בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג אומרת כי על-מנת להתמודד עם המורכבות של היערכות למשבר האקלים, הוקמה מנהלת רחבת היקף, הכוללת יותר מ-30 גופים: משרדי ממשלה, רשויות ממשלתיות, נציגים מהשלטון המקומי, החברה האזרחית והמגזר העסקי. תפקיד המנהלת, שבראשה עומד אלון זס"ק, סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע במשרד להגנת הסביבה, היא לפעול ליישום את החלטת הממשלה ולתכלל את הנעשה בישראל, תוך קידום אסטרטגיה להיערכות בכל הרמות והמגזרים.
בישיבה השישית (יום ב') של המנהלת להיערכות לשינוי אקלים, הוצגו בין השאר עידכונים מזירת הממשלה שאותם העביר זס"ק; וכן הועבר מידע על גל החום הקיצוני בצפון אמריקה כנורת אזהרה לבאות (ניר סתיו, מנהל השירות המטאורולוגי); מקרה הבוחן של חיפה להיערכות לשינוי אקלים בשלטון המקומי (שירה גורלי ונורית מירון מעיריית חיפה); פרויקט הנגשת המדע שמאחורי שינוי אקלים "מעלה וחצי" (פרופ' עינת אהרונוב מהאוניברסיטה העברית בירושלים); תובנות וממצאים נבחרים ממסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא אקלים ביטחון לאומי (ד"ר יהודה טרואן); עידכונים מארה"ב (השגריר גדעון בכר) ואחרים.
לדברי זנדברג, התרחיש האקלימי יוכנס למפת האיום הלאומית של ישראל.
משרד החקלאות: חוסר חיטה בעולם זה כבר משהו שמלאי החירום של ישראל כיום לא עונה עליו ▪ רשות החירום הלאומית: הראייה של רח"ל היא לתקופות חירום מוגדרות ולא משבר עולמי מתמשך
ועדת החוץ והביטחון דנה (יום ג', 3.8.21) בנושא הבטחת מלאי המזון לשעת חירום. במהלך הדיון אמר חיים אנג'וני, מנהל אגף בכיר לניהול משברים וסייבר במשרד החקלאות: "תרחיש או איום הייחוס של רשות החירום הלאומית מתייחס לתקופת חירום יחסית קצרה, ואם הדיון נסוב גם על סיכון כלשהו של משבר מזון עולמי, כלומר חוסר חיטה בעולם ברמה כזו או אחרת, אז זה כבר משהו שמלאי החירום של ישראל כיום לא עונה עליו. מלאים אלה, בכל התחומים, לא מיועדים למשבר מזון עולמי שיכול להימשך תקופה ארוכה".
הממשלה מעלה הילוך במלחמה במשבר האקלים: ישראל תיישם לראשונה תמחור של הפחמן הדו-חמצני הנפלט מדלקים וממקורות פליטה נוספים, על-מנת לגלם את הנזק הכלכלי-סביבתי של פליטת גזי חממה.
המאבק במשבר האקלים זוכה לניצנים של לגיטימציה ציבורית, בשעה שסוגיות סביבתיות אחרות, חמורות ומאיימות לא פחות, נעלמות מהשיח כמעט לחלוטין. האופן בו מוצג משבר האקלים, כבעיה החורגת מהשיח הסביבתי 'הרגיל', מאפיל על חשיבות יתר הבעיות ומונע מאיתנו להכיר בענפים הרבים של המשבר הסביבתי. מלבד משבר האקלים, מדעני סביבה מונים מפגעים סביבתיים רבים, שההכרות איתם צריכה להיות ידע בסיסי. אני מזמין אותך הקורא/ת להכיר כמה מהם:
הדבר האיום ביותר במחזות ההרס שראה העולם בשבוע שעבר, הוא שלא היה מנוס מהם. העיירה הגרמנית ארפשטט הוצפה, בעוד העיר הקנדית ליטון להטה בחום חסר תקדים, ומכוניות צפו כמו דגים מתים ברחובות המוצפים של העיר הסינית זֶ'נְגְז'וּ. כל העולם חש שהוא בסכנה ורובו אכן מצוי בה, קובע אקונומיסט.
מחקר חדש שהתפרסם השבוע בכתב העת הנחשב Climatic Change, בהובלת ד"ר אפרת שפר מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, בחן האם עונת הגשם בישראל עוברת תהליכי שינוי בשנים האחרונות, מבחינת כמויות הגשם או פיזור הגשם לאורך העונה. "אחת המטרות המרכזיות הייתה לבדוק האם ניכר שינוי במשטר הגשם שיוכל להשפיע בעתיד על מידת ההתאמה של הצומח המקומי לתנאי האקלים המקומיים", הסבירה ד"ר שפר.
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...