"פרשת הפצחן הסעודי הייתה מתקפה אירנית"

עו"ד עלי קלדרון, מנהל מחלקת אכיפה ברשות להגנת הפרטיות, אמר כי "75% מהתיקים שהרשות מנהלת מסתיימים בתוצאה אכיפתית. אנחנו בקשר שוטף עם מערך הסייבר ויש שיתוף פעולה בין הגופים. רוב הפעילות שלנו היא לא בדיעבד אלא בגישה מבוססת סיכון, פועלים לעיתים לפי מידע מודיעיני. אם מגיעים למסקנה שהגוף לא עומד בהנחיות אנחנו נותנים קביעה שהגוף לא עומד בהנחיות החוק, אך אין היום סנקציה לגוף שלא עומד בהנחיות שמירת המידע וזה פער חקיקתי גדול.

"ביום ראשון ועדת השרים לחקיקה אישרה תיקון משמעותי מאוד הכולל הטלת עיצומים כספיים. הצעת החוק מתאימה את ההגנות לתקן הבינלאומי המודרני שקיים היום. התפקיד של הרשות במהלך אירועים בזמן אמת הוא לראות לנגד עיניה את טובת הלקוחות שנפגעו מהאירוע. אחת הסמכויות שהופעלה גם בשבוע שעבר היא לחייב את החברה למסור ללקוחות מה המידע שדלף ומה עליהם לעשות כמו החלפת סיסמאות. לא קיבלנו התראה לאפשרות פריצה לגופים שנפרצו לפני שבוע. עצם ההורדה של הקובץ שדלף היא עבירה שהעונש המרבי עליה הוא 5 שנות מאסר. פרסמנו מסמך מדיניות לגבי צמצום מידע - יש חובה מפורשת גם היום לכל מי שמחזיק מידע אישי לבדוק האם הוא לא מחזיק מידע עודף. אם קיים מידע עודף שלא נמחק זו הפרה של החוק.

"מחיקה גורפת לא קיימת היום בחקיקה הישראלית וזה אחד מהדברים שאנחנו מקדמים בתיקוני החקיקה. ברגע שיהיו סנקציות וסמכות עיצומים כספיים, על גוף שחשוף לנזק משמעותי כלכלי אין ספק שרמת ההגנה תעלה. הסכומים היום נמוכים מאוד עד עשרות אלפי שקלים והסכומים החדשים הם של מאות אלפי שקלים ועל הרבה יותר הוראות. רוב אירועי דלף המידע שאנחנו רואים הם לא בענקיות המידע אלא בחברות יותר קטנות. שר המשפטים הורה על הקמת צוות לבחינת האסדרה הנדרשת להתמודדות עם הרשתות החברתיות".

עוד אמר קלדרון: "אנחנו מגיעים לסדר גודל של 250 הליכי פיקוח בשנה וכרגע מתמקדים בבתי חולים". לשאלת ח"כ להב הרצנו השיב כי "אתרי היכרויות יכול להיות יעד להליכי פיקוח ספציפיים".

היו"ר קריב הגיב לדבריו: "הציפייה שלנו היא לשמוע מכם אחרי כל מה שקרה כאן בשבועות האחרונים תוכנית פעולה חדשה. הרי אין פה מיליוני אתרים. נניח שיש 10,000 אתרים רגישים מבחינת רמת המידע והיקפו ואם צריך להעניק סנקציות שאין לכם בידיים, הכנסת יודעת לעשות מהלכי חקיקה מאוד מהירים. ברור שנדרש מהלך חקיקתי רחב, אך מה צעדי החירום? ישראל נמצאת תחת מתקפת סייבר מתמשכת. אישרנו תקציב בשבוע שעבר, מה הסעיף התקציבי שיאפשר טיפול במצב החירום הזה?"

יורם הכהן מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי: "הפיל בחדר שלא דובר עליו הוא פער הסמכויות המחולק בין מערך הסייבר לרשות הגנת הפרטיות. למערך הסייבר הלאומי יש יכולות גבוהות מאוד אך אין לו סמכויות, ולרשות הפרטיות יש סמכויות אך היכולת שלה מאוד מוגבלת. מדינת ישראל הייתה צריכה לייצר מצב שבו אם גוף לא מציית הרשות נוקטת כלפיו צעדים. הגופים שמסרבים לציית הם לרוב גופים במגזר הציבורי. במגזר העסקי כשאומרים למנכ"ל שהפעילות שלו היא בלתי חוקית רוב הגורמים יצייתו. זה לא ידוע אך פרשת ההאקר הסעודי ב-2012 הייתה מתקפה אירנית. זה האירוע הראשון שבו הודלף מידע אישי כאקט של טרור מדינתי. היו למדינת ישראל עשר שנים להבין שגורמים יקחו מידע פרטי וישתמשו בו בכדי להשפיע על הציבור הישראלי. המציאות חזרה על עצמה. כל הגופים צריכים לשאול עצמם איך חלפו עשר שנים ולא קרה שום דבר - זה גם משרד המשפטים וגם מלחמות היהודים בין מערך הסייבר לרשות להגנת הפרטיות. על ועדת החוקה ליזום את השלמת החקיקה בנושא הגנת הפרטיות ולא לחכות לעבודת המטה של משרד המשפטים".

אורית פודמסקי, יו"ר המועצה להגנת הפרטיות: "המועצה ממונה ע"י שר המשפטים ואנחנו עוסקים בייעוץ למשרדי הממשלה בנושאי הפרטיות. אנחנו מגישים לוועדת החוקה דוח שנתי של ומחווים את דעתנו מה יש לעשות לקידום הכנת הפרטיות. המסגרת המשפטית רחוקה מהמצוי. ללא סמכויות אכיפה מתגלים הכשלים ושם נעצר העניין".

עו"ד דן אור-חוף: "הדין המהותי נעדר כרגע מהצעות החוק שתגענה לוועדה. זה פער מדאיג. חסרה בחוק החובה לקיים סקרי הגנת פרטיות, מתודולוגיות לאופן שבו מבצעים סקר סיכונים כדי להעריך בצורה טובה ולמצוא פתרונות. בחוק שלנו יש המלצה של הרשות להגנת הפרטיות בנושא שאיננה מחייבת. זו מתודולוגיה מודרנית שקיימת היום במדינות רבות וזה פער גדול בחקיקה. פער נוסף הוא הקמת פונקציה ארגונית של ממונה על הגנה על הפרטיות. אדם שיושב בארגון ומנהל את הגנת הפרטיות. זה בוודאי רלוונטי בחברות שמנהלות מאגרים. אם הייתה דרישה כזו בחוק, רמת הסיכון הכרוכה בניהול מידע הייתה יורדת לרמה ראויה".

עמית אשכנזי, יועמ"ש מערך הסייבר הלאומי: "הבטחת מידע והגנת סייבר היא סוגיה רוחבית שהממשלה מטפלת בה כבר כמה שנים טובות כאשר המשאב המשפטי במחסור. אנחנו עובדים רציף מול מרחב הסייבר האנושי כדי להפנות את תשומת ליבם לבעיות שיכולות להיות במערכות שלהם ולעודד אותם לסגירת החורים. התפקיד של מערך הסייבר הוא לגרום לכך שארגונים יפנימו את הסיכונים מראש. לצערנו חלק מהשיח של סמכויות ההגנה נקלע לדיכוטומיה של שחור לבן שבתוכה הסתכלות חד-צדדית על תפקיד המדינה. הדבר מטריד כי הוא מעיד על קוצר ידו של המשפט החוקתי. אנחנו יודעים לעצב מסגרת שתאזן בין היכולת למנוע סיכון לבין הסיכונים שהפעולה הזו עושה".

נועה אלפנט, מנהלת בכירה למדיניות ציבורית וקשרי ממשלה בחברת גוגל: "ההתייחסות לגוגל עלתה כאן בשלושה מישורים כי הדיון מאוד רחב ומורכב-האופן שבו אנו נדרשים לסייע בפניות אלינו להסיר מידע, האופן שבו אנחנו מנהלים את מידע של המשתמשים וההקשר השלישי- יש לגוגל כלים מאוד טובים שמספקים פתרונות אבטחה לחברות אחרות ומי שבוחר להשתמש בהם מצבו טוב יותר. בכל אחד מהתחומים הללו נשמח להעמיק את הדיון. עלו פה כמה טענות לגבי תהליכי חקיקה שנפסקים לכאורה בגלל מעורבות של חברות. אנחנו חשבנו שהתהליך הגיע לתוצר טוב ונמשיך להיות חלק מהשיח ככל שתזמינו אותנו".

ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) אמר כי "בלתי מתקבל על הדעת שאזרחי ישראל מגיעים לחרדה קיומית כי פרטיהם לא נשמרו כהלכה. לא יכול להיות שהסודות הכי כמוסים ייצאו לחלל העולם. המידע הכי רגיש של אדם המעצב את אישיותו. זו הפעם הראשונה שהרגשתי חוסר אונים כח"כ כי הרשויות אומרות שאין להן את הכלים לסייע. חייבים לקדם המשגה ברורה באסדרה ובחקיקה באופן שיבטיח שהפרטים הכמוסים של אזרחי ישראל יקבלו את ההגנה הראויה ולוודא שמקרה כזה לא קורה שוב לעולם".

ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית): "המדינה היא הפוגעת הגדולה ביותר בפרטיות. יש סיבה שפייסבוק וטוויטר לא פה. הם לא צריכים אותך לשום דבר כי יש להם קשר ישיר עם ויסמונסקי במשרד המשפטים, וכשהוא לא עובד מספיק טוב הם ייצרו את הקשר הישיר עם הנהלת בית המשפט להסיר פרטי שופטים מהרשת ואז הם לא צריכים אותך. המדינה פה מיישרת קו עם פרקטיקה מאוד פסולה ומייתרת אסדרה באמצעות המחוקק. יש להם מנגנון האח הגדול ששומר עליהם. המשטרה יודעת איפה אנחנו נוסעים ללא שום פיקוח, מאגר נט המשפט פרוץ לחלוטין עם המידע הכי רגיש על נפגעות תקיפה מינית. ברשתות החברתיות יש לי עדיין זכות בחירה איזה פרטים לשתף בעוד שבמאגרים המוחזקים על-ידי המדינה, אני חשוף לחלוטין".

ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן): "פעם חששנו שהמידע הפרטי מצוי בידי השלטון אבל היום הפרטים שלנו מסתובבים ברשת וברחבי העולם בידיים פרטיות ואנחנו יודעים שיש לגורמים שונים יכולת לפרוץ לאותם מאגרי מידע פרטיים או ממשלתיים. כשהממשלה יודעת שעומדים לתקוף ואין לרשות הסייבר איך לאכוף כלפי גורמים פרטיים שלא עושים דבר, זה מצריך תיקון שהוא בידינו".

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "חוויתי על בשרי יחד עם ח"כ טיבי בבחירות הקודמות סרטונים עלומים. פנינו לוועדת הבחירות המרכזית והשופט מלצר נתן כמה החלטות תקדימיות, אך לא ניתן היה לחשוף מי עומד מאחורי הסרטונים, למרות שפנינו לפייסבוק והיינו קרובים לחשוף. על הרגולטור לתת לכך קדימות".

היו"ר קריב אמר: "בשבועות האחרונים התגלה הפיגור החקיקתי המשמעותי שאנחנו חווים בתחום ההגנה על הפרטיות. החקיקה שעומדת לרשותנו היא מ-1981 והמציאות השתנתה ללא היכר. הדבר קורה למרות שב-92' הוכרה הזכות לפרטיות כזכות יסוד. חלק גדול מהמידע האישי שלנו פרוץ ברגע שהוא במרחב האינטרנטי ברשתות החברתיות. יש פיגור רגולטורי משמעותי בהגדרת הגבולות לענקיות הטכנולוגיה ולגורמים המקבלים מאיתנו מידע אישי רגיש תוך יצירת אשליה שהמידע מוגן. נצטרך להדביק את הפער בזהירות ותוך איזונים מתבקשים".

בסיום דבריו ביקר את היעדרות נציגי הרשתות החברתיות ואמר: "למרות הזמנתן, חברות הטכנולוגיה העילית הבינלאומיות והמקומיות שהוזמנו לדיון רובן לא שלחו נציגים. נמשיך ונזמין אותן כי חלק משמעותי מהמהלך הרגולטורי הנדרש נוגע אליהן".

הוא את הדיון: "אנחנו מצפים למענה ממשלתי מהיר למציאות שמתרגשת עלינו שיש בה סכנות גדולות לפרטים ולעסקים ומצפים לראות תוכנית עבודה של הרשות להגנת הפרטיות ומערך הסייבר. ברור שמשהו באינטראקציה בין הרשות למערך הסייבר דורש חידוד. אני בטוח שיש הרבה מתקפות סייבר שנחסמות והשאלה אם מתגלות פרצות אבטחה והמידע עובר בצורה מסודרת לרשות להגנת הפרטיות ועוד. ראוי היה לחדש לחלוטין את החקיקה הקיימת אך אנחנו פועלים במצב חירום והתפקיד שלנו הוא בין היתר לוודא שלא מסיימים עם היוזמה הממשלתית ויושבים לנוח עוד עשור".