ניר חפץ, שהיה הדובר של משפחת נתניהו, נהג להעביר לראש המערכת החדשות דאז של וואלה, מיכל קליין, ידיעות ותמונות - בעיקר על שרה נתניהו - בלא לומר דבר. מיד לאחר מכן היה המנכ"ל דאז, אילן ישועה, מנחה אותה במדויק מה וכיצד לפרסם. כך העידה קליין (יום ב', 18.10.21) בתיק 4000. קליין שימשה כראש מערכת החדשות מסוף 2015 ועד סוף 2018. "בנושאים האלה לא היה לנו חופש עיתונאי מלא", אמרה על סיקור משפחת נתניהו.

קליין אמרה כי לישועה לא הייתה נגיעה יום-יומית בתוכן באתר. "באירועים גדולים הוא רצה שננצח, שואל אם להקצות משאבים, שואל לפעמים למה אנחנו בפיגור אחרי ynet, שואל למה עשינו דבר זה או אחר", אך לא התערב בתכנים ספציפיים.

קליין העידה: "כשאני מתמנה לתפקיד, מהר מאוד אני מבינה מאילן שכל מה שקשור למשפחת נתניהו צריך לקבל את אישורו. במקביל אני מתחילה לקבל מניר חפץ הודעות לעיתונות עם הרבה תמונות, בדרך כלל עם תמונות של שרה נתניהו. הוא שולח ולא מבקש כלום. אחרי שתי דקות אני מקבלת את אותו חומר מאילן, עם הוראות ברורות לאן זה צריך לעלות ולכמה זמן.

"אייטמים שיש בהם ביקורת על ראש הממשלה וסביבתו, הייתי צריכה לאשר עם ישועה. לפעמים הם לא עלו, ולפעמים עלו בכותרת שונה או במיקום שונה ממה שאני רציתי. הייתי צריכה לאשר עם אילן איך לסקר את ראש הממשלה. לגבי פרסומים שכבר עלו, במקרים רבים אילן ביקש מאיתנו לשנות את הכותרת או לדרדר אותם. אילן העביר את ההנחיות ישירות אלי ולא דרך [העורך הראשי בפועל] אבי אלקלעי. כאשר אבירם אלעד התמנה [לעורך הראשי], אילן פתח קבוצת ווטסאפ ודיבר עם שנינו.

"ברובם לא הייתה חשיבות עיתונאית"

"באירועים הראשונים חשבתי שזה נקודתי ושזה אירוע שיש לו סוף, שזו איזו תקופה שאנחנו עוברים. הייתי מתווכחת עם אילן, וגם לא תמיד; היו שלבים שאמרתי שאני בוחרת את המלחמות ולא אריב עם המנכ"ל שלי על אייטם חיובי על שרה נתניהו, כי זה גורם פחות נזק מאייטם שצונזר. התווכחתי כאשר חשבתי שההחלטות שלו פוגעות בחופש העיתונות, ביושרה של העיתונאים ובגולשים. במקרים האחרים, לא הייתי מפרסמת את רובם בלא הנחתה ישירה מאילן, כי ברובם לא הייתה חשיבות עיתונאית; ואם הייתי מפרסמת, זה לא היה במיקומים בהם שובצו באתר".

קליין ציטטה את דבריו של ישועה במקרים כאלה: "אנחנו צריכים את זה, אל תתישו אותי, הם יסגרו את הברז". לדבריה, ישועה "לא ניהל איתנו דיון עיתונאי על החשיבות של זה. הייתה הנחיה ואחריה ביצוע ואחריו בהרבה פעמים ויכוח. היו מקרים שהוא הבין שככה אי-אפשר, בעיקר לאחר הפרסומים של גידי ויץ, אבל גם לפני. הוא הבין שלא ניתן שלא לסקר את דוח מבקר המדינה. לפעמים הצלחתי לשכנע אותו להוריד משהו אחרי שעתיים במקום אחרי שעה, או לתת עוד שעה למשהו ביקורתי".

התובע, עו"ד אמיר טבנקין: "האם ישועה הסביר את התנהלותו?". קליין: "על-פי הדברים שאילן אמר, הנחתי שהוא מדבר על הבעלים ועל סט הקשרים שלהם ועל סט האינטרסים שלהם. הוא אמר כמו: זה עושה אותי חולה, זה קשה לי מאוד, כולנו בזה ביחד - כדי שנבין שגם הוא במצוקה זו, כדי לנסות לרתום אותנו ולהשקיט את ההתנגדות שלנו". לדבריה, "לאתר לא הייתה נטייה פוליטית. הוא לא נערך עם מטען אידיאולוגי. אני לא ידעתי מה העורכים באתר הצביעו בבחירות".

קליין הוסיפה: "האירועים היו כמעט יום-יומיים. עיקר השיח שלי עם אילן עסק בזה. טלפונים, שיחות אצלו במשרד, כל היום, לפעמים עד שעות מאוחרות בלילה. היו ימים רגועים יותר, אבל עד סוף 2017 - כמעט יום-יומי". השופט משה בר-עם: "לא שמעת מישועה אף אמירה בעלת גוון פוליטי?". קליין: "לא היו אמירות אידיאולוגיות. במובן הפרסונלי היו כינויים שליליים שהוא נתן, אבל אני חוויתי את זה ככעס וסלידה, ולא עם מטען אידיאולוגי".

"מזערנו את הנזק והעברנו הלאה"

לדברי קליין, "בסוף 2016 היה דוח המבקר על צוק איתן, החלה פרשת הצוללות והיו לנו קשה מאוד לסקר את זה תחת ההנחיות של אילן. זו הייתה תקופה קשה בשל האינטראקציה עם אילן לגבי כל דבר שרצינו לפרסם. אילן היה מנכ"ל והייתי ראש מערכת חדשות צעירה. היו נושאים שאפשר היה לדבר איתו, כמו מיקום. אבל לא היה מקום לשיקול דעת לגבי מילוי ההנחיה שלו. אי-אפשר היה לומר: היום זה לא עולה. במקרים ספורים הצלחתי להעלים מעיניו איזה פוש שהיה, אבל להגיד לו 'לא' - לא היה דבר כזה".

קליין אמרה כי לא היו לה הסברים לאנשי הדסק, אלא "קיבלנו הנחיות, מזערנו את הנזק איפה שיכולנו, אבל העברנו אותן לדסק. אני זוכרת חוסר שביעות רצון גדולה של הכתבים מהמצב באתר. חששנו מאוד שנגיע לצנזורה עצמית - שכתבים יידעו מראש מה מותר ומה אסור להם לכתוב, שתהיה פגיעה גדולה מאוד בחופש העיתונות שלהם. אמרתי להם: ננסה לפרסם הכל; אם נצליח - אני לא יודעת. התחושה של הכתבים הייתה מאוד קשה".

עוד אמרה קליין, כי התחקיר של ויץ לא חידש הרבה לה ולעובדי המערכת. "הייתה אחריו אווירה מאוד לא נעימה, בעיקר לכתבים שצריכים להתמודד עם שאלות של המקורות שלהם. חשבתי שיהיה בכוחה לשנות חלק מהדברים, לפחות יתנהלו יותר בזהירות. זה לא קרה".