בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
הנתונים הקשים הנובעים מהסגר שהוטל בחודש אפריל יחזקו את המתנגדים להטלתו של סגר נוסף ● כל מרכיבי התוצר ירדו ברבעון השני בשיעור שנתי של עשרות אחוזים - למעט ההוצאה הממשלתית שזינקה בשל הסיוע למשק ● המצב במדינות העשירות, להן השפעה ניכרת על המשק הישראלי, חמור עוד יותר
התוצר המקומי של המשק הישראלי התרסק ב-28.7% בחישוב שנתי ברבעון השני של 2020 לעומת הרבעון הראשון, בו כבר ירד ב-6.8%. זהו הנתון הרבעוני הגרוע ביותר בתולדות המדינה. כך מוסרת (יום א', 16.8.20) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, באומדן ראשוני לנתוני הרבעון. במחצית הראשונה של השנה ירד התוצר ב-10.1% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 3.4% במחצית השנייה של 2019.
ההתרסקות נובעת כמובן מהצעדים נגד הקורונה, אשר החלו בחודש מארס (ברבעון הראשון) והגיעו לשיאם בחודש אפריל (ברבעון השני). החזרה לשגרה החלה רק בחודש מאי; ההערכה היא שנתוני הרבעון הנוכחי יהיו טובים יותר. נתוני הרבעון השני מלמדים על ההשלכה הכלכלית ההרסנית של סגר מלא, ויחזקו את עמדתם של המתנגדים להטלתו המחודשת ובראשם פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, מול התומכים בכך בצורה חלקית בראשות ראש המל"ל, מאיר בן-שבת.
הנתונים המרכזיים, כולם בחישוב שנתי: התוצר העסקי צנח ב-33.4% ברבעון השני ו-11.9% במחצית הראשונה; ההוצאה הפרטית צנחה ברבעון ב-43.4% ובמחצית ב-22.4%; הצריכה הפרטית לנפש ירדה ב-44.2%; צריכת השירותים התרסקה ב-79.5%; ההוצאה למזון משקאות וטבק לנפש ירדה ב-7.9% ברבעון; ההוצאה למוצרים בני קיימא למחצה לנפש (הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים ועוד) ירדה ב-53% ברבעון; ההוצאה למוצרים בני קיימא לנפש ירדה ברבעון ב-47.3%; ההוצאות לכלי רכב לשימוש פרטי צנחו ב-84.9% ברבעון.
הירידה בצריכה הפרטית משמעותית במיוחד, שכן כמו בכל המדינות המפותחות - גם בישראל היא מהווה את מנוע הצמיחה העיקרי של המשק (54% מהתוצר). הסגר הוביל לצניחה בצריכה, הן בשל סגירת כמעט כל העסקים - שלרובם אין תחליפי און-ליין ומשלוחים - והן בשל החשש מן המיתון, המוביל לחיסכון בהוצאות.
ברבעון השני נרשמה ירידה בקצב שנתי של 31.6% בהשקעות בנכסים קבועים, ירידה של 29.2% בייצוא הסחורות והשירותים וירידה של 41.7% בייבוא הסחורות והשירותים. במקביל נרשמה עלייה של 25.2% בהוצאה לצריכה ציבורית - בשל הזרמות הכספים הממשלתיות. ההוצאה לצריכה האזרחית עלתה ב-8.4%, הקניות נטו עלו ביותר מ-80% בחישוב שנתי - בעיקר בשל הוצאות הממשלה להצטיידות רפואית. ייבוא הסחורות והשירותים ירד ברבעון השני ב-41.7% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 22.4% ברבעון הקודם.
הלמ"ס מציין, כי המצב בישראל גרוע פחות מאשר בכמה מן המשקים המובילים, שהתוצר בהם התרסק בשיעור חד עוד יותר ברבעון השני (בחישוב שנתי): 59.8% בבריטניה, 55.8% בספרד, 44.8% בצרפת, 41% באיטליה ו-32.9% בארה"ב. עם זאת, בשל היותו של המשק הישראלי מוטה ייצוא למדינות העשירות, ההתרסקות בהן תשפיע במישרין גם עליו - הן בייצוא הסחורות והשירותים, הן בתיירות והן בהשקעות.
קבינט הקורונה אישר הערב במשאל טלפוני תיקון למגבלות ההתקהלות: במסעדות, במקומות ציבוריים, בבתי עסק ובבתי תפילה יוגבל מספר האנשים ל-20 איש בחלל סגור ללא קשר לגודל המקום, ו-30 איש בחלל פתוח, ובלבד שניתן יהיה לשמור על ריחוק של 2 מטרים בין אדם לאדם (בבתי עסק ומסעדות שמירה על כללי ה״תו הסגול״).
ככל שלא תתקבל החלטה אחרת בוועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת, יכנסו התקנות לתוקפן מחר (ב׳) ה-17.8.2020, בשעה 19:00.
המשנה ליועמ"ש עו"ד ארץ קמיניץ: "מצב שבו נמצא המשק הישראלי כעת, כדאי לצדדים עסקית לחזור למו"מ ולתקן את החוזה" ▪ יו"ר ועדת החוקה ח"כ אשר: נקדם חקיקה לגישור בסכסוכים שנגרמו בשל קורונה ([צילום אילוסטרציה: נועם ריבקין פנטון/פלאש 90])
תיקונים ל"חוק הקורונה הגדול": מלוניות יוכרו כמקום ציבורי לצורך חוק המאבק בתופעת השכרות אך לא יהיה איסור כללי על הכנסת אלכוהול ▪ יו"ר ועדת החוקה התייחס להגבלות הפעילות בתחום התרבות שיובאו מחר לוועדה: "כמו שידענו כוועדה לשמר את קדושת התפילות ואת הזכות הדמוקרטית להפגנות, צריך קווי רוחב נוספים של היגיון" ([צילום: יונתן זינדל, פלאש 90])
המדינות והרשויות מפטרות עובדים ומקצצות בפעילות בשל הצניחה בהכנסות שגרמה הקורונה - וממשל טראמפ מסרב להעניק סיוע משמעותי, מדווח ניו-יורק טיימס (אין בשורה מהקונגרס [צילום: פטריק סמנסקי, AP])
הפיקוח על הבנקים הורה לבנקים להוזיל את עמלות כרטיסי החיוב המיידי, את עמלת השירות על-ידי פקיד טלפוני ואת עמלת מכתב התראה מעורך דין (המפקח על הבנקים, יאיר אבידן [צילום: דוברות בנק ישראל])
יצרנית הרכב סיאט הספרדית התגייסה למאבק בנגיף הקורונה לנוכח מצב התחלואה בספרד הכולל 102 אלף חולים פעילים, 327 אלף חולים מאומתים, אשר הביא לגיוס מערכות כולל במדינה.
ירדן נכנסה למשבר הקורונה בתנאי פתיחה גרועים. המלחמה בסוריה הביאה 1.4 מיליון סורים למצוא מפלט בירדן, תוך החרפת הבעיות הכלכליות שהיו קיימות בממלכה עוד קודם לכן ובראשן האבטלה. גם מחירי הנפט, שעוד לפני 2020 נמצאו בירידה, פגעו ביכולתה של ירדן לגייס מענקים ממדינות המפרץ. במו"מ שניהלה ירדן ב-2019 עם קרן המטבע הבינלאומית על מלווה רב-שנתי, היא נדרשה לבצע רפורמות פיסקליות, והדרישה גררה ביקורת כבדה מצד גורמים שונים, שכן היענות לה הייתה מאיימת על אינטרסים שלהם. בספטמבר 2019 הפגינו אלפי מורים ומורות ברחבי ירדן נגד הפגיעה בשכרם ומנעו כך את פתיחת שנת הלימודים; אחרי מו"מ ממושך נכנעה הממשלה למרבית תביעותיהם.
שינוי בהנחיות בעקבות לחץ המסעדנים: גם מסעדות קטנות יורשו להכניס 20 איש. שר הבריאות יולי אדלשטיין החליט על השוואת ההגבלות על המסעדות ובתי התפילה. מחר (יום א', 15.8.20) תובא לממשלה הצעה להחלטה, לפיה מספר האנשים במקומות אלו יוגבל ל-20 בחלל סגור ו-30 בחלל פתוח תוך שמירה על כללי הריחוק החברתי.
במכון למחקרי ביטחון לאומי נערך ב-14.7.20 דיון אסטרטגי, שבו השתתפו חוקרים מהמכון ומומחי סייבר. הדיון התנהל על בסיס תרחיש דמיוני שמתאר מתקפת סייבר אירנית על מערכי הבריאות בישראל ובארצות הברית, כשברקע אירועים שנרשמו בחודשים האחרונים במרחב הקיברנטי בין אירן לישראל, פיצוץ בנתנז וכן התרחשויות נוספות שלא ברור אם יש מאחוריהם יד מכוונת ומי היא.
שר האוצר, ישראל כ״ץ, החליט על קידום "פחת-מואץ" בהיקף של כ-2 מיליארד שקל כאמצעי מידי לעידוד השקעות והאצת הפעילות במשק. במסגרת הוראת שעה יקבע כי מכונות וציוד המשמשים לפעילות יצור בתחומי התעשיה בישראל לרבות ייצור מוצרי תוכנה ופיתוח, חקלאות, בניה והפעלת בית מלון יהיו זכאים לקבל פחת בשיעור כפול משיעור הפחת לו היו זכאים בגין נכסים אלו ("כפל פחת"), ובלבד שסך כל הפחת לא יעלה על מחירו המקורי ובהתאם לתנאים שנקבעו בהוראת השעה.
האשמת נתניהו כאילו הוא זה שמונע עסקה, היא עלילה מרושעת המופצת על-ידי מתנגדי נתניהו אשר שכחו מי האויב אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...