תובע ספאם סדרתי העסיק שלוש ערכאות בתביעה קטנה חסרת בסיס נגד בזק, ובסופו של דבר חייב אותו בית המשפט העליון בהוצאות בסך 3,000 שקל.

אוריאל רז-המאושר הגיש בשנת 2019 תביעה קטנה בסך 33,900 שקל (הסכום המירבי בהליך זה) נגד בזק, בטענה ששלחה לו 11 הודעות פרסומיות בניגוד לחוק הספאם ולמרות שביקש להסירו מרשימת התפוצה. בדיון בפני רשם בית משפט השלום בתל אביב, אבנר יפרח, אישר התובע, כי הגיש כ-20 תביעות ספאם וטען שהוא עושה זאת כשליחות חברתית. עוד התברר, כי ההודעה האחרונה נשלחה בשנת 2016, וכי בקשות ההסרה שלו נשלחו בתשובה להודעות דוא"ל בהן נאמר במפורש, כי לא ניתן להשיב לכתובת ממנה נשלחו.

בדחותו את התביעה ציין יפרח, כי בזק טוענת שהתובע נרשם בשנת 2010 לקבלת הודעות ממנה, וכי השיהוי הרב בו הגיש את התביעה הקשה על בזק לנהל את הגנתה. לגופם של דברים אמר יפרח, כי בזק ציינה במפורש כיצד ניתן להיגרע מן הרשימה - אך התובע בחר לפנות כאמור לכתובת דוא"ל אליה אין לפנות. "לטעמי, כאשר התובע בוחר שוב ושוב לשלוח הודעות הסרה בדרך שלא מותווית על-ידי הנתבעת, וכן אוגר כך על הדרך הודעות רבות, אומר זאת בעדינות רבה, כי הדבר אינו מעיד על התנהלות ראויה ותקינה במסגרת ההסרה", הוסיף יפרח.

עוד ציין יפרח, כי כאשר פנה התובע בדרך שקבעה בזק - שמו הוסר מן הרשימה. "אילו היה מדובר בתובע אולי אפשר לומר תמים, ניתן היה אולי גם לבחון את הדברים אחרת. אך כאן מדובר בתובע מיומן מאוד בתחום הספאם, ולכן כאשר חפץ לבצע הסרה, היה עליו לפעול במנגנון שהותווה על-ידי התובעת", הוא קובע.

רז-המאושר ביקש לערער לבית המשפט המחוזי בתל אביב, אך השופטת אביגיל כהן דחתה על הסף את בקשתו. היא קבעה, כי אין המדובר במקרה חריג המצדיק ערעור על הכרעת בית המשפט לתביעות קטנות, לתובע לא נגרם עיוות דין, יפרח לא טעה בפסק דינו ואין למקרה חשיבות החורגת מדל"ת אמותיו. היא גם ציטטה בהסכמה את ביקורתו של יפרח על התנהגותו של התובע.

למרות קביעות אלו, ביקש רז-המאושר לערער לבית המשפט העליון - בגלגול שלישי על תביעה קטנה. השופט מני מזוז דחה על הסף את הבקשה (21.10.20), תוך שהוא מאמץ במלואו את פסק דינה של כהן ואומר: "החלטתו של בית המשפט המחוזי לא מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, ומתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין". הוא חייב את רז-המאושר בתשלום הוצאות בסך 3,000 שקל לטובת אוצר המדינה. עוה"ד אוהד רוזן וגאיה הררי-הייט ייצגו את התובע בשתי בקשות רשות הערעור.