ועדת העבודה, הרווחה והבריאות קיימה (יום ב', 30.11.20) דיון בנושא גביית תשלום מהורים במעונות יום ובמשפחתונים בגין ימי סגר וימי בידוד. הדיון התקיים ביוזמת קבוצת חברי כנסת: ח"כ סעיד אלחרומי, מאי גולן, הילה שי וזאן, ישראל אייכלר, אנדרי קוז'ינוב, יבגני סובה, מיכאל מלכיאלי.

על-פי היוזמים, במהלך הסגר הראשון יצאה הנחיה ממשרד הרווחה בדבר איסור גביית תשלום מהורים על-ידי מעונות יום ומשפחתונים לגיל הרך בגין תקופה זו, שכן לא התקבל שירות. מנגד, בימי הסגר השני לא התקבלה כל התייחסות או הנחיה בנושא ומשכך, גבו מנהלי מעונות ומשפחתונים רבים מחיר מלא או חלקי מההורים, כל אחד על-פי ראות עיניו. הדבר הקשה מאוד כלכלית על הורים וגם יצר אי-ודאות גדולה נוכח השיח על אפשרות של סגר שלישי. עוד לדבריהם הורים שפנו לקבלת תשובות הועברו וטורטרו בין משרד המשפטים למשרד הרווחה ולא זכו לקבלן.

ח"כ הילה שי וזאן: "הורים לילדים בגנים הפרטיים נדרשו לחתום על מסמך שבו הם מכירים בקורונה כמצב של כוח עליון, שבו גם אם לא תתקיים פעילות הם ישלמו. מדובר בממוצע 650-700 שקל בחודש. הורים שפוטרו או לחל"ת נדרשו לשלם על שירות שלא קיבלו בפועל, כמו גם זוגות ששילמו על חתונות שלא התקיימו, סטודנטים ששילמו על אבטחה וניקיון בקמפוס שלא למדו בו. תפקידנו כחברי כנסת הוא לדאוג שאזרחים לא ישלמו על שירות שלא קיבלו בפועל".

ח"כ מיכאל מלכיאלי: "יש ארגונים שלקחו על עצמם ולא גבו מאנשים כסף ויש מעונות שגבו 30-40%, אין שום מדיניות או החלטה. אין שום סברה שההורים צריכים לשלם על ימים כאלה ועל כל שקל שהמדינה תשקיע היא תקבל שניים מההורה שיצא לעבוד".

ח"כ אנדריי קוזינוב: "ברור לכל שההורים לא צריכים לשלם אבל גם הגנים לא יכולים לספוג את כל העלויות, אנחנו דנים בזה שוב ושוב ותשובות מהמדינה- אין. אם כבר עכשיו מדברים על סגר שלישי פוטנציאלי- צריך לבנות היום מתווה להסדיר את הדבר הזה, בצורה מאוזנת ושוויונית". ח"כ סעיד אלחרומי הוסיף: "מדובר באבסורד וצריך להיות פתרון גם לבאות ולא רק על מה שהיה בסגר השני".

חגי פורגס, מנהל תחום אגף מעונות יום ומשפחתונים במשרד הרווחה: "האגף שלנו נועד לשמור על הילדים ולפקח בתחומי בטיחות, חינוך וטיפול. במערכת היחסים הכספית בין ההורה למעון מאז ומעולם לא התערבנו. מדובר בסוגיות מעולם הצרכנות, זה לא בתחום שיש לנו סמכות ויכולת לטפל בו. המכתב שיצא בזמן הסגר הראשון לא היה הנחיה אלא מסר שתיאר את המצב החוקי שהיה ידוע לנו באותה עת".

מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ טלי פלוסקוב זעמה על הדברים ואמרה: "לא ייתכן שכל אחד עושה כרצונו, אנשים משלמים כסף על שירות שלא קיבלו ואתם עומדים כאן ואומרים 'זה לא שלנו'. המעונות המפוקחים הם בפיקוח ישיר של משרד העבודה והרווחה ואני דורשת שתיקחו אחריות ותגבשו בתוך שבוע החלטה מחייבת, אחידה לכולם, ותפיצו מסמך מחייב שיהיה בתוקף כל עוד המדינה נמצאת במשבר הקורונה".

חנן דגן, מנכ"ל איחוד גני הילדים: "אנחנו לא רוצים לגבות כסף מההורים אבל המדינה חייבת לשי את היד בכיס ולסייע. כמו שההורים הם לכאורה לקוחות שבויים כך גם אנחנו- יש לנו אחריות על הילדים לאורך זמן, אנחנו לא יכולים להכניס ילד במקום מי שלא שילם, צריכים לשמר את הרצף עבור הילד וגם את העובדים ויש לכך עלויות.. הגיע הזמן להכריז עלינו כעסק חיוני, ילדים הם לא משחק".

מעין דלל מזרחי, הנהגת ההורים הארצית: "לא יעלה על הדעת שצרכן ישלם על שירות שנבצר ממנו לקבל. כאשר הגן לא פעיל, ההורה נפגע בשכר או שהוא צריך לממן חלופה לילד ואין שום סיבה שבנוסף הוא יצטרך לפצות גם עסקים. צריך להגדיר מעונות יום וגנים פרטיים כעסק חיוני ושהמדינה תפצה את המגזר הזה בהתאם, כי בלעדיהם אי-אפשר להניע את המשק".

עו"ד רוני נויבואר, משרד המשפטים: "בסגר האחרון אנחנו הצענו לגנים הפרטיים מתווה וולנטרי שמחלק את האחריות והסיכון בין הגן להורים. המתווה הזה לא נוגע למעונות המפוקחים שהם בפיקוח משרד הרווחה".

עו"ד אביטל פריזמנט בוטון מהמועצה לצרכנות: "משרד העבודה לא אוכף את ההנחיות שהוא עצמו פרסם עבור הגנים המפוקחים ומאז הסגר הראשון קיבלנו למעלה מ-100 תלונות על גנים שלא מילאו אחר ההנחיות. משרד המשפטים הוציא מתווה עבור הגנים הפרטיים אבל הוא לא מחייב ולהורים גם אין יכולת להשיג מידע כמו האם העובדים הוצאו לחל"ת או האם הגן קיבל מענקים מהמדינה ולכן הם שוב מופקרים להתמודד לבדם עם הגן. יש לנו כאב ואמפתיה לעוסקים אבל ההורים הם לא חברת ביטוח ולא צריכים לממן עסקים שנמצאים במשבר".