שני נערים פלשתינים נעצרו לפני פיגוע

השלום של "מחנה השלום" להקמת מדינה פלשתינית נעלם, בגלל שהישראלים התפכחו מהאשליה שניתן להגיע להסכם ולקץ הסכסוך לאור המדיניות הפלשתינית לא להתפשר ולא לוותר על כלום, ולתבוע את "זכות השיבה" והנסיגה לקווי 67. השלום הזה נעלם בגלל שהסרבנות הפלשתינית לכל פשרה נובעת מאסטרטגיה של סרבנות ולא מטקטיקה. השלום נעלם בגלל שהפלשתינים תובעים "צדק פלשתיני", שמשמעותו "זכות השיבה" לפלשתין השלמה ללא אף יהודי בתוכה. השלום נעלם בגלל האכזבה מכל הוועידות, הרעיונות, התוכניות, השיחות, והנסיגות שישראל ביצעה וקיבלה "בתמורה" פיגועי התאבדות, קסאמים, גראדים, בלונים, ורצח של מאות רבות של ישראלים.

ארבע שנים קשות עברו על הרש"פ בזמן שלטונו של דונלד טראמפ כנשיא ארה"ב ועכשיו יש תחושת גדולה של הקלה בהנהגת הרש"פ ובמיוחד אצל יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס המכיר היטב את ג'ו ביידן. הציפיה הפלשתינית היא שבחירתו של ג'ו ביידן לנשיא תביא לכך שארה"ב תנקוט מדיניות מאוזנת יותר כלפי הסכסוך הישראלי פלשתיני לאחר שבארבע השנים האחרונות היא הייתה, לדעתו של מחמוד עבאס, מוטה לגמרי לטובתה של ישראל.

ראוי להידרש לשאלה האם ביידן של שנת 2021 יהיה אותו ידיד ישראל משכבר הימים, או שמא אישיות שגילה המתקדם עלול לתת אותותיו במצבו הקוגניטיבי? שומה שגורמי הערכה בישראל, יידרשו לתרחיש שבו הנשיא המיועד ביידן יהיה, במידה כזו או אחרת, בבחינת 'פסאדה', כאשר מאחורי הקלעים ימשוך בחוטים לא אחר מאשר הנשיא לשעבר, ברק אובמה.

.

בעקבות מאמרי מהשבוע שעבר ('מהי מורשת רבין (ופרס'), פנו אלי קוראים, שמחו על האיזכור הנרחב מדי, לטענתם, של אירועי הדמים ששיאם היה ב-1994. אחד הפונים אף טען כי גם אם רבין אכן רוּמא על-ידי ערפאת, הרי בשלב המוקדם של 'מכירת' הרעיון של שתי מדינות לשני עמים, על-ידי ערפאת, לציבור היהודי, לא היה בו כל פסול.