ירידה במספר החולים המונשמים

לארה"ב נדרשו שש שנים כדי לצאת מן המיתון שגרם המשבר הפיננסי, וסיבה מרכזית לכך הייתה שהמדינות והרשויות המקומיות נאלצו לקצץ את תקציביהן בשל הצניחה בהכנסותיהן. גם כעת זוהי אחת הסכנות הגדולות ביותר שבפני ההתאוששות ממשבר הקורונה: המדינות עלולות למצוא את עצמן בשנה הבאה בפער תקציבי של לפחות 555 מיליארד דולר – מזהיר ניו-יורק טיימס. המשבר הפעם עלול להיות חמור עוד יותר מאשר בעשור הקודם, אם הממשל הפדרלי לא יסייע – וכרגע הסיכויים לסיוע כזה נראים קלושים.

הפיקוח על הבנקים הורה לבנקים להוזיל את העמלות ללקוחותיהם, כחלק מניסיון לסייע ללקוחות המערכת הבנקאית להתמודד עם המשבר הכלכלי שפרץ בעקבות התפשטות הקורונה.

התוצר המקומי של המשק הישראלי התרסק ב-28.7% בחישוב שנתי ברבעון השני של 2020 לעומת הרבעון הראשון, בו כבר ירד ב-6.8%. זהו הנתון הרבעוני הגרוע ביותר בתולדות המדינה. כך מוסרת (יום א', 16.8.20) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, באומדן ראשוני לנתוני הרבעון. במחצית הראשונה של השנה ירד התוצר ב-10.1% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 3.4% במחצית השנייה של 2019.

יצרנית הרכב סיאט הספרדית התגייסה למאבק בנגיף הקורונה לנוכח מצב התחלואה בספרד הכולל 102 אלף חולים פעילים, 327 אלף חולים מאומתים, אשר הביא לגיוס מערכות כולל במדינה.

ירדן נכנסה למשבר הקורונה בתנאי פתיחה גרועים. המלחמה בסוריה הביאה 1.4 מיליון סורים למצוא מפלט בירדן, תוך החרפת הבעיות הכלכליות שהיו קיימות בממלכה עוד קודם לכן ובראשן האבטלה. גם מחירי הנפט, שעוד לפני 2020 נמצאו בירידה, פגעו ביכולתה של ירדן לגייס מענקים ממדינות המפרץ. במו"מ שניהלה ירדן ב-2019 עם קרן המטבע הבינלאומית על מלווה רב-שנתי, היא נדרשה לבצע רפורמות פיסקליות, והדרישה גררה ביקורת כבדה מצד גורמים שונים, שכן היענות לה הייתה מאיימת על אינטרסים שלהם. בספטמבר 2019 הפגינו אלפי מורים ומורות ברחבי ירדן נגד הפגיעה בשכרם ומנעו כך את פתיחת שנת הלימודים; אחרי מו"מ ממושך נכנעה הממשלה למרבית תביעותיהם.