בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
עדת הכנסת אישרה (יום ג', 17.11.20) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק לביטול עידכון שכר חברי הכנסת בשנת 2021 כהצעת חוק מטעם ועדת הכנסת. בנוסף, הוועדה מיזגה את הצעת החוק של ח"כ יאיר לפיד ומיקי לוי להצעת החוק של הוועדה.
יו"ר הוועדה ח"כ איתן גינזבורג אמר:: אני שמח שההצעה זוכה לתמיכת כל סיעות הבית. בעת הזאת, בזמן משבר כלכלי ובריאותי, כולם מסכימים שאין מקום להעלות את שכר חברי הכנסת:.
כזכור, שכרו של חבר כנסת עומד ע"ס 45,274 שקלים ברוטו לחודש. שכר ח"כ צמוד לשכר הממוצע במשק ומתעדכן מדי שנה באופן אוטומטי. השכר הממוצע במשק צפוי לעלות בינואר 2021 בשיעור חד. הצעת החוק קובעת בהוראת שעה, כי בתחילת שנת 2021 השכר יוקפא ולא יעודכן. הצעת החוק תקפיא את שכרם של 90 חברי כנסת.
ח"כ שלמה קרעי אמר בדיון, כי הצעת החוק של הוועדה, הינה הצעה לא משמעותית אלא פופוליסטית ויחצנית שמהווה טלאי קטן שלא מטפלת כמעט בכלום. קרעי הלין על כך שהצעת החוק שהוא הגיש, הצעה שלדבריו תביא פתרון כולל בשכר המגזר הציבורי, ותחסוך מאות מיליונים, לא עולה לדיון. קרעי הגיש את הצעתו כהסתייגות להצעת החוק של הוועדה. על-פי ההסתייגות, מנגנון חישוב השכר הממוצע במשק יכלול גם את תשלומי דמי האבטלה של המפוטרים והשוהים בחל"ת, ובכך השכר הממוצע במשק יקטן. אני חושב אמר קרעי, שיותר נכון שמנגנון החישוב ישקף נכונה את כל ההכנסות במשק, לרבות תשלומי האבטלה. לדבריו, אם דמי האבטלה יכנסו לחישוב השכר הממוצע במשק, שכר חברי הכנסת ירד בינואר הקרוב בכ-3% במקום שיעלה בכ-15% לפי מנגנון החישוב החוקי הנוכחי.
ח"כ יצחק פינדרוס התנגד להצעה ואמר כי הצעתו ביחס לשכר הח"כים, תחסוך כ-20,000 שקלים לחודש. זה לא סכום משמעותי שבגינו שווה לשנות את מנגנוני החישוב ולשנות סדרי בראשית.
ח"כ אלעזר שטרן הציע לקבוע בהסתייגות שהגיש, כי הצעת הוועדה הציבורית לשכר חברי הכנסת תחייב ולא תהווה רק כהמלצה לוועדת הכנסת, כפי שקובע החוק הנוכחי.
הוועדה דחתה את ההסתייגויות שהגישו חברי הכנסת שלמה קרעי ואלעזר שטרן. בתום הדיון וההצבעות על ההסתייגויות והרביזיה, אמר ח"כ מיקי לוי זה חוק פח!.
כאמור, הוועדה אישרה את הצעת החוק הממוזגת להצבעה במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית.
עו"ד נועה סרברו, ממחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי) במשרד המשפטים, אומרת כי מדיניות האכיפה של המדינה בנגב היא מדיניות מקלה, אף יותר מההקלה אשר פורסמה בשבוע שעבר לגבי האכיפה על פי 'חוק קמיניץ'.
בדיון בוועדה לזכויות הילד של הכנסת, אמרה סרברו: "יש בנגב סוגיות ייחודיות ויש אינטרס לאומי ייחודי בהסדרת ההתיישבות ולכן המדינה פועלת לפי מדיניות אכיפה נפרדת וייחודית לאזור, שהיא מקלה יותר באופן יחסי. בשבוע שעבר התקיימה ישיבה עם שר המשפטים ושר הכלכלה, האמון על הסדרת התיישבות הבדואים בנגב, והשרים ביקשו לבחון פתרונות שיסייעו לתושבים הבדואים בנגב ובין היתר סוכם על צוות שייבחן פיילוט ביישוב או שניים, כדי לקדם פתרונות הסדרה, שיאפשרו לשפר את איכות החיים של הבדואים בנגב".
הסנגוריה הציבורית מציעה לנתק את הכלי הפלילי ולסייג את השימוש בעבירה הפלילית בהוראת השעה ▪ לשכת עורכי הדין: "אי אפשר לתת כותרת יפה ללא פתרון לבעיה. האם תביעה נזיקית היא המענה לאלימות כלכלית או שהיא תעצים אותה? ▪ עו"סית ארצית לענייני סדרי דין: "אני מבינה את החשש לניצול לרעה כדי להעצים סכסוכים הסיכון תמיד קיים ובשביל זה יש בית המשפט" (השרים אבי ניסנקורן ומירב כהן [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת])
נציגת פורום קפה שפירא והעימות בין יעקב אשר לקרן ברק [צילום: ערוץ כנסת]
ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) נחסם ונדחף על-ידי שוטר, במהלך הפגנה מול ביתו של השר בני גנץ, וזאת בניגוד לחוק חסינות חברי הכנסת המאפשר להם מעבר חופשי. השוטר אמר לח"כ: "זה שאתה חבר כנסת לא נותן לך שום דבר". שוטר אחר שהיה עד למתרחש בלם את חבירו ואישר את תנועת הח"כ. הדובר של להב-הרצנו אמר כי דוברות המשטרה מנסה למזער נזקים.
סקר קמיל פוקס עבור חדשות 13: הליכוד 29; ימינה 22; יש עתיד-תל"ם 20; הרשימה המשותפת 11; כחול לבן 10; שס 8; ישראל ביתנו, מרצ 7; יהדות התורה 6.
בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה מקבל נתניהו 33%, אחריו בנט 18%, לפיד 16% וגנץ 13%. על השאלה מה עדיף – המשך כהונת ממשלת נתניהו-גנץ או בחירות השיבו 50% בחירות, 35% השיבו המשך כהונת הממשלה ולא יודע 15%.
על השאלה, באיזו מידה אתה מרוצה מתפקודו של נתניהו במשבר הקורונה? היו התשובות: לא מרוצה 54% די מרוצה 23% מרוצה 18%
ועדת הכנסת קבעה כי הסעיף שהוצע בידי סמוטריץ' וקרעי אינו בגדר נושא חדש, כפי שביקשה לטעון יו"ר ועדת הפנים מיקי חיימוביץ' ▪ אלעזר שטרן ויוליה מלינובסקי טענו אחרת ולא שללו להכריח בקרי גבול לעבוד בשבת ▪ קרעי הציע להסיר מהחוק את הסעיף שמסמיך את שר הפנים להעניק לעולים חדשים דרכון, עד אשר העולה יגור בארץ פרק זמן שיקבע (תבוסה למיקי חיימוביץ' [צילום: דוברות הכנסת])
למען ציבור המבוטחים - ועדת הכספים אישרה לקריאה שנייה ושלישית: תקופת ההתיישנות על ביטוחי חיים, סיעוד, ובריאות, תוארך ל-5 שנים ▪ במסגרת החוק הקיים, קבועה תקופת ההתיישנות על 3 שנים בלבד מיום המקרה. בנוסף קובעת ההצעה, כי חברות הביטוח יחויבו בידוע המבוטח במכתבים ייעודים, שנה וכן 3 חודשים לפני תום תקופת ההתיישנות. ההצעה נוגעת לפוליסות חדשות ולחידוש פוליסות ([צילום: Shutterstock])
מנהלי חברות חלוקת הגז הטבעי ומפעלי התעשיה מחו על הסחבת בחיבור לרשת: "שחררו אותנו ותנו לעבוד" ▪ היו"ר מרגי: משרד האנרגיה צריך למנות ממונה ▪ מנכ"ל נגב גז טבעי: בדיקת חיבור בניין לגז טבעי עולה 52,000 שקל - בעוד שבדיקת חיבור לגז ביתי רק 700 שקלים ▪ מנהל רשות הגז: עד 2025 יחוברו 220 מפעלים (ח"כ עידן רול. יוזם הדיון [צילום: דוברות הכנסת])
רשות המיסים: מתוך 230 אלף בקשות שאושרו והועברו להם 8 מיליארד שקל, רק ב-450 מקרים, בהיקף 60 מיליון שקל, התברר כי שולם להם כסף שלא כדין, והם התבקשו להשיבו (אכיפה בשוק הכרמל [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90])
על-פי ההצעה החולים יוסעו לקלפי הייעודית בכלי רכב ייעודי, שבו תהיה מחיצה בין הנהג לנוסע. חברי הקלפי יהיו ממוגנים לפי הוראות משרד הבריאות, וגם המצביעים יחויבו לנהוג על-פי צו הבריאות. (ח"כ קרעי בקלפיות הקורונה [צילום: פלאש 90])
משווק מוצר יחויב להציג תווית דירוג אנרגטי. עוסק שלא יעשה זאת צפוי לעיצום כספי של 22 אלף שקלים לתאגיד ו-7,000 שקל ליחיד ▪ היעד: חיסכון של 1.4 מיליארד שקל עד 2030 ([צילום: יונתן זינדל/פלאש 90])
ועדת הכספים אישרה מתן מענקים והחזר הוצאות לעצמאים גם בחודשים נובמבר ודצמבר. בנוסף ביקשה הוועדה מהאוצר לבחון את החזר הוצאות קבועות בירידה של 25% במחזורים, בדומה לפיצוי שניתן בחודשים הקודמים. יו"ר הוועדה ח"כ גפני: "המשבר עדיין כאן!".
הזירה המשפטית בכל הקשור לעתירות נגד רשויות ציבוריות בכל הקשור לאי-מסירת מידע בהתאם חוק חופש המידע ערה. בשנת 2019 הוגשו 526 עתירות לבתי המשפט וניתנו 158 פסקי דין. בדיון שהתקיים בוועדה המיוחדת לפניות הציבור של הכנסת, מסר ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, שלומי בילבסקי, כי בעוד שבמשרדי הממשלה התקבלו 20 מן העתירות ו-27 נדחו, בעתירות שהוגשו נגד רשויות מקומיות הפער היה גדול פי כמה - 73 עתירות התקבלו ורק 9 נדחו.
האוצר והביטוח הלאומי מסרבים לשלם דמי אבטלה לחיילים-בודדים, כך עולה (יום ב', 16.11.20) מדיון בנושא בוועדת העלייה והקליטה. לדברי יו"ר הוועדה דוד ביטן, "החיילים הבודדים, מתמודדים עם קשיים מרובים ומצבם הכלכלי מטריד במיוחד. עצם העובדה שהתגייסו לצה"ל, למרות הרקע המשפחתי, ראויה למלוא הכבוד וההערכה. צה"ל אומנם עושה כמיטב יכולתו לסייע להם באופן פרטני, על-ידי חלוקת תלושי מזון לחגים ובמסגרת המענקים המיוחדים החד-פעמיים בסך 5,000 שקל, להם זכאים החיילים במקרים מיוחדים. אך בכך לא די".
בעלי הקניונים הסגורים, הציגו למשרד הבריאות מתווה לפתיחה תוך בקרה ופיקוח, שהוצג (יום ב', 16.11.20) בפירוט בוועדת הקורונה בכנסת. לדברי יו"ר הוועדה, יפעת שאשא-ביטון, פתיחת החנויות אך מולן הגבלת המסחר במקומות ובשעות מסוימות - גורמת לצפיפות במקום לפיזור האוכלוסייה כנדרש. לציבור אין ודאות בעתיד לאן יובילו אותנו שמירת ההנחיות. מפעלי חיים ועסקים רבים - כבר לא יקומו. יש לנהל סיכונים בצורה אחרת, ופתיחת אפשרויות נוספות - תשחרר צווארי-בקבוק". לדבריה, אם הכרחי סגר - הרי שיש לפצות באופן מלא את בעלי העסקים.
בעוד כשבועיים צפוי בג"ץ למסור את הכרעתו בסוגיות הגיור. במפלגות החרדיות חוששים כי השופטים יתייחסו לא רק למערך הגיור הלא-רשמי אלא יכשירו גם גיור רפורמי - כך דיווח זאב קם (כאן חדשות). בהתאם להחלטת בג"ץ מיום 19.8.20 בעניינה של נטליה דהאן, המדינה נדרשת להגיש הודעת עידכון מטעמה עד ליום 30.11.20 באשר לכוונותיה בדבר העיגון החוקי של מערך הגיור בישראל, ומדוע לאור המצב החוקי אין לאפשר לרפורמים וקונסרבטיבים בישראל לקיים הליך גיור.
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...