הממשלה בראשות נפתלי בנט החליטה, בישיבת העבודה הראשונה שלה (יום א', 20.6.21) על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאסון מירון שהתרחש בל"ג בעומר השנה. באסון נהרגו 45 בני אדם, כולם גברים חרדים, כאשר נוצרה צפיפות קשה ביותר ביציאה ממתחם קבר ר' שמעון בר יוחאי לאחר ההדלקה המסורתית.

בנט אמר בישיבת הממשלה: "כפי שהבטחנו אנחנו מעלים לאישור הממשלה את הצעת ידידיי גנץ וליברמן, הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאסון במירון. הוועדה לא תוכל להשיב לחיים את אלו שאינם, אבל הממשלה כן יכולה לעשות הכל כדי למנוע אובדן בעתיד. ועדת חקירה קום תקום".

על-פי ההחלטה, הוועדה תחקור את השתלשלות האירוע ותקבע ממצאים ומסקנות בכל הנוגע למכלול ההיבטים של האירוע ובכלל זה תתייחס גם לעניינים הבאים: מעגלי קבלת ההחלטות שהובילו לאישור האירוע וקביעת המתווה שאושר ותנאיו, מכלול השאלות המקצועיות והמשפטיות הנוגעות לבטיחות אירועים המוניים ובתוכם גם אירועי פולחן דתיים והמקומות המשמשים את הציבור לעריכתם, לרבות ובמיוחד מקומות המשמשים לקיום אירועים רבי משתתפים", כך נכתב בנוסח ההחלטה שאושרה.

נוכח קיומן המקביל של חקירה פלילית על-ידי משטרת ישראל וחקירת המחלקה לחקירות שוטרים בנוגע לאירוע, יערך תיאום עם היועץ המשפטי לממשלה ביחס לאמור. להנהלת בתי המשפט יוקצו 6 מיליון שקל באופן חד-פעמי וכן חמישה תקני כוח אדם זמניים שישמשו להוצאות הוועדה.

הדרישה להקים את ועדת החקירה נשמעה מיד לאחר האסון, כולל מצד בני משפחותיהם של רבים מן ההרוגים; סקר העלה, כי 70% מן החרדים תומכים בהקמתה. אולם, הממשלה בראשותו של בנימין נתניהו נמנעה מצעד זה, בשל התנגדותן המוחלטת של הסיעות החרדיות ובעיקר מצד אריה דרעי (שלחץ להרחיב את מספר המשתתפים למרות מגבלות הקורונה) ויעקב ליצמן (המקורב לחלק מן העסקנים השולטים במתחם הקבר).

בפורום משפחות הרוגי האסון בירכו על החלטת הממשלה, ומסרו: "מדובר בהחלטה מבורכת שתאפשר לנו להתחיל להתרכז סוף-סוף בהנצחת זכרם במקום להתעסק במחדלים עצמם.ההחלטה הזו היא החלטה חשובה בהחלט, אומנם היא לא תחזיר לנו את היקרים לנו מכל, אבל לפחות יהיה ביכולתנו לוודא מניעה של אסון נוסף. ההחלטה לכאורה היא הייתה אמורה להתקבל כבר בשבוע שלאחר האסון ועצוב שהיינו צריכים להילחם על כך בעצמנו. כולנו תקווה כי יופקו הלקחים וכבר בזמן הקרוב יחלו בתיקון הליקויים לקראת חגיגות ל"ג בעומר תשפ"ב. כמו"כ אנחנו מקווים שבראשות הוועדה יעמוד אדם שיהיה קשוב לצורכי הציבור החרדי וידאג לוודא מניעה של אסון נוסף תוך שהוא פועל ברגישות ובנחישות".

ועדת החקירה תוקם על-פי חוק ועדות חקירה משנת 1968, כך שהעומד בראשה (שופט מכהן או בדימוס של העליון או המחוזי) וחבריה ייקבעו בידי נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות - תוך שעליה להקפיד על שוויון לבני שני המינים. בשבוע שעבר פורסם, כי בין המועמדים לראשות הוועדה נמצאים אליקים רובינשטיין - שומר מצוות שהיה המשנה לנשיאת בית המשפט העליון; ודוד חשין, שכיהן במינוי זמני בבית המשפט העליון, היה נשיא בתי המשפט המחוזיים בירושלים ובנצרת, אחיינו של השופט מישאל חשין וצאצא למשפחה חרדית מירושלים. דוברות בתי המשפט הבהירה, כי מאחר שטרם התקבלה החלטה - כלל לא נדונו מועמדים אפשריים.

על-פי החוק, ועדת החקירה קובעת בעצמה את סדרי דיוניה והיא אינה כפופה לדיני הראיות הרגילים; דיוניה מתקיימים בפומבי, למעט משיקולים של ביטחון המדינה או הגנה על שלומו של אדם. היא יכולה לזמן כל אדם לעדות ולדרוש הצגת כל מסמך ואף לכפות זאת; יו"ר הוועדה יכול להטיל קנס על מי שאינו ממלא חובה זו, ובהפרה שנייה - העונש המירבי הוא שנתיים מאסר. הוועדה יכולה להוציא צו חיפוש לשם תפיסת ראיות ולמנות עובדים שיאספו חומר עבורה.

אם הוועדה סבורה שאדם כלשהו עלול להיפגע מממצאיה, עליה להודיע לו על כך, לאפשר לו לעיין בחומר הראיות. הוא רשאי להתייצב בפני הוועדה, לחקור עדים (כולל כאלו שכבר נחקרו) ולהגיש ראיות. הוועדה מגישה בתוך עבודתה דוח ובו ממצאיה ומסקנותיה. לדוח אין תוקף מחייב מבחינה משפטית, אך מבחינה ציבורית יש לו משמעות רבה וכמעט תמיד ההמלצות - ובמיוחד הפרסונליות שבהן - מאומצות במלואן או ברובן הגדול.

זוהי ועדת החקירה הממלכתית ה-19 שהוקמה בישראל. הראשונה הייתה ועדת זוסמן, בשנת 1969, לחקירה ההצתה במסגד אל-אקצה, והאחרונה - ועדת מצא ב-2009 לבדיקת הטיפול במפוני גוש-קטיף. ועדות החקירה הבולטות: ועדת אגרנט למחדל במלחמת יום הכיפורים, ועדת כַּהן לטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה, ועדת בייסקי לוויסות מניות הבנקים, ועדת לנדוי לשיטות החקירה של השב"כ, ועדת שמגר לטבח במערת המכפלה, ועדת שמגר לרצח יצחק רבין, ועדת אור לאירועי אוקטובר 2000, ועדת זיילר לאסון ורסאי.