הנדל. מגיב בחריפות [צילום: לע"מ]
העליון: רצח באכזריות מיוחדת - מנקודת המבט של הקורבן |
הנדל: "סיווגו של רצח ככזה הנעשה בנסיבות מחמירות חייב לטמון בחובו מימד מיוחד שאיננו נחלת כל מקרי הרצח. על כן, מתפקידו של בית המשפט לייחד את עבירת הרצח שנעשית 'באכזריות מיוחדת' למקרים חריגים, הכוללים שימוש באלימות ברף גבוה במיוחד"
"כל רצח טומן בחובו מימד של אכזריות, כאשר האלימות, במידה כזו או אחרת, אינהרנטית לביצועו. ברם, ההבחנה בין 'רצח סתם' לרצח 'באכזריות מיוחדת' נעוצה בדרך האכזרית בה בוצעה ההמתה". כך אומר (יום ג', 8.6.21) שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, בפסק דין העוסק לראשונה בהגדרה של "רצח באכזריות מיוחדת".
מאז הרפורמה בעבירות ההמתה, מבחין חוק העונשין בין כמה סוגים של רצח, אבחנה שעשויה להיות לה השלכה על העונש. סעיף 301 א(א)(1) קובע, כי נאשם יורשע ברצח בנסיבות מחמירות אם "המעשה נעשה לאחר תכנון או הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית". סעיף 301 א(א)(7) לחוק מדבר על רצח ש"נעשה באכזריות מיוחדת, או תוך התעללות גופנית או נפשית בקורבן".
הנדל מציין, כי הפסיקה עסקה באבחנה בין עבירת הרצח הרגילה לבין "בנסיבות מחמירות" לגבי חוק שחרור על תנאי. אולם, הוא מדגיש, לא ניתן להקיש בין החוקים: "עבירת הרצח בנסיבות מחמירות לפי סעיף 301 א(א)7 לחוק העונשין שם את הזרקור על קורבן העבירה. על בית המשפט לבחון את מעשה הרצח על-פי החוויה שהקורבן עבר. האכזריות, כמו ההתעללות, היא כביש דו-סטרי. יש בה ללמד על התנהגות הרוצח, אך גם על עוצמת הפגיעה בקורבן העבירה ובכבודו. הראייה הרחבה של אמון הציבור ותגובתו למעשה הרצח, שמאפיינת את חוק שחרור על תנאי, מצטמצמת בסעיף הנזכר בחוק העונשין להסתכלות על הקורבן והפגיעה שהוסבה לו בסיפור המעשה".
הנדל קובע: "סיווגו של רצח ככזה הנעשה בנסיבות מחמירות חייב לטמון בחובו מימד מיוחד שאיננו נחלת כל מקרי הרצח. על כן, מתפקידו של בית המשפט לייחד את עבירת הרצח שנעשית 'באכזריות מיוחדת' למקרים חריגים, הכוללים שימוש באלימות ברף גבוה במיוחד... התעללות כוללת לרוב, אך לא בהכרח, סדרת מעשים מתמשכת. היא מאופיינת בהתנהגות בעלת פוטנציאל לגרימת סבל או נזק לקורבן; המערבת אכזריות או הטלת אימה, ביזוי, השפלה או דיכוי, ולעיתים כוללת גם פערי כוחות בין הקורבן לנאשם".
הנדל קיבל את ערעור המדינה וקבע, כי רם גרנות רצח באכזריות מיוחדת את רעייתו, סימה גרנות, בשנת 2015 - לאחר 45 שנות נישואין וכאשר ביקשה להתגרש ממנו. "מעשה ההמתה שביצע המערער כלל, למצער, שלושה שלבים שונים. הכאה באמצעות פטיש 19 פעמים בפניה, מצחה, גולגולתה, עיניה, אפה ושפתיה של המנוחה; שימוש בחומצה קטלנית ורעילה שהביאה להיווצרותן של כוויות - בפנים ובקרביים של המנוחה; וחנק באמצעות מגבת - אף לאחר מותה.
אופן ההמתה היה ממושך, וכלל הפסקות בין שלב לשלב. די ברפרוף על חוות הדעת הרפואית המתארת את הפציעות מהן סבלה המנוחה, כדי להבין את הסבל שהיה מנת חלקה ברגעיה האחרונים.
"...את מעשי הזוועה המתוארים, ביצע המערער באשתו בת ה-69, אם ילדיו, עימה חי קרוב ליובל. אישה מבוגרת שכוחה הפיזי נופל מכוחו של המערער. יודגש כי המאורעות מעוררי הסלידה אשר אופפים את רגעיה האחרונים התרחשו כולם בדל"ת אמות ביתה של המנוחה, מקום מבצרה, בשעת ערב שקטה בזמן שככל הנראה, על-פי חומרי הראיות, הייתה עסוקה בסריגה. פשעה היחיד, המבסס את המניע להמתתה האיומה, הוא רצונה להתגרש מהמערער ולחלק את הרכוש שצברו יחד בשנות נישואיהן באופן צודק. ברי כי המתה כה מכאיבה וארוכה, המונה מספר שלבי המתה קטלניים, חוסה גם היא תחת חלופת ההתעללות האמורה. זו מחזקת בבירור את הבחירה בנסיבה האמורה כסעיף ההרשעה המתאים למקרה".
הנדל דחה את טענת ההגנה, לפיה יש לקבוע שגרנות לא שלט במעשיו ולכן יש להרשיעו ברצח באחריות מופחתת. בין היתר טענה ההגנה, כי גרנות היה נתון במצוקה בשל מחלת הנפש ממנה סבלה רעייתו. הנדל מגיב בחריפות: "עצם ההשוואה בין החיים לצד אדם חולה ובין ההתעללות אשר בגינה המחוקק הכיר באשם מופחת במקרה של לקיחת חיי אדם, עלולה להיות מקוממת ואף לעלות כדי פגיעה בכבוד האדם של המנוחה. טענת ההגנה בעניין זה סוטות בבירור מכוונת המחוקק... בין המקרה דנן לפרשות שהמחוקק שיווה לנגד עיניו, הנוגעות להמתה של מי שהתעללו במשך שנים ובאופן אלים, מכוון וקשה ביותר בבני משפחותיהם, אין כל דמיון".
הנדל קבע, כי גרנות בן ה-85 ירצה את מאסר העולם שגזר עליו בית המשפט המחוזי בתל אביב וישלם לילדיהם 258,000 שקל. השופטים ג'ורג' קרא ואלכס שטיין הסכימו עם הנדל. את גרנות ייצג עו"ד גיל פרידמן, ואת המדינה - עו"ד אופיר טישלר.
מאז הרפורמה בעבירות ההמתה, מבחין חוק העונשין בין כמה סוגים של רצח, אבחנה שעשויה להיות לה השלכה על העונש. סעיף 301 א(א)(1) קובע, כי נאשם יורשע ברצח בנסיבות מחמירות אם "המעשה נעשה לאחר תכנון או הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית". סעיף 301 א(א)(7) לחוק מדבר על רצח ש"נעשה באכזריות מיוחדת, או תוך התעללות גופנית או נפשית בקורבן".
הנדל מציין, כי הפסיקה עסקה באבחנה בין עבירת הרצח הרגילה לבין "בנסיבות מחמירות" לגבי חוק שחרור על תנאי. אולם, הוא מדגיש, לא ניתן להקיש בין החוקים: "עבירת הרצח בנסיבות מחמירות לפי סעיף 301 א(א)7 לחוק העונשין שם את הזרקור על קורבן העבירה. על בית המשפט לבחון את מעשה הרצח על-פי החוויה שהקורבן עבר. האכזריות, כמו ההתעללות, היא כביש דו-סטרי. יש בה ללמד על התנהגות הרוצח, אך גם על עוצמת הפגיעה בקורבן העבירה ובכבודו. הראייה הרחבה של אמון הציבור ותגובתו למעשה הרצח, שמאפיינת את חוק שחרור על תנאי, מצטמצמת בסעיף הנזכר בחוק העונשין להסתכלות על הקורבן והפגיעה שהוסבה לו בסיפור המעשה".
הנדל קובע: "סיווגו של רצח ככזה הנעשה בנסיבות מחמירות חייב לטמון בחובו מימד מיוחד שאיננו נחלת כל מקרי הרצח. על כן, מתפקידו של בית המשפט לייחד את עבירת הרצח שנעשית 'באכזריות מיוחדת' למקרים חריגים, הכוללים שימוש באלימות ברף גבוה במיוחד... התעללות כוללת לרוב, אך לא בהכרח, סדרת מעשים מתמשכת. היא מאופיינת בהתנהגות בעלת פוטנציאל לגרימת סבל או נזק לקורבן; המערבת אכזריות או הטלת אימה, ביזוי, השפלה או דיכוי, ולעיתים כוללת גם פערי כוחות בין הקורבן לנאשם".
הנדל קיבל את ערעור המדינה וקבע, כי רם גרנות רצח באכזריות מיוחדת את רעייתו, סימה גרנות, בשנת 2015 - לאחר 45 שנות נישואין וכאשר ביקשה להתגרש ממנו. "מעשה ההמתה שביצע המערער כלל, למצער, שלושה שלבים שונים. הכאה באמצעות פטיש 19 פעמים בפניה, מצחה, גולגולתה, עיניה, אפה ושפתיה של המנוחה; שימוש בחומצה קטלנית ורעילה שהביאה להיווצרותן של כוויות - בפנים ובקרביים של המנוחה; וחנק באמצעות מגבת - אף לאחר מותה.
אופן ההמתה היה ממושך, וכלל הפסקות בין שלב לשלב. די ברפרוף על חוות הדעת הרפואית המתארת את הפציעות מהן סבלה המנוחה, כדי להבין את הסבל שהיה מנת חלקה ברגעיה האחרונים.
"...את מעשי הזוועה המתוארים, ביצע המערער באשתו בת ה-69, אם ילדיו, עימה חי קרוב ליובל. אישה מבוגרת שכוחה הפיזי נופל מכוחו של המערער. יודגש כי המאורעות מעוררי הסלידה אשר אופפים את רגעיה האחרונים התרחשו כולם בדל"ת אמות ביתה של המנוחה, מקום מבצרה, בשעת ערב שקטה בזמן שככל הנראה, על-פי חומרי הראיות, הייתה עסוקה בסריגה. פשעה היחיד, המבסס את המניע להמתתה האיומה, הוא רצונה להתגרש מהמערער ולחלק את הרכוש שצברו יחד בשנות נישואיהן באופן צודק. ברי כי המתה כה מכאיבה וארוכה, המונה מספר שלבי המתה קטלניים, חוסה גם היא תחת חלופת ההתעללות האמורה. זו מחזקת בבירור את הבחירה בנסיבה האמורה כסעיף ההרשעה המתאים למקרה".
הנדל דחה את טענת ההגנה, לפיה יש לקבוע שגרנות לא שלט במעשיו ולכן יש להרשיעו ברצח באחריות מופחתת. בין היתר טענה ההגנה, כי גרנות היה נתון במצוקה בשל מחלת הנפש ממנה סבלה רעייתו. הנדל מגיב בחריפות: "עצם ההשוואה בין החיים לצד אדם חולה ובין ההתעללות אשר בגינה המחוקק הכיר באשם מופחת במקרה של לקיחת חיי אדם, עלולה להיות מקוממת ואף לעלות כדי פגיעה בכבוד האדם של המנוחה. טענת ההגנה בעניין זה סוטות בבירור מכוונת המחוקק... בין המקרה דנן לפרשות שהמחוקק שיווה לנגד עיניו, הנוגעות להמתה של מי שהתעללו במשך שנים ובאופן אלים, מכוון וקשה ביותר בבני משפחותיהם, אין כל דמיון".
הנדל קבע, כי גרנות בן ה-85 ירצה את מאסר העולם שגזר עליו בית המשפט המחוזי בתל אביב וישלם לילדיהם 258,000 שקל. השופטים ג'ורג' קרא ואלכס שטיין הסכימו עם הנדל. את גרנות ייצג עו"ד גיל פרידמן, ואת המדינה - עו"ד אופיר טישלר.
|
|
ע"פ 8363/19, רם גרנות נ' מדינת ישראל / פס"ד | |
|
דחיית ערעורו של אדם שרצח את אשתו וטען לאחריות מופחתת; קביעה שביצע את הרצח באכזריות מיוחדת
|
ניל הנדל, ג'ורג' קרא, אלכס שטיין
●
בית המשפט העליון
|
||
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| תגיות / עוקבים | לקבלת רשימות חדשות עם הופעתן |
|
|
|
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| העליון: רצח באכזריות מיוחדת - מנקודת המבט של הקורבן |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

