האוצר והביטוח הלאומי מסרבים לשלם דמי אבטלה לחיילים בודדים

האוצר והביטוח הלאומי מסרבים לשלם דמי אבטלה לחיילים-בודדים, כך עולה (יום ב', 16.11.20) מדיון בנושא בוועדת העלייה והקליטה. לדברי יו"ר הוועדה דוד ביטן, "החיילים הבודדים, מתמודדים עם קשיים מרובים ומצבם הכלכלי מטריד במיוחד. עצם העובדה שהתגייסו לצה"ל, למרות הרקע המשפחתי, ראויה למלוא הכבוד וההערכה. צה"ל אומנם עושה כמיטב יכולתו לסייע להם באופן פרטני, על-ידי חלוקת תלושי מזון לחגים ובמסגרת המענקים המיוחדים החד-פעמיים בסך 5,000 שקל, להם זכאים החיילים במקרים מיוחדים. אך בכך לא די".

ביטן ציין כי היות שמצב הקורונה מוגדר מבחינת משרדי הממשלה עד יוני 2021, קיים צורך דחוף ומיידי למצוא דרך לתמיכה כספית בחיילים אלה. אם הסיוע לא יגיע במהרה, הדרך לשולי החברה לחיילים אלה תהיה קצרה במיוחד. על הביטוח הלאומי והאוצר למצוא את המקור התקציבי לתמיכה בחיילים אלו, ויש לקדם תקנות בעניין לאישור בוועדת העבודה והרווחה, כדי לאפשר להם לקבל דמי אבטלה, כפי שמקבלים למשל, פנסיונרים מעיל גיל 67.

ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו), יו"ר ועדת-המשנה לעניין חיילים-בודדים, הדגיש כי הדיון התקיים בעקבות שידור כתבה בתקשורת בה תוארה מצוקתם של החיילים המשרתים בצה"ל, בעלי היתר עבודה - שאינם יכולים לממשו בגלל הקורונה. רוב החיילים עבדו במלצרות ועבודות דומות, אחרי שסיימו את יומם בשירות בצבא, ובגלל סגירת מקומות הבילוי, החיילים לא יכולים להתפרנס ולכלכל את עצמם. בדיון בוועדת המשנה צוין כי מתוך 10,600 חיילים בעלי היתר עבודה, כ-6,500 חיילים, שמתוכם 930 חיילים בודדים, לא יכולים לממש את ההיתר ולא יכולים לעבוד בגלל הקורונה. בדיון הנוכחי נתמקד ב-930 החיילים הבודדים, וקושניר ציין כי על צה"ל להגדיר את הצורך התקציבי לסיוע לחיילים אלו. כפי שהממשלה מצאה פתרונות ומתווים מיוחדים לתמיכה באוכלוסיות מוחלשות, כך גם במקרה זה יש צורך למצוא פתרון. בדיון בוועדת המשנה, ציין נציג המוסד לביטוח לאומי, שלפי החקיקה הקיימת המוסד לא יכול לתמוך בחיילים בשירות.

לפי היועצת המשפטית של הוועדה, מירב תורג'מן, בחוק הביטוח הלאומי קיימת אפשרות לשר הרווחה, בהתייעצות עם שר הביטחון, לקבוע - במקרים מיוחדים - זכאות לדמי אבטלה לחיילים עד גיל 20. ואולם לפי סעיף אחר בחוק, חייל איננו יכול להיות מוגדר כ"מובטל". לדבריה, סמכות שר הרווחה נותרת בעינה, גם למרות סעיף אחרון זה. לדעת עו"ד חנן פוטרמן, מהייעוץ המשפטי של הביטוח הלאומי, המקור התקציבי להחלת סעיף זה איננו ממקורות הביטוח הלאומי, אלא ייתכן מתקציב משרד הביטחון - ולכן על האוצר לענות מהו מקור זה. נטע בר זיו, רכזת ביטחון באגף התקציבים, החזירה אף היא את האחריות לצה"ל, בעיקר כיוון שמדובר במספר קטן של חיילים - והסיוע לא יורגש בתקציב הגדול של משרד הביטחון. "לפני חודשיים בלבד צה"ל קיבל תוספת תקציבית של 3.2 מיליארד שקל. כשצה"ל מגייס חייל - הוא אחראי עליו לכל דבר ועניין, וגם על רווחתו הכלכלית".

אלעזר שטרן (יש עתיד) טען כי "לצה"ל יש עוד כמה משימות, חוץ מלשלם דמי אבטלה. בעלי היתר עבודה הם אלו שבאמת במצב קשה, ואת משבר הקורונה מבינים בכל מגזר - חוץ מאשר לאוכלוסייה זו".

סא"ל קרן וייס, ראש ענף פרט בצה"ל, הדגישה כי אין נתונים מלאים כמה בעלי היתר העבודה איבדו את פרנסתם - וכמה ממשיכים בה, ולדבריה "הכללת כלל החיילים בעלי היתרי העבודה בחוק הביטוח הלאומי נכון ומסודר יותר". היא התבקשה להסדיר פנייה רשמית ברוח זו ממשרד הביטחון, ולשר הרווחה בנושא.