בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
מנכ"ל האיגוד יורם הכהן בוועדת החוקה: "היו למדינה עשר שנים להבין שיקחו מידע פרטי וישתמשו בו והמציאות חזרה על עצמה" ● הרשות להגנת הפרטיות מקדמת חקיקה שתטיל עיצומים כספיים של מאות אלפי שקלים ותרחיב את הסעיפים שבגינם יוטלו העיצומים ● יו"ר ועדת החוקה: "יש פיגור משמעותי בהגדרת הגבולות לענקיות הטכנולוגיה"
ההגנה על הפרטיות נוכח מתקפות הסייבר הגיעה (יום ב', 8.11.21) לוועדת חוק, חוקה ומשפט. יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב דרש ממערך הסייבר והרשות להגנת הפרטיות להציג לוועדה תוכניות עבודה מפורטות להתמודדות עם המתקפות הגוברות, ואמר כי יש צורך בחידוד האינטראקציה בין שני הגופים. "יש פיגור אסדרה משמעותי בהגדרת הגבולות לענקיות הטכנולוגיה ולגורמים המקבלים מאיתנו מידע אישי רגיש תוך יצירת אשליה שהמידע מוגן. נצטרך להדביק את הפער בזהירות ותוך איזונים מתבקשים", אמר.
לדבריו, "כיו"ר הוועדה הסוגיה של הגנה על הפרטיות תהיה אחת המשמעותיות בשנה הקרובה הן מבחינת שדרוג משמעותי של החקיקה בתחום והן מבחינת התמודדות עם איומים חדשים. נעשה זאת יד ביד עם צעדי הממשלה, אך גם במקום בו הממשלה לא תפעל אנחנו רואים את תפקידנו לפעול ולפקח וליזום מהלכים".
קריב הדגיש כי ההתקפות בשבוע האחרון מחדדות את תפקיד הממשלה בפיקוח וביצירת אמות מידה של הגנה על הפרטיות ברשתות וביצירת תשתיות לאומיות בתחום הגנת הסייבר. "ברור שגם אם למגזר הפרטי יש אחריות גדולה, המצב הגיאו-פוליטי המיוחד של ישראל מחייב היערכות מתאימה מצד המדינה ועמידה לצד המגזר הפרטי בקביעת אמות המידה", אמר היו"ר. "באיום לזכות ההגנה על הפרטיות נשקפת סכנה גם מצד הממשלה עצמה. בשבועות הקרובים נעסוק בחוק הדיוור האלקטרוני שפוצל מחוק ההסדרים. אחת מסוגיות המפתח בו היא שאלת ההגנה על מאגרי המידע המופקדים בידי הממשלה. הממשלה היא בו הזמן שחקן מאוד משמעותי בהגנה על זכות הפרטיות שלנו ובאותה נשימה לא אחת היא הגורם המאיים לפגוע בפרטיות ונצטרך לנהל בשנה הקרובה את החקיקה בתחום הפרטיות מתוך ניסיון למצוא איזון במתח הזה".
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
עו"ד עלי קלדרון, מנהל מחלקת אכיפה ברשות להגנת הפרטיות, אמר כי "75% מהתיקים שהרשות מנהלת מסתיימים בתוצאה אכיפתית. אנחנו בקשר שוטף עם מערך הסייבר ויש שיתוף פעולה בין הגופים. רוב הפעילות שלנו היא לא בדיעבד אלא בגישה מבוססת סיכון, פועלים לעיתים לפי מידע מודיעיני. אם מגיעים למסקנה שהגוף לא עומד בהנחיות אנחנו נותנים קביעה שהגוף לא עומד בהנחיות החוק, אך אין היום סנקציה לגוף שלא עומד בהנחיות שמירת המידע וזה פער חקיקתי גדול.
"ביום ראשון ועדת השרים לחקיקה אישרה תיקון משמעותי מאוד הכולל הטלת עיצומים כספיים. הצעת החוק מתאימה את ההגנות לתקן הבינלאומי המודרני שקיים היום. התפקיד של הרשות במהלך אירועים בזמן אמת הוא לראות לנגד עיניה את טובת הלקוחות שנפגעו מהאירוע. אחת הסמכויות שהופעלה גם בשבוע שעבר היא לחייב את החברה למסור ללקוחות מה המידע שדלף ומה עליהם לעשות כמו החלפת סיסמאות. לא קיבלנו התראה לאפשרות פריצה לגופים שנפרצו לפני שבוע. עצם ההורדה של הקובץ שדלף היא עבירה שהעונש המרבי עליה הוא 5 שנות מאסר. פרסמנו מסמך מדיניות לגבי צמצום מידע - יש חובה מפורשת גם היום לכל מי שמחזיק מידע אישי לבדוק האם הוא לא מחזיק מידע עודף. אם קיים מידע עודף שלא נמחק זו הפרה של החוק.
"מחיקה גורפת לא קיימת היום בחקיקה הישראלית וזה אחד מהדברים שאנחנו מקדמים בתיקוני החקיקה. ברגע שיהיו סנקציות וסמכות עיצומים כספיים, על גוף שחשוף לנזק משמעותי כלכלי אין ספק שרמת ההגנה תעלה. הסכומים היום נמוכים מאוד עד עשרות אלפי שקלים והסכומים החדשים הם של מאות אלפי שקלים ועל הרבה יותר הוראות. רוב אירועי דלף המידע שאנחנו רואים הם לא בענקיות המידע אלא בחברות יותר קטנות. שר המשפטים הורה על הקמת צוות לבחינת האסדרה הנדרשת להתמודדות עם הרשתות החברתיות".
עוד אמר קלדרון: "אנחנו מגיעים לסדר גודל של 250 הליכי פיקוח בשנה וכרגע מתמקדים בבתי חולים". לשאלת ח"כ להב הרצנו השיב כי "אתרי היכרויות יכול להיות יעד להליכי פיקוח ספציפיים".
היו"ר קריב הגיב לדבריו: "הציפייה שלנו היא לשמוע מכם אחרי כל מה שקרה כאן בשבועות האחרונים תוכנית פעולה חדשה. הרי אין פה מיליוני אתרים. נניח שיש 10,000 אתרים רגישים מבחינת רמת המידע והיקפו ואם צריך להעניק סנקציות שאין לכם בידיים, הכנסת יודעת לעשות מהלכי חקיקה מאוד מהירים. ברור שנדרש מהלך חקיקתי רחב, אך מה צעדי החירום? ישראל נמצאת תחת מתקפת סייבר מתמשכת. אישרנו תקציב בשבוע שעבר, מה הסעיף התקציבי שיאפשר טיפול במצב החירום הזה?"
[צילום: דוברות הכנסת]
יורם הכהן מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי: "הפיל בחדר שלא דובר עליו הוא פער הסמכויות המחולק בין מערך הסייבר לרשות הגנת הפרטיות. למערך הסייבר הלאומי יש יכולות גבוהות מאוד אך אין לו סמכויות, ולרשות הפרטיות יש סמכויות אך היכולת שלה מאוד מוגבלת. מדינת ישראל הייתה צריכה לייצר מצב שבו אם גוף לא מציית הרשות נוקטת כלפיו צעדים. הגופים שמסרבים לציית הם לרוב גופים במגזר הציבורי. במגזר העסקי כשאומרים למנכ"ל שהפעילות שלו היא בלתי חוקית רוב הגורמים יצייתו. זה לא ידוע אך פרשת ההאקר הסעודי ב-2012 הייתה מתקפה אירנית. זה האירוע הראשון שבו הודלף מידע אישי כאקט של טרור מדינתי. היו למדינת ישראל עשר שנים להבין שגורמים יקחו מידע פרטי וישתמשו בו בכדי להשפיע על הציבור הישראלי. המציאות חזרה על עצמה. כל הגופים צריכים לשאול עצמם איך חלפו עשר שנים ולא קרה שום דבר - זה גם משרד המשפטים וגם מלחמות היהודים בין מערך הסייבר לרשות להגנת הפרטיות. על ועדת החוקה ליזום את השלמת החקיקה בנושא הגנת הפרטיות ולא לחכות לעבודת המטה של משרד המשפטים".
אורית פודמסקי, יו"ר המועצה להגנת הפרטיות: "המועצה ממונה ע"י שר המשפטים ואנחנו עוסקים בייעוץ למשרדי הממשלה בנושאי הפרטיות. אנחנו מגישים לוועדת החוקה דוח שנתי של ומחווים את דעתנו מה יש לעשות לקידום הכנת הפרטיות. המסגרת המשפטית רחוקה מהמצוי. ללא סמכויות אכיפה מתגלים הכשלים ושם נעצר העניין".
עו"ד דן אור-חוף: "הדין המהותי נעדר כרגע מהצעות החוק שתגענה לוועדה. זה פער מדאיג. חסרה בחוק החובה לקיים סקרי הגנת פרטיות, מתודולוגיות לאופן שבו מבצעים סקר סיכונים כדי להעריך בצורה טובה ולמצוא פתרונות. בחוק שלנו יש המלצה של הרשות להגנת הפרטיות בנושא שאיננה מחייבת. זו מתודולוגיה מודרנית שקיימת היום במדינות רבות וזה פער גדול בחקיקה. פער נוסף הוא הקמת פונקציה ארגונית של ממונה על הגנה על הפרטיות. אדם שיושב בארגון ומנהל את הגנת הפרטיות. זה בוודאי רלוונטי בחברות שמנהלות מאגרים. אם הייתה דרישה כזו בחוק, רמת הסיכון הכרוכה בניהול מידע הייתה יורדת לרמה ראויה".
עמית אשכנזי, יועמ"ש מערך הסייבר הלאומי: "הבטחת מידע והגנת סייבר היא סוגיה רוחבית שהממשלה מטפלת בה כבר כמה שנים טובות כאשר המשאב המשפטי במחסור. אנחנו עובדים רציף מול מרחב הסייבר האנושי כדי להפנות את תשומת ליבם לבעיות שיכולות להיות במערכות שלהם ולעודד אותם לסגירת החורים. התפקיד של מערך הסייבר הוא לגרום לכך שארגונים יפנימו את הסיכונים מראש. לצערנו חלק מהשיח של סמכויות ההגנה נקלע לדיכוטומיה של שחור לבן שבתוכה הסתכלות חד-צדדית על תפקיד המדינה. הדבר מטריד כי הוא מעיד על קוצר ידו של המשפט החוקתי. אנחנו יודעים לעצב מסגרת שתאזן בין היכולת למנוע סיכון לבין הסיכונים שהפעולה הזו עושה".
[צילום: דוברות הכנסת]
נועה אלפנט, מנהלת בכירה למדיניות ציבורית וקשרי ממשלה בחברת גוגל: "ההתייחסות לגוגל עלתה כאן בשלושה מישורים כי הדיון מאוד רחב ומורכב-האופן שבו אנו נדרשים לסייע בפניות אלינו להסיר מידע, האופן שבו אנחנו מנהלים את מידע של המשתמשים וההקשר השלישי- יש לגוגל כלים מאוד טובים שמספקים פתרונות אבטחה לחברות אחרות ומי שבוחר להשתמש בהם מצבו טוב יותר. בכל אחד מהתחומים הללו נשמח להעמיק את הדיון. עלו פה כמה טענות לגבי תהליכי חקיקה שנפסקים לכאורה בגלל מעורבות של חברות. אנחנו חשבנו שהתהליך הגיע לתוצר טוב ונמשיך להיות חלק מהשיח ככל שתזמינו אותנו".
יוראי להב הרצנו [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) אמר כי "בלתי מתקבל על הדעת שאזרחי ישראל מגיעים לחרדה קיומית כי פרטיהם לא נשמרו כהלכה. לא יכול להיות שהסודות הכי כמוסים ייצאו לחלל העולם. המידע הכי רגיש של אדם המעצב את אישיותו. זו הפעם הראשונה שהרגשתי חוסר אונים כח"כ כי הרשויות אומרות שאין להן את הכלים לסייע. חייבים לקדם המשגה ברורה באסדרה ובחקיקה באופן שיבטיח שהפרטים הכמוסים של אזרחי ישראל יקבלו את ההגנה הראויה ולוודא שמקרה כזה לא קורה שוב לעולם".
ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית): "המדינה היא הפוגעת הגדולה ביותר בפרטיות. יש סיבה שפייסבוק וטוויטר לא פה. הם לא צריכים אותך לשום דבר כי יש להם קשר ישיר עם ויסמונסקי במשרד המשפטים, וכשהוא לא עובד מספיק טוב הם ייצרו את הקשר הישיר עם הנהלת בית המשפט להסיר פרטי שופטים מהרשת ואז הם לא צריכים אותך. המדינה פה מיישרת קו עם פרקטיקה מאוד פסולה ומייתרת אסדרה באמצעות המחוקק. יש להם מנגנון האח הגדול ששומר עליהם. המשטרה יודעת איפה אנחנו נוסעים ללא שום פיקוח, מאגר נט המשפט פרוץ לחלוטין עם המידע הכי רגיש על נפגעות תקיפה מינית. ברשתות החברתיות יש לי עדיין זכות בחירה איזה פרטים לשתף בעוד שבמאגרים המוחזקים על-ידי המדינה, אני חשוף לחלוטין".
ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן): "פעם חששנו שהמידע הפרטי מצוי בידי השלטון אבל היום הפרטים שלנו מסתובבים ברשת וברחבי העולם בידיים פרטיות ואנחנו יודעים שיש לגורמים שונים יכולת לפרוץ לאותם מאגרי מידע פרטיים או ממשלתיים. כשהממשלה יודעת שעומדים לתקוף ואין לרשות הסייבר איך לאכוף כלפי גורמים פרטיים שלא עושים דבר, זה מצריך תיקון שהוא בידינו".
ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "חוויתי על בשרי יחד עם ח"כ טיבי בבחירות הקודמות סרטונים עלומים. פנינו לוועדת הבחירות המרכזית והשופט מלצר נתן כמה החלטות תקדימיות, אך לא ניתן היה לחשוף מי עומד מאחורי הסרטונים, למרות שפנינו לפייסבוק והיינו קרובים לחשוף. על הרגולטור לתת לכך קדימות".
היו"ר קריב אמר: "בשבועות האחרונים התגלה הפיגור החקיקתי המשמעותי שאנחנו חווים בתחום ההגנה על הפרטיות. החקיקה שעומדת לרשותנו היא מ-1981 והמציאות השתנתה ללא היכר. הדבר קורה למרות שב-92' הוכרה הזכות לפרטיות כזכות יסוד. חלק גדול מהמידע האישי שלנו פרוץ ברגע שהוא במרחב האינטרנטי ברשתות החברתיות. יש פיגור רגולטורי משמעותי בהגדרת הגבולות לענקיות הטכנולוגיה ולגורמים המקבלים מאיתנו מידע אישי רגיש תוך יצירת אשליה שהמידע מוגן. נצטרך להדביק את הפער בזהירות ותוך איזונים מתבקשים".
בסיום דבריו ביקר את היעדרות נציגי הרשתות החברתיות ואמר: "למרות הזמנתן, חברות הטכנולוגיה העילית הבינלאומיות והמקומיות שהוזמנו לדיון רובן לא שלחו נציגים. נמשיך ונזמין אותן כי חלק משמעותי מהמהלך הרגולטורי הנדרש נוגע אליהן".
הוא את הדיון: "אנחנו מצפים למענה ממשלתי מהיר למציאות שמתרגשת עלינו שיש בה סכנות גדולות לפרטים ולעסקים ומצפים לראות תוכנית עבודה של הרשות להגנת הפרטיות ומערך הסייבר. ברור שמשהו באינטראקציה בין הרשות למערך הסייבר דורש חידוד. אני בטוח שיש הרבה מתקפות סייבר שנחסמות והשאלה אם מתגלות פרצות אבטחה והמידע עובר בצורה מסודרת לרשות להגנת הפרטיות ועוד. ראוי היה לחדש לחלוטין את החקיקה הקיימת אך אנחנו פועלים במצב חירום והתפקיד שלנו הוא בין היתר לוודא שלא מסיימים עם היוזמה הממשלתית ויושבים לנוח עוד עשור".
במשטרת ישראל התקבלה פנייה מקצין הכנסת שעניינה, טענות להטרדה ברשתות החברתיות של חברת כנסת ולתקיפתה כביכול בעיר מודיעין בחודש שעבר. הפנייה הועברה לבחינה ביחידת ההונאה של מחוז מרכז.
הרמטכ"ל לוועדת החוץ והביטחון: "צה"ל מאיץ את התוכניות המבצעיות והמוכנות להתמודדות עם אירן ועם איום הגרעין הצבאי" ▪ "אין איום קיומי על מדינת ישראל, חופש הפעולה הישראלי חסר תקדים ושיתוף הפעולה הצבאי שלנו עם שותפינו אפקטיבי ביותר" (רם בן-ברק, אביב כוכבי, ירון פינקלמן [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת])
תיקון נוסף מקל על נהגים שהיו צריכים לעבור בחינת תיאוריה אחרי שצברו 36 נקודות וביצעו קורס בסיסי וקורס ייעודי, ומבטל את החובה לבצע גם בחינת תיאוריה לאחר הקורסים ([צילום: משה שי/פלאש 90])
הדגיש: "מצפה שלא תנצלו את התקופה הזו להעלאת מחירים, ולכל הפחות תשמרו על רמת המחירים הנוכחית" ▪ הפנייה של יו"ר הוועדה מגיעה על-רקע הצהרות בעלי הרשתות על העלאת מחירים צפויה (ח"כ קושניר [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת])
פרסום ראשון ב-News1: מפלגת יש עתיד מעדכנת את מטרות המפלגה ומשנה אותן באופן משמעותי ▪ ירדו מהפרק: יוזמות לחוקה, לשוויון בגיוס, ללימודי ליבה לכולם, להקמת מדינה פלשתינית, לממשלה יעילה, לביצור שלטון החוק ועוד
יאיר לפיד. בא לשנות [צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90]
איך ייתכן שמהנדס עיר מכריז על מבנה מסוכן והדיירים מחויבים לשלם עשרות אלפי שקלים לשיפוץ, ולא - יפונו מבתיהם ללא פתרון? ועדת הפנים דנה במצב החוקי היום, המגלגל את האחריות על מבנים מסוכנים על הדיירים
חברי הוועדה לזכויות הילד התרעמו כי אין תוכנית מפורטת למעבר שיתבצע בתוך פחות מחודשיים ▪ נעמ"ת: "אנחנו רגע לפני התהום, וזו גם הסיבה שהייתה השביתה. אפשר לדבר גבוהה-גבוהה על פדגוגיה והכשרות, אבל אין את מי להכשיר - הדלת המסתובבת בתחום הזה היא נוראית" (ח"כ קטי שטרית [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת])
מליאת הכנסת אישרה הערב פה אחד בקריאה ראשונה את הצעת החוק שהביא סגן רה״מ ושר המשפטים גדעון סער לפסילת ראיה שהושגה שלא כדין. החוק המוצע מרחיב את שיקול הדעת השיפוטי לפסול ראיה שהושגה בניגוד לדין ובכך הוא מעגן ומרחיב את הכלל שנקבע בפסיקה בעניין זה. הצעת החוק קובעת כי הכלל יחול על כל ראיה - הודאת נאשם, הודעת עד או ראיה חפצית.
ראש הממשלה, נפתלי בנט, נדרש להשיב על טענות האופוזיציה בדיון שהתקיים לאחר שהוחתמו 40 חברי כנסת. הדיון הוא בנושא "ממשלת בנט-עבאס מחדשת את התהליך המדיני לחלוקת הארץ והקמת מדינת טרור בלב ארץ ישראל". "התבקשתי להשיב על משא-ומתן מדיני להקמת מדינת טרור בלב הארץ. להלן תשובתי, אין כל משא-ומתן מדיני להקמת מדינת טרור בלב הארץ״, אמר בנט. לאחר הדיון התקיימה הצבעה שמית אותה בחרה הקואליציה להחרים ולכן 52 הצביעו נגד הודעת ראש הממשלה ללא תומכים, וחמישה נמנעים.
יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, השר אביגדור ליברמן, פונה (יום ב', 8.11.21) לכל ראשי מפלגות הקואליציה ומבקש שלא יפתיעו או יביכו זה את זה "כדי שהכל יהיה מתואם, מסונכרן, באופן אחראי ומוסכם מראש", כלשונו.
יו״ר הליכוד ח"כ בנימין נתניהו אומר (יום ב', 8.11.21) כי ימשיך לחפש כל דרך להפיל בהקדם את הממשלה הרעה, כלשונו, ו"להחזיר ממשלת ימין אמיתית שעוסקת בוויכוח נוקב, אמיתי, מכבד - ושמעל הכל מכבד את ערכי הנצח של עם ישראל. זה אנחנו וזה לא הם".
עדת הכנסת אישרה (יום ב', 8.11.21) את בקשתו של יו"ר הכנסת למנות את יובל חן לכהן כקצין הכנסת. כהמלצת הוועדה הציבורית המייעצת לבחירת קצין הכנסת, ועדה שהקים יו"ר הכנסת.
מעקב אחר חלק מתוכניות החדשות של ערוץ 12 הוא בבחינת "דע את האויב" הערוץ הוא הארסי ביותר בביקורתו המעוותת נגד ממשלת ישראל וראשה ולדעתי משמש בידי האופוזיציה הפנימית והחיצונית למדינת...
ביידן מחצין אינטליגנציה רגשית גדולה (אביגיל..), אך בגלל מחדלו גואה במשמרתו האנטישמיות בקמפוסים כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
האנטישמיות הגואה באוניברסיטאות בארה"ב ביחד עם המלחמה המתמשכת, גורמים לפקפוקים בצדקת הדרך מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...