התנועה לאיכות השלטון, בראשותו של עו"ד אליעד שרגא שגם ייצג אותה בבית המשפט, פעלה בניגוד לחוק ובניגוד להוראות בית המשפט העליון ועשתה דין לעצמה. כך אומר שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, על התנהגות התנועה בהפגנה שקיימה באפריל השנה מול משכן הנשיא, נגד הטלת הרכבת הממשלה על בנימין פוטין.

אלרון אומר זאת (24.9.20) בדעת המיעוט שלו, בנוגע לחלק מנימוקי פסק הדין בערעורה של התנועה על המגבלות שהטילה עיריית ירושלים על אותה הפגנה. הוא הסכים לתוצאה המעשית של המשנה לנשיאה חנן מלצר (בהסכמת השופט ג'ורג' קרא), כאשר בזמן אמת קיבל בית המשפט חלקית את ערעורה של התנועה על המגבלות שהטילה עליה עיריית ירושלים. עם זאת, אלרון חלק על כמה מהנמקותיו של מלצר, ולצד זאת מתח ביקורת חריפה - ונדירה בבית המשפט העליון - על התנהלותה המעשית והמשפטית של התנועה.

ביקורתו של אלרון מתמקדת במשאית הגדולה שהציבה התנועה מול משכן הנשיא ועליו שלטי מחאה. הוא אומר: "בתחילה פנתה המערערת לקבלת היתר מיוחד לצורך החניית רכביה במקום לפרק זמן העולה על המותר על-פי האמור בתמרורים. אולם, משבקשתה התקבלה באופן חלקי ולזמן מוגבל, עשתה המערערת דין לעצמה: רכביה הוחנו במקום מעבר לפרק הזמן שאושר לה מבלי שהתבקש היתר נוסף ובניגוד להוראות נציגי המשיבה [עיריית ירושלים]. בעוד המערערת הפרה את הוראות נציגי המשיבה, להם עמדה בשלב זה חזקת התקינות המינהלית, הגישה את עתירתה לבית המשפט המחוזי על-מנת שיכשיר את מעשיה. לדידי, כבר בשלב זה ראוי היה לדחות את טענות המערערת בעניין זה מחמת חוסר ניקיון כפיים.

"...אולם, בכך לא תמה התנהלותה הפסולה של המערערת. כעולה מהודעתה מיום
19.4.2020, ומתגובת המשיבה להודעה זו, רכביה עוד חנו במקום במועד הדיון שהתקיים לפנינו ביום 9.3.2020. זאת, בניגוד להוראות נציגי המשיבה; בניגוד לפסיקת בית המשפט המחוזי מיום 5.3.2020; וחרף דחיית בקשת המערערת לצו ארעי, בהחלטת בית משפט זה (השופטת ע' ברון) מיום 6.3.2020.

"עם התנהלות זו אין להשלים. כידוע, 'חופש האסיפה אין פירושו התפרקות מכל סדר ציבורי, וחופש התהלוכה אין פירושו חופש ההתפרעות'. זכות ההפגנה אינה מקנה לאדם היתר להתעלם מהוראות הדין ולפעול ככל העולה על רוחו, תוך פגיעה במרחב הציבורי וזלזול בהוראות הרשויות האמונות על שמירת הסדר הציבורי - להן נזקפת חזקת התקינות. ההפגנה אינה מתקיימת בריק, ועל המפגינים המשתתפים בה לציית להוראות הדין, גורמי האכיפה ובתי המשפט. התעלמות המערערת מהוראות נציגי המשיבה, מפסיקת בית המשפט המחוזי, ומהחלטת בית משפט זה בבקשתה לצו ארעי, יש בה לטעמי משום חוסר ניקיון כפיים חמור אשר די בו כדי לדחות את טענותיה בעניין.

"הוראות חוק עזר (העמדת רכב וחנייתו) והתמרורים שהוצבו ברחובות הסמוכים לבית הנשיא, קובעים כי אין להחנות רכב במקום בו ביקשה המערערת באופן רציף למעלה משעתיים. משנמנעה המערערת לבקש כי יוארך ההיתר המוגבל שניתן לה להעמיד את רכביה ברחובות הסמוכים לבית הנשיא למשך כל שעות היממה ולאורך ימים ארוכים - אף שכאמור, חוק העזר של עיריית ירושלים אינו מאפשר זאת - אין להורות למשיבה לאפשר לה לעשות כן. על כן, דין טענות המערערת בעניין זכותה להחנות את רכביה בלא היתר להידחות".