בג"ץ אשרר הפקעת קרקעות בבני ברק לצורך הרכבת הקלה

משרד התחבורה פעל כהלכה כאשר הפקיע קרקעות בבני ברק לצורך הקמת הרכבת הקלה בעיר, לאחר שהעירייה פעלה נגד ביצוע עבודות בשבת. כך קובע (יום ב', 19.4.21) שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית.

בשנת 2007 חתמו העירייה והממשלה על הסכם הרשאה, לפיו עבודות הקמת הקו האדום של הרכבת הקלה לא יבוצעו בשבת והרכבת עצמה לא תפעל בעיר בשבת. אלא שבפועל היה צורך להמשיך ברציפות (כולל בשבתות) את כריית המנהרה בה תעבור הרכבת, שכן הפסקתה עלולה לגרום לקריסה ולהתמוטטות של הקרקע. באוגוסט 2018 הוציא ראש עיריית בני ברק, חנוך זייברט, צו הפסקה מינהלי במטרה למנוע את הכרייה בשבת; חודש לאחר מכן התיר בית המשפט לחברת נת"ע לבצע רק עבודות שמטרתן למנוע סכנת חיים (ובהן הכרייה).

על-רקע סכסוך זה, דרשה עיריית בני ברק שחברת נת"ע תסלק את ידה מקרקעות בעיר. בתגובה ביקשה נת"ע משר התחבורה דאז, ישראל כ"ץ, להפקיע את הקרקעות הדרושות לה, והוא נענה וקבע שהחברה תוכל להשתמש בהן. העירייה עתרה נגד הפקעה זו, ובג"ץ החליט להכריע בה למרות שעבודות הכרייה הסתיימו - שכן צפויות עבודות דחופות נוספות בשבתות בתחומי בני ברק.

בדחותו את העתירה, אומר עמית: "אין לעיריית בני ברק אלא להלין על עצמה, על שהביאה והניעה במו ידיה ומעשיה את המדינה ואת נת"ע לנקוט הליכי ההפקעה. זאת, לאור דרישותיה של העירייה שנת"ע תסלק ידה מהמקרקעין, דרישה שהופנתה לנת"ע הן לפני ההפקעה והן לאחר ההפקעה. השימוש שעשתה העירייה בזכויותיה הקנייניות כבעלת המקרקעין יצר חשש שחייב את נת"ע ואת המדינה לפעול מיד על-מנת להבטיח את הגישה החופשית לקרקע לצורך המשך ביצוע עבודות ההקמה של הקו האדום.

"העיר בני ברק איננה שטח אוטונומי במדינת ישראל, וכאמור, היא אחת מחמש עיריות שהקו האדום עובר בשטחן, כך שאת החפירה הזאת אי-אפשר להפסיק. בתל אביב-יפו, פתח תקוה ובת ים שבשטחן מבוצעות עבודות הקו האדום, העיריות לא עשו שימוש בזכותן הקניינית כדי להערים קשיים על ביצוע עבודות הקו האדום ולמנוע אותן, ולא בכדי לא בוצעה הפקעה בשטחן של רשויות אלה".

עמית מוסיף: "במצב דברים זה, שבו עיריית בני ברק נקטה בצעדים כדי לכפות על נת"ע להפסיק ביצוע עבודות בשבת על-אף הסכנה הכרוכה בכך, תוך שימוש בזכותה הקניינית בקרקע, נדרשו המשיבים לנקוט הליכי הפקעה על-מנת להבטיח את האינטרס הציבורי ולאפשר את המשך ביצוע העבודות של מיזם תשתית לאומי חיוני. למותר לציין, כי הרכבת הקלה נועדה לשמש את כלל הציבור, לרבות ציבור התושבים בבני ברק.

"נחזור ונדגיש, כי נת"ע והמדינה חזרו והצהירו כי אין בדעתם להתנער מחוזה ההרשאה, ונת"ע ממשיכה להטיל על עצמה מגבלות בנוגע לביצוע עבודות בשבת בשטח העיר בני ברק. דומה כי הצהרה זו שומטת את הבסיס לטענת עיריית בני ברק כי הליך ההפקעה נועד 'לעקוף' את הסכם ההרשאה ולהתנער ממנו. לכן, אין בדעתנו להיגרר במסגרת פסק דין זה לנושאים כבדי משקל של התחשבות בשמירת השבת וקדושתה ופגיעה ברגשות דת אל מול אינטרס הציבור".

עמית דחה גם את טענותיה המינהליות של עיריית בני ברק נגד ההפקעה. בין היתר הוא מזכיר את דבריה, לפיהם היא עשויה לתבוע פיצוי במאות מיליוני שקלים, ומעיר: "לכאורה נוצר מצב אבסורדי, שבו דווקא רשות מקומית שמערימה קשיים על ביצוע העבודות תזכה ב'פרס' על כך בדמות פיצויי הפקעה". העירייה חויבה בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. השופטות ענת ברון ויעל וילנר הסכימו עם עמית. את העירייה ייצג עו"ד אריאל יונגר, את המדינה ייצג עו"ד יונתן נד"ב, ואת נת"ע - עוה"ד שרית דנה וטל צפריר.