלאה" של דיונים - כך שהעצורים והאסירים בבית מעצר מסוים, או בכל בתי המעצר, לא יצאו כלל לדיונים בבתי המשפט, לתקופה שתיקבע בהכרזה, והדיונים יתקיימו בווידאו קונפרנס (VC) דוגמת "זום". כמו-כן יוסמכו להכריז על "הגבלה חלקית" שבה נשיאי בית המשפט יחד עם שב"ס יקבעו אילו עצורים יובאו לדיונים בבית המשפט בהתאם לכללי משרד הבריאות ובמגמה להביא את מירב העצורים שניתן. בקריאה שלישית תמכו 41 והתנגדו 26.
+סופית: קיום דיונים בהיוועדות חזותית בענייני תכנון ובנייה
21:19 10/08/20 | עידן יוסף
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הארכת תקופות וקיום דיונים בהיוועדות חזותית בענייני תכנון ובנייה (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה), התש"ף-2020. לשר הפנים תינתן סמכות להכריז בצו על תקופת חרום לעניין חוק התכנון והבנייה, באישור ועדת הפנים ולתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים בכל פעם או על תקופת מצב הכרזת החרום עליו הכריזה הממשלה. בתקופת החרום יחולו הוראות מיוחדות אשר יאפשרו את קיומם של ישיבות ודיונים במוסדות התכנון, באמצעות היוועדות חזותית. עם זאת, לעניין ישיבות שעניינן שמיעת התנגדויות ועררים, אשר בהן הנזק הפוטנציאלי מקיום הישיבה בדרך של היוועדות חזותית הוא גדול יותר, יקבל יושב ראש מוסד התכנון את ההחלטה על קיום הישיבה בדרך של היוועדות חזותית רק לאחר ששקל שיקולים המפורטים בהצעת החוק. בקריאה שלישית תמכו בהצעה 36 מול 7 מתנגדים.
+הצבעה בעד הדחת פוטין תוביל לבחירות
21:10 10/08/20 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
זוהר. הכל תלוי בתקציב [צילום: מן הטלוויזיה]
מחלוקת בכחול לבן בשאלה האם לתמוך בהצעת החוק של יש עתיד ▪ גבי אשכנזי: הכל תלוי בכיבוד ההסכמים ▪ ימינה תצביע נגד חוק ההדחה ▪ רבים מחברי הליכוד מתנגדים ליציאה לבחירות: "רק פוטין ירוויח מכך"
זוהר. הכל תלוי בתקציב [צילום: מן הטלוויזיה]
+גנץ: אירן מנסה לפתוח סניף טרור בסוריה
19:28 10/08/20 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
ח"כ בני גנץ [צילום: עדינה ולמן/דוברות הכנסת]
במסגרת הופעתו של שר הביטחון בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, סקר גנץ את האתגרים הניצבים בפני ישראל בכל הזירות. הוא התייחס למשבר באופוזיציה בעקבות משבר התקציב, קרא לשמור על יציבות פוליטית ואמר: ""המשך האמברגו על אירן הוא יעד מדיני ראשון במעלה
ח"כ בני גנץ [צילום: עדינה ולמן/דוברות הכנסת]
+הירידה בצריכה: הבנקים רוצים להתאים מסגרות האשראי
18:19 10/08/20 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
דרור שטורם [צילום: עדינה ולמן/דוברות הכנסת]
משרד האוצר והפיקוח על הבנקים בדיון על הקטנת מסגרת כרטיסי האשראי בבנקים הגדולים, במסגרת רפורמת שטרום: "בוחנים את הנתונים" ▪ הבנקים טענו בדיון כי ההליך שהם מחויבים להשלים עד סוף השנה יפגע בלקוחותיהם ▪ חברות האשראי: "נערכנו להעמיד מסגרות אשראי בתנאים תחרותיים יותר" ▪ גפני: "הוועדה תומכת בתחרות, אך ייתכן שנדרשת דחייה של מספר חודשים"
דרור שטורם [צילום: עדינה ולמן/דוברות הכנסת]
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| הפקק בנמלים: 700 משאיות מיותרות בשבוע |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

