בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
חברי הוועדה לזכויות הילד התרעמו כי אין תוכנית מפורטת למעבר שיתבצע בתוך פחות מחודשיים ● נעמ"ת: "אנחנו רגע לפני התהום, וזו גם הסיבה שהייתה השביתה. אפשר לדבר גבוהה-גבוהה על פדגוגיה והכשרות, אבל אין את מי להכשיר - הדלת המסתובבת בתחום הזה היא נוראית"
דיון בנושא "מאבק המטפלות והחינוך לגיל הרך" ביוזמת חברי הככנסת קטי שטרית, איתמר בן-גביר, ינון אזולאי ועאידה תומא סלימאן התקיים (יום ב', 8.11.21) בוועדה לזכויות הילד.
ח"כ שטרית הציגה תחילה את הבעיה: "ב-2018 עברה פה בוועדה, ובכלל, סדרת חוקים משמעותיים – חוק פיקוח על המעונות, חוק המצלמות ועוד – מאחוריהם הייתה כוונה טובה לקחת את הנושא של הגיל הרך בצורה מקצועית ויעילה יותר ולפתח אותו כראוי. כגודל התקווה כך גודל האכזבה, ורק לאחרונה היינו עדים למשבר במעונות. האוצר הבטיח 50 מיליון שקל לארגונים המפעילים, לפי תחשיבי של 414 שקל לילד, מאוגוסט 2021, ובפועל, האוצר עד לרגע זה לא העביר אפילו לא שקל אחד לארגונים ולמשפחתונים שהתחייבו להפסיק את השביתה. סל התשומות לא שונה מאז 2012, כך שאיש לא חף פה מביקורת, אבל ברור שהמדינה מתעלמת לגמרי ממה נדרש כדי להפעיל מעון.
"בנוסף, ב-1.1.22 החינוך לגיל רך יעבור לאחריות משרד החינוך, אבל בעצם רק לפיקוח ולבינוי. גני הרווחה יישארו תחת משרד הרווחה, והרישום והסבסוד יישארו במשרד הכלכלה. שלושה משרדים זה מתכון לכך שלא יהיה בעל בית ולא יהיה למי לפנות, ואולי זה בכוונה. הנה אנחנו בחודש נובמבר, ועד לרגע הזה המדינה לא מצליחה לתת מענה לדרגות הסבסוד להורים לשנת לימודים זו. יש פה ממש הפקרה של המעונות ושל המשפחות. המעונות הם המפגש הראשון של הילד עם מערכת החינוך, לא בייביסיטר, אבל נראה שהמדינה עוד לא עשתה את השינוי המחשבתי".
אורנה פז, מנהלת אגף חינוך קדם יסודי במשרד החינוך: "אנו נערכים בימים אלה למעבר האחריות ב-.1.1.22 בונים תוכנית אסטרטגית רחבה, גם לטווח הקצר של הקליטה בינואר, והשנייה, ארוכת טווח, שבה בוחנים את מכלול הנושאים, כולל הנושא של מטפלות וסייעות במעונות היום. כשתהיה לנו התמונה הגדולה והבהירה, נשקול צעדינו ונראה איך מתקדמים".
חברי הוועדה התרעמו כי אין תוכנית מפורטת למעבר שיתבצע בתוך פחות מחודשיים, ופז השיבה כי יש גם תוכנית לטווח הקצר - יעדים מטרות ותוכנית פעולה מפורטת - לקליטת מעונות היום. זה אירוע מורכב מאוד ונערכים לו בתשומת לב מרבית. התוכנית הארוכה, שתיקח יותר זמן, היא ללמוד את כל הנושאים. אנו רואים חשיבות גדולה למעמד המטפלות והסייעות ולתפקידן וניתן תשובות שנלמד לעומק את כל הנושא הזה".
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
ח"כ אוריאל בוסו: "עד עכשיו לא ישבתם עם המפעילים. הם מבוהלים ויהיה תוהו ובוהו מוחלט, זה אל"ף-בי"ת, אז איזו תוכנית יכולה להיות לכם?". פז השיבה: "התוכנית נבנית בשיתוף פעולה מלא עם אגף מעונות היום וכן השרה נפגשה עם נציגי המפעילים".
יו"ר הוועדה: המפעילים לא יודעים שאתם עובדים איתם בשיתוף פעולה, ואת אומרת שיש תוכנית, אבל גם שאתם עוד עובדים עליה. אם נקבע דיון לשבוע הבא בנושא, תהיה לך תוכנית מפורטת להציג, או שאכן יש סיבה לחששות ההורים והמפעילים? פז השיבה כי משרד החינוך העביר את התוכנית לטווח הקצר לאישור הממשלה, אך זו טרם אושרה.
אמיר מדינה, מנהל אגף מעונות יום ומשפחתונים במשרד הכלכלה: "בנושא הסבסוד – חשוב להגיד ששינוי של מערכות בקבועי הזמן שנגזרו עלינו זה אירוע ואתגר. אנחנו בדרך כלל פועלים בוודאות מלאה מול ההורים, אך הפעם הייתה חוסר ודאות, ובכל זאת הצלחנו לשכנע את החשב הכללי לאשר למעונות מקדמה של 70% כדי לייצר את מקסימום הוודאות שיכולנו. בחודש הקרוב מערכת התשלומים תהיה באוויר, כולל סימולטור לדרגות שיאפשר להורים הבנה של דרגת הסבסוד הצפויה להם, והתהליך כולו ייקח חודשיים-שלושה, כפי שלוקח כל שנה, למרות השינויים בקריטריונים שנקבעו לנו.
"בנושא המעבר – זה התהליך הכי חשוב והכי משמעותי שיצא לי לבצע וללוות. בשעה טובה האגף מפסיק להסתכל על הורים ויציאה לעבודה, וחוזר למקום הטבעי שהיה צריך להיות, במשרד החינוך. אנחנו כבר כמה שבועות לא ישנים ומשרד החינוך עושה עבודה פנומנלית בניסיון לקלוט אותנו, לשבת ולזהות את החסמים, צווארי הבקבוק והמורכבויות. עצם האמירה של המעבר ושינוי ההסתכלות צריכה להניח את דעתכם. יהיו מהמורות, זה לא יהיה חלק וייקח כמה חודשים עד שיעבוד כמו שצריך, ויש עוד נושאים אסטרטגיים שלא כיסינו ושאלות לא פתורות, אבל דנים בזה. המעבר למשרד החינוך זה מה שכולכם רוצים ומייחלים לו. כשהשיח ברמת הרשות המקומית לא יהיה ברמה של נציג הרווחה, אלא של נציג החינוך, זה כבר שינוי".
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
אביעד שוורץ, רפרנט תעסוקה באגף התקציבים במשרד האוצר: "לגבי כל מה שהתחייבנו בפני הארגונים בסיום השביתה, אמרנו להם שזה יקרה לאחר אישור התקציב, ובימים הקרובים הכסף יועבר למשרד הכלכלה שיוציא ויעביר אותו. אמרנו להם שזה יקרה עוד ב-2021 וזה יקרה.
"לגבי ועדת המחירים, היא אכן לא מתכנסת כל שנה, אלא אחת לכמה שנים, ובשנים באמצע יש עידכון אוטומטי, כפי שהיה גם בשנים האחרונות. עליות התעריפים מאז 2012 היו בעיקר עקב עלייה בעלויות השכר. שר האוצר ושרת הכלכלה כבר שלחו מכתב לוועדת המחירים, כדי שתבחן את הדברים, תוך אמירה שכבר בשנת הלימודים הבאה יהיה תעריף חדש עדכני. זה בלי ספק יהיה שינוי משמעותי. באשר ללוחות זמנים מדויקים לביצוע – אנו פונים לוועדה שהיא ועדה סטטוטורית מקצועית, שאינה כפופה לשרים".
חברי הוועדה התרעמו על כך, לאור העובדה שהוועדה לא התכנסה מאז 2012, וכאשר שאלו את שוורץ מי עומד בראש הוועדה ומאיזה משרד הוא, השיב שוורץ כי בראש הוועדה עומר יובל טלר, ממשרד האוצר. יו"ר הוועדה העירה כי משרד האוצר לא יכול לברוח מאחריות, כאשר העומד בראש הוועדה הוא עובד המשרד.
עו"ד גלי עציון, מנהלת ייעוץ וחקיקה בנעמ"ת: "אנחנו רגע לפני התהום, וזו גם הסיבה שהייתה השביתה. אפשר לדבר גבוהה-גבוהה על פדגוגיה והכשרות, אבל אין את מי להכשיר - הדלת המסתובבת בתחום הזה היא נוראית. הוועדה הזו צריכה להיות עם יד על הדופק לגבי ועדת התשומות, ועדת המחירים, שלא רק יעדכנו את המחיר אלא יבצעו בחינה מדוקדקת של כל הסל.
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
ח"כ תומא סלימאן הוסיפה: "יש החלטת בג"ץ בעניין שהם צריכים לפתוח את הסל ולבחון והם צריכים להשיב". לדבריה, "החינוך לגיל הרך הוא אכן חינוך ולא שמרטפייה. גם אימהות שאינן עובדות מבינות שהימצאות ילדים במסגרות חינוכיות חיונית להתפתחות תקינה בשלב מסוים, אבל המדינה טרם הפנימה את חשיבות הנושא. היחס מתבטא בחוסר ההכנה למעבר האחריות בין המשרדים, כאשר אפילו רק מעבר מערכת ההרשמה והדרגות לא מצליח להתבצע, ויש כבר הורים שמבטלים רישום, כי לא יודעים איזו דרגה יקבלו ואם יצליחו לעמוד בתשלומים. אם על נושא זה עדין אני לא מצליחה לקבל תשובה ברורה מתי יתוקן, איך תעבור המערכת כולה עוד חודשיים?!
"השאיפה שלנו היא שכל ילד עד גיל שלוש יהיה במסגרת חינוכית, אבל העובדה היא שכיום אין מספיק אנשי צוות חינוכי לטפל בילדים שכבר במערכת. זה נובע מכך שיש גם מנהלות של המעונות, גם גננות וגם סייעות, ולכל אחת מאלה מגיע להשתכר בכבוד וסל פתרונות מותאם לה. כרגע רק אהבתן למקצוע משאירה את אלה שמסכימות להישאר".
עו"ד ציפורת שימל, יועמ"ש אמונה: "צריך ללמוד מטעויות העבר, וכאן חוזרים עליהן. אנחנו, הארגונים המפעילים, מרגישים שקופים בעיניי המדינה. זה לא רק השכר, אלא, למשל, העובדה שהיינו צריכים לבקש אקטיבית שיחילו גם עלינו את מתווה הכיתה הירוקה והגן הירוק בהקשר הקורונה. לא התייחסו לגילי לידה עד שלוש עד שביקשנו. וגם כאן, לקראת המעבר למשרד החינוך, לא מקיימים שולחן עגול איתנו, שאנו בעלי הידע והניסיון. כמו-כן, מצטרפת לקריאה לבצע פתיחה ובחינה מהותית של סל התשומות".
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל שיר סגמן, סיכמה: "תודה רבה על ההצעה לסדר בנושא כה חשוב. נושא הגיל הרך בישראל צריך להשתנות, החל מהתפיסה של שימת הילד וזכויותיו במרכז, ולא יציאת האם לעבודה, ועד ליחס ולשכר אותו מקבלים האנשים שעוטפים את הילדים שלנו מהלידה ועד התיכון. טיפול וחינוך איכותיים לפעוטות בגיל הרך חיוניים להתפתחות הנאותה של הפעוטות. קיומו של צוות איכותי, בעל השכלה מתאימה, הוא תנאי הכרחי לקבלת טיפול וחינוך איכותי.
"הוועדה רושמת לפניה את דברי נציג משרד האוצר שהמשרד יעביר עד סוף 2021, את הסכומים שהובטחו למעונות בעקבות שביתת המעונות בחודש שעבר.
"הוועדה דורשת לקיים דיון דחוף בוועדת המחירים לצורך בחינת המחירים ועידכון התעריפים בתחום. הוועדה מבקשת לקבל לשולחנה את לוח הזמנים לכינוס הוועדה, בעוד שבוע.
"הוועדה קובעת שכדי לשנות את המצב הקיים, למנוע עזיבת עובדים ולשפר את איכות העובדים בתחום – יש לשפר את תנאי ההעסקה של העובדים ולשפר את שכרם, כמו גם לפעול לקיום הכשרות מקצועיות של העוסקים בתחום.
"הוועדה קוראת להעביר את כל תחום הטיפול והחינוך בגיל הרך למשרד החינוך – כולל תחום הסבסוד.
"הוועדה קוראת למשרד הכלכלה לפרסם בהקדם האפשרי את מדרגות הסבסוד ולפתוח בהקדם את המערכת הממוחשבת להגשת בקשות סבסוד של ההורים.
"הוועדה מודאגת מדברי נציגת משרד החינוך שהמשרד עדיין לא מכיר לעומק את כל הסוגיות הקשורות לחינוך לגיל הרך, למרות שהתחום אמור לעבור לאחריות המשרד כבר בינואר הקרוב. הוועדה קוראת למשרד החינוך לקיים בדחיפות שיח עם הארגונים המפעילים את המעונות, וכן עם מפעילי המעונות הפרטיים המפוקחים".
במשטרת ישראל התקבלה פנייה מקצין הכנסת שעניינה, טענות להטרדה ברשתות החברתיות של חברת כנסת ולתקיפתה כביכול בעיר מודיעין בחודש שעבר. הפנייה הועברה לבחינה ביחידת ההונאה של מחוז מרכז.
הרמטכ"ל לוועדת החוץ והביטחון: "צה"ל מאיץ את התוכניות המבצעיות והמוכנות להתמודדות עם אירן ועם איום הגרעין הצבאי" ▪ "אין איום קיומי על מדינת ישראל, חופש הפעולה הישראלי חסר תקדים ושיתוף הפעולה הצבאי שלנו עם שותפינו אפקטיבי ביותר" (רם בן-ברק, אביב כוכבי, ירון פינקלמן [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת])
תיקון נוסף מקל על נהגים שהיו צריכים לעבור בחינת תיאוריה אחרי שצברו 36 נקודות וביצעו קורס בסיסי וקורס ייעודי, ומבטל את החובה לבצע גם בחינת תיאוריה לאחר הקורסים ([צילום: משה שי/פלאש 90])
הדגיש: "מצפה שלא תנצלו את התקופה הזו להעלאת מחירים, ולכל הפחות תשמרו על רמת המחירים הנוכחית" ▪ הפנייה של יו"ר הוועדה מגיעה על-רקע הצהרות בעלי הרשתות על העלאת מחירים צפויה (ח"כ קושניר [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת])
פרסום ראשון ב-News1: מפלגת יש עתיד מעדכנת את מטרות המפלגה ומשנה אותן באופן משמעותי ▪ ירדו מהפרק: יוזמות לחוקה, לשוויון בגיוס, ללימודי ליבה לכולם, להקמת מדינה פלשתינית, לממשלה יעילה, לביצור שלטון החוק ועוד
יאיר לפיד. בא לשנות [צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90]
איך ייתכן שמהנדס עיר מכריז על מבנה מסוכן והדיירים מחויבים לשלם עשרות אלפי שקלים לשיפוץ, ולא - יפונו מבתיהם ללא פתרון? ועדת הפנים דנה במצב החוקי היום, המגלגל את האחריות על מבנים מסוכנים על הדיירים
מנכ"ל האיגוד יורם הכהן בוועדת החוקה: "היו למדינה עשר שנים להבין שיקחו מידע פרטי וישתמשו בו והמציאות חזרה על עצמה" ▪ הרשות להגנת הפרטיות מקדמת חקיקה שתטיל עיצומים כספיים של מאות אלפי שקלים ותרחיב את הסעיפים שבגינם יוטלו העיצומים ▪ יו"ר ועדת החוקה: "יש פיגור משמעותי בהגדרת הגבולות לענקיות הטכנולוגיה"
ההגנה על הפרטיות נוכח מתקפות הסייבר הגיעה (יום ב', 8.11.21) לוועדת חוק, חוקה ומשפט. יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב דרש ממערך הסייבר והרשות להגנת הפרטיות להציג לוועדה תוכניות עבודה מפורטות להתמודדות עם המתקפות הגוברות, ואמר כי יש צורך בחידוד האינטראקציה בין שני הגופים. "יש פיגור אסדרה משמעותי בהגדרת הגבולות לענקיות הטכנולוגיה ולגורמים המקבלים מאיתנו מידע אישי רגיש תוך יצירת אשליה שהמידע מוגן. נצטרך להדביק את הפער בזהירות ותוך איזונים מתבקשים", אמר.
מליאת הכנסת אישרה הערב פה אחד בקריאה ראשונה את הצעת החוק שהביא סגן רה״מ ושר המשפטים גדעון סער לפסילת ראיה שהושגה שלא כדין. החוק המוצע מרחיב את שיקול הדעת השיפוטי לפסול ראיה שהושגה בניגוד לדין ובכך הוא מעגן ומרחיב את הכלל שנקבע בפסיקה בעניין זה. הצעת החוק קובעת כי הכלל יחול על כל ראיה - הודאת נאשם, הודעת עד או ראיה חפצית.
ראש הממשלה, נפתלי בנט, נדרש להשיב על טענות האופוזיציה בדיון שהתקיים לאחר שהוחתמו 40 חברי כנסת. הדיון הוא בנושא "ממשלת בנט-עבאס מחדשת את התהליך המדיני לחלוקת הארץ והקמת מדינת טרור בלב ארץ ישראל". "התבקשתי להשיב על משא-ומתן מדיני להקמת מדינת טרור בלב הארץ. להלן תשובתי, אין כל משא-ומתן מדיני להקמת מדינת טרור בלב הארץ״, אמר בנט. לאחר הדיון התקיימה הצבעה שמית אותה בחרה הקואליציה להחרים ולכן 52 הצביעו נגד הודעת ראש הממשלה ללא תומכים, וחמישה נמנעים.
יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, השר אביגדור ליברמן, פונה (יום ב', 8.11.21) לכל ראשי מפלגות הקואליציה ומבקש שלא יפתיעו או יביכו זה את זה "כדי שהכל יהיה מתואם, מסונכרן, באופן אחראי ומוסכם מראש", כלשונו.
יו״ר הליכוד ח"כ בנימין נתניהו אומר (יום ב', 8.11.21) כי ימשיך לחפש כל דרך להפיל בהקדם את הממשלה הרעה, כלשונו, ו"להחזיר ממשלת ימין אמיתית שעוסקת בוויכוח נוקב, אמיתי, מכבד - ושמעל הכל מכבד את ערכי הנצח של עם ישראל. זה אנחנו וזה לא הם".
הסכמה לעסקה המצרית היא כניעה משפילה, והיא הענקת ניצחון לנאצים על גבם של מאות לוחמי צה"ל הגיבורים שנפלו בקרב, היא גוזרת גזר דין מוות על החטופים שלא נכללים בעסקה, ומעל לכל - מהווה סכ...
ההפרעות האלה של אנשי המשטרה יובילו במוקדם או במאוחר למלחמה אלימה בין הציבור הדמוקרטי לבינם איני בעד, אבל יודע שזה יגיע, ורק באשמת בנימין נתניהו ואיתמר בן-גביר
איני בעד, אבל יודע שזה יגיע, ורק באשמת בנימין נתניהו ואיתמר בן-גביר
