בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
יו"ר ועדת הקליטה פנה לשרי החינוך והקליטה להעביר תקציב למרכז מאי"ה, המדריך משפחות במעבר תרבותי ברוסית, אמהרית, ספרדית, צרפתית, אנגלית ● "הצפי לעלייה גדולה מגדיל את חשיבות והכרח פעילות המרכז"
ועדת העלייה והקליטה התגייסה לסייע להמשך פעילותו של מרכז להדרכת הורים-עולים. מרכז מאי"ה הוא מרכז ארצי להורות ומשפחה במעבר תרבותי, שייעודו העצמת הורים ומשפחות, הנחיית הורים-עולים, הכשרת מאמנים דוברי רוסית וקידום קליטה ושילוב חברתי-תרבותי. המרכז פועל 19 שנים ונותן מענה להורים דוברי רוסית, אמהרית, ספרדית, צרפתית ואנגלית. סמינר הקיבוצים החליט השנה, לאחר פעילות של 19 שנה, להפסיק ולתמוך במרכז זה, בגלל מיעוט נרשמים.
יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן, אמר כי "המרכז עושה פעילות חשובה ביותר, המסייעת למשפחות הנתקלות בקשיי קליטה, להתקדם ולהשתלב טוב יותר בקהילה. כל הנוכחים בדיון שיבחו את העבודה המקצועית שמתבצעת במרכז ייחודי זה. לשם המשך פעילות המרכז בשנה הקרובה, דרושים כ-150.000 שקל בלבד, לשם פעילות מינימלית בלבד, ללא קידום תוכניות חדשות שתוכננו.
בשנה שעברה, משרד החינוך תמך במרכז מאי"ה בסכום של 60,000 שקל וביטן פנה למשרד הקליטה כי יתמוך בסכום דומה, וזאת מתוך הכספים שקיבל המשרד להתמודדות עם נגיף הקורונה. "כך נבטיח את המשך פעילות המרכז בשנת הלימודים הנוכחית, שהיא שנה מורכבת ביותר בה נדרשת תשתית תמיכה משמעותית באוכלוסייה זו. המשך פעילותו של המרכז חשובה דווקא בעידן הקורונה. בנוסף, לאור צפי לגלי עלייה בעקבות משבר זה החשיבות אף גדלה".
בנוסף, ביקש ביטן מסמינר הקיבוצים להתגייס ולסייע בהפעלת המרכז שנה נוספת, בה תיבחן המשך פעילותו במסגרת סמינר הקיבוצים או במכללה אקדמית אחרת שתרצה ליהנות משירותיו.
ממרכז "מאי"ה" עולה כי לשנה זו נרשמו כבר 48 מועמדים ששילמו כבר 250 שקל דמי הרשמה. המועמדים נרשמו ל-3 תוכניות המיועדות לפתיחה בחודשיים הקרובים, אך כעת אין ודאות לפתיחת הלימודים.
המרכז הוקם בזמנו על-ידי משרד החינוך, המחלקה להורים משפחה וקהילה ומכללת סמינר הקיבוצים, בשיתוף עם ג'וינט ישראל, משרד הקליטה והסוכנות היהודית.
הוא פועל בפיקוח השירות הפסיכולוגי במשרד החינוך ונותן שירות למשרד הקליטה, הסוכנות היהודית והשלטון המקומי במרכז הכשרות והעשרות ובית ספר למקצועות הקליטה והמנהיגות בקהילה.
לדברי רכזית החינוך באגף התקציבים באוצר, אור-לי ליימן-עיני, "מדובר בנושא שמשרד החינוך מתקצב ונמצא תחת טיפולו. לאחר בדיקה הבנו שהנושא תוקצב על-ידי משרד החינוך השנה, והתוכנית לא נפתחה בעקבות החלטה עצמאית של סמינר הקיבוצים".
הפרופסור ציפי ליבמן, נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים טענה כי "ההחלטה על סגירת המרכז נדונה בהנהלת המכללה, והוחלט לסוגרו עקב היותו גרעוני. המכללה אינה מסוגלת להפעיל תוכניות שאין להן מקור תקציבי. משכו את הפעלת המרכז ככל שיכלו, ואין המכללה יכולה להמשיך בכך. היה ויימצא התקציב הנדרש - נחשב מסלול מחדש".
השר במשרד הביטחון מיכאל ביטון תומך בביטול האיסור הגורף על גידול זקנים בצה"ל, וקורא להסדיר כללים לגידול זקן ▪ יו"ר הכנסת: "חיילים רוצים ללכת עם זקן. ואז מתפתחת מערכת שלמה של לנסות להשיג את הפטורים האלה בכל מיני דרכים כאלה ואחרות. אני חושב שבשורה התחתונה אין לזה הצדקה" ([צילום: פאול נרט/פלאש 90])
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 48) (יושב-ראש הוועדה הציבורית לעניין שכר חברי הכנסת),התש"ף-2020, מטעם ועדת הכנסת.
כהונתה של הוועדה האחרונה הסתיימה בינואר 2019, ובעקבות מערכות הבחירות החוזרות, לא מונתה ועדה חדשה. ועדת הכנסת אמורה לבחור וועדה מייעצת שתדון בשכר חברי הכנסת ובתנאי שכרם שכהונתה הינה למשך חמש שנים. הוועדה מונה שלושה חברים, כאשר לפחות אחד מהם צריך להיות חבר הסגל האקדמי ועל יו"ר ההרכב להיות נציג הסגל האקדמי. בהצעת חוק זו מוצע לבטל את החובה שיושב-ראש הוועדה הציבורית יהיה איש אקדמיה, אך להותיר על-כנה את החובה למנות לפחות חבר סגל אקדמי אחד לחבר הוועדה.
יו"ר ועדת הכנסת ח"כ איתן גינזבורג הציג את ההצעה ואמר: "צריך להגיד את האמת, הדרישה הזאת לא מאוד הגיונית. במקום לבחור את האדם המתאים ביותר מתוך השלושה שנבחרו לוועדה, זה שיהיה המוכשר ביותר גם לנהל את דיוני הוועדה, גם לייצג את הוועדה בדיונים מול חברי הכנסת וגם לעמוד בפני הלחצים שמופעלים עליו ע"י חלקי מחברי הכנסת וגורמים אחרים, במקום כל זה ייבחר לתפקיד באופן אוטומטי חבר ועדה שהוא נציג סגל אקדמי, בלי שיקולים של התאמה, בלי שיקולים של יכולת, בלי שיקולים של מוכנות, רק שיקול שרירותי וחסר היגיון. למה שלא ימונה למשל כלכלן או אדם שבקיא בשכר הציבורי או אולי איש במגזר הפרטי, מה ההיגיון בקביעה שרק מרצה באוניברסיטה יכהן כיושב-ראש הוועדה?
"בימים האחרונים ראיתי כבר כל מיני טענות כאילו משנים את החוק כדי לבחור יו"ר ידידותי יותר לחברי הכנסת ושיתאפשר לנו לשפר את התנאים שלנו, אז בלי להעליב את המבקרים אבל כמובן שמדובר בקשקוש ובחוסר הבנה של המצב. אנחנו מבקשים לשנות את החוק כי החוק דורש שינוי. החוק מחייב אותנו למנות ועדה חדשה ל-5 השנים הקרובות בהקדם האפשרי וזה הזמן לעשות את זה. אין קשר לגובה שכר חברי הכנסת או לתנאי העסקה שלנו".
22 תמכו 6 התנגדו וההצעה תוחזר לוועדת הכנסת להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
ברשויות בהן עד 10,000 תושבים יהיו 5-3 חוקרים, עד 40,000 תושבים 10-7, ומעל זה עד 20 חוקרים ▪ בעוד כחודש, צפויים להיות כ-2,300 איש אשר יעסקו בחקירות אפידמיולוגיות ([צילום: יוסי זלינגר/פלאש 90])
מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצביע על עלייה בשיעור העובדים לאחר גיל פרישה בייחוד בקרב עולים, שלא צברו פנסיה מספקת בארץ ▪ המשמעות: סכנת פגיעה בקצבאות הזקנה ([צילום אילוסטרציה: יהב גמליאל/פלאש 90])
כך מעריך מנכ"ל חברת חשמל עופר בלוך ▪ מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצביע על צמיחה של 192% בצריכת גז בעשור האחרון בארץ (עופר בלוך [צילום: יהונתן סמייה/דוברות הכנסת])
מליאת הכנסת דחתה בקריאה טרומית את הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון - כשירות מועמדים לכהונה כנשיא המדינה) של חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. להצעה זו הוצמדו הצעות דומות של חברות הכנסת יוליה מלינובסקי ומרב מיכאלי.
ההצעה, שלה התנגדה הממשלה, ביקשה לקבוע כי אדם שתלוי ועומד כנגדו כתב אישום פלילי בגין עבירת עוון או פשע או שהורשע בעבירה שעונשה שלושה חודשי מאסר בפועל ומעלה ושלא חלפה תקופת ההתיישנות, לא יוכל להתמנות לתפקיד נשיא המדינה.
עימות חריף שר המשפטים לבין יו"ר הכנסת והשר אמסלם ▪ ניסנקורן: "ההצעה לוועדת חקירה בנושא הפרקליטות היא שבירת כלים" ▪ לוין: "חובתך להיות הראשון שדורש את הבדיקה" ▪ אמסלם: "אתה נושא הכלים של מנדלבליט"
יעסקו בנושאי קידום עסקים קטנים ובינוניים, השלכות העסקת מהגרי עבודה, קידום הבטיחות בדרכים וטיפול בכשלים בתחום הצרכנות ▪ מרגי: נקים ועמ"ש לתחבורה ציבורית ולטיפול בחברה הערבית (היו"ר יעקב מרגי [צילום: יהונתן סמייה/דוברות הכנסת])
הוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט שמעה (יום ד', 9.9.20) סקירה מאת נציגי רשות הגז, חברת חשמל וחברת נתיבי הגז הטבעי.
עימות חריף התפתח (יום ד', 9.9.20) במליאת הכנסת בין שר המשפטים אבי ניסנקורן לבין יו"ר הכנסת יריב לוין, בעקבות שאילתה שהגישה חברת הכנסת מאי גולן שעסקה בעמדת משרד המשפטים לנוגע לרכישת קרקע של עו"ד ליאת בן ארי בראש העין.
ועדת הכלכלה אישרה (יום ד', 9.9.20) הקמתן של ארבע ועדות משנה: ועדת משנה לבחינת פעילות משרד הכלכלה והתעשיה לקידום העסקים הקטנים והבינוניים, בראשות ח"כ קרן ברק; ועדת משנה לבחינת השלכות העסקתם של מהגרי עבודה על כלכלת ישראל, בראשות ח"כ מאי גולן; ועדת משנה לקידום הבטיחות בדרכים, בראשות ח"כ בועז טופורובסקי וועדת משנה לבחינת כשלים בתחום הצרכנות, בראשות ח"כ הילה שי וזאן.
בתום דיונים ממושכים אישרה (יום ג', 8.9.20) ועדת חוק, חוקה ומשפט את מתווה הרמזור שנכנס לתוקף ביום ראשון; זאת בהתאם למנגנון הפיקוח הפרלמנטרי שנקבע ב'חוק הקורונה הגדול'. חלק מן התקנות היו אמורות לפקוע ב-17.9 וחלקן ב-1.10 וכעת יפקעו כולן ב-15.9.20.
עם המשך הטיפול במגפת הקורונה, מתכוננת מערכת הבריאות לחורף המאתגר בפני עצמו. וועדת הקורונה שבה ודנה היום במוכנות המערכת, בתי וקופות החולים, לטיפול השוטף בצל המגפה. יו"ר הוועדה, יפעת שאשא-ביטון, הדגישה כי "נכון יותר להשקיע במוכנות וקידום מערכת הבריאות מאשר ללכת לפתרון הקל של סגר, הנושא בחובו נזק עצום, כלכלי, חברתי ובריאותי. רוב הטיפול בקורונה נעשה בתשתיות מערכת הבריאות הקיימות, ע"י הסטת משאבים וכוח אדם, בעיקר ממחלקות פנימיות, אך לא רק - ולא באמת נעשתה תוספת יסודית".
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
רק הפרופסור גרשום שלום - מי שהביא לידיעת העולם את תורת הקבלה הנשכחת ועמד על מעשיו של נביא השקר שבתי צבי - הטיח בחילונים ובחרדים בארצם של יוהאן וולפגנג גתה ולודוויג בטהובן כי אין דב...