בעוד שמונה שנים כל התחבורה תהיה חשמלית

השרה זנדברג אמרה: "היום יום חג וסביבה ואקלים בכנסת. זה יום מרגש עבורי, שלכבודו לבשתי את החליפה הירוקה שלי. בארבעת החודשים האחרונים המדינה עברה לדיון באפס פליטות. יש תחושת דחיפות להגיע לעולם מאופס פליטות, חובה עלינו לעשות יותר. המשק של מדינת ישראל, פולט 60% יותר מחלקו היחסי באוכלוסייה. אנחנו מדינה מפותחת, אולם בגלל המיקום שלנו במזרח התיכון, המדינה פגיעה מאוד. אנחנו בנובמבר החם ביותר. עלינו להוציא בהדרגה את הדלקים הפוסילים משימוש במדינה ומעבר לאנרגיות מתחדשות. אין לנו זמן לחכות לשנת 2050 נעבור בהדרגה אבל מהר יותר. הנפט הפחם והגז הם דלקים פוסלים פולטים שצריך להפסיק את השימוש בהם. זה ייקח זמן אבל צריך להתחיל את המעבר. מדינת ישראל צריכה לעשות הכל כדי לגבות את המיליונים שהובטחו, באופן שהכסף יחזור להגנת הסביבה של מדינת ישראל לטובת אזרחי ישראל והעולם כולו".

זנדברג אמרה כי מדינת ישראל אחראית על כ-0.2 אחוזים מהפלטות העולמיים. "אנחנו רואים בגז ובדלקים הפוסילים כאנרגית מעבר, ולכן אנחנו מתנגדים לפיתוח שדות גז חדשים, כדי לא להעלות את הפליטות בעולם גם אם זה לא יעלה את הפליטות בארץ. זו השקעה כלכלית מסוכנת כיון שבכל העולם עוברים לאנרגיות חדשות ולא יהיה מי שיקנה את הגז. המדענים מזהירים מפני קריסה עולמית של חוקי הטבע, אם זה יקרה, זה יגדל באופן אקספוננציאלי .

ח"כ סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת) העיר כי התוכנית של המשרד להגנת הסביבה מייתרת את פעילות הוועדה.

לשאלת ח"כ שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו), השיבה השרה כי הממשלה קיבלה שתי החלטות להתייעלות אנרגטית והחלטה למעבר חישמול התחבורה הציבורית. "הנושא תוקצב בתשעה מיליארד שקל לפיתוח נתיבי תחבורה ציבורית ושבילי אופניים. משנת 2026 כל אוטובוס חדש יהיה חשמלי כך גם כל רכב פרטי משנת 2030 יהיה חשמלי. לדבריה, מס הפחמן צפוי להתחיל משנת 2023".

ראש תחום אקלים במשרד להגנת הסביבה, הד"ר גיל פרואקטור, אמר שמדינת ישראל תעבור לכלכלה מחושמלת בכלכלה בתעשיה בתחבורה ובבית. "גיבשנו שורה של צעדים על-מנת להגיע ליעד, ובהם חקיקת חוק אקלים לקביעת יעדים ותמחור הפחמן". לדבריו, "משנת 2023 עד 2028 בתוך מס הבלו נתחיל להפנים חלק מהנזק שאנחנו משלמים על הזיהום. עד שנת 2028, הבלו לחשמל ולתעשיה צפוי להתייקר עד 5%. כל השקעה בדלקים פוסילים תישאר איתנו עשרות שנים קדימה ותעכב את היעדים שקבענו".

הד"ר אוהד קרני מהמשרד להגנת הסביבה אמר: "אחד ההישגים בוועדת גלזגו הוא ש-40% מהקרנות בעולם, יגבילו את ההשקעות במיזמים שמזיקים לאקלים. לדבריו, מטרת הקרן צריכה להיות חלק מהפתרון ולא חלק מהבעיה".

מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה, גיא סמט, אמר: "אין חולק שצריך להפחית פליטות אולם צריך לשמור על בטיחות האנרגיה. בגרמניה מדברים על אנרגיה גרעינית. המצרים מעוניינים לרכוש גז נוסף. ח"כ סמי אבו שחאדה תהה מה התועלת הסביבתית אם הזיהום מגז יעבור מישראל למצרים. סמט השיב כי צריכת גז במצרים תפחית פליטות, כיוון שהשימוש בגז יבוא על חשבון שימוש באנרגיות מזהמות. לדבריו, בכל העולם יש עלייה בשימוש בפחם. הוא הזהיר כי נוכח העלייה בצריכת חשמל, אם נפסיק את ההשקעה בתשתית הגז, לא יהיה לנו חשמל.

לדבריו, כמות הגז שיש לנו היום לרבות הייצוא הנוכחי, תספיק למדינת ישראל לפחות ל-70 שנה. "אין מדינות ששומרות כמויות כאלו גדולות של גז. אנחנו המדינה היחידה שמגבילה את ייצוא הגז.

חן הרצוג מחברת BDO אמר: "מדינת ישראל לא תעמוד ביעדים שהצבנו לעצמנו בשימוש באנרגיות מתחדשות לשנת 2021. אנחנו טובים בקביעת יעדים, אולם פחות טובים בביצוע. גם בעולם יש פער אדיר בין ההצהרות למעשים השימוש בפחם ברחבי העולם גדל! סין מגדילה כל שנה את הייצור שלה מפחם. התרומה שלנו כמדינה קטנה, היא לייצא את הגז ולאפשר להם להפחית את השימוש בפחם. מה ההיגיון בלהשאיר גז באדמה, בזמן שהשכנים שלנו ימשיכו להשתמש בפחם. השימוש בגז לעומת פחם שווה ערך למחצית פליטות מאנרגיות מתחדשות".

מאיה יעקבס, סמנכ"ל עמותת צלול, אמרה כי "משרד האנרגיה רוצה שנמכור גז למצרים כדי שהם ימכרו נפט מזהם. משרד האנרגיה ממשיך לקדם את קידוחי הגז והנפט בים. ההכנסות יגיעו דבר ראשון לחברות, והתמלוגים יגיעו לאזרחי ישראל רק כשהצריכה בגז ונפט תקטן".

דניאל מורגנשטרן מהפורום לאנרגיה נקייה הציע לטפל באשפה שגורמת לפליטת גז מתאן, באופן מושכל באמצעות הקמת איגודים אזוריים לטיפול באשפה כמו שהמדינה עשתה בניהול משק המים. יוני ספיר מעמותת שומרי הבית הציע לוותר על הקמת הקרן, ובמקום זאת להשקיע את הכסף בכלכלה דלת פחמן.

יו"ר הוועדה ח"כ מוסי רז סיכם את הדיון ואמר: "תפקידה של הוועדה לא מסתכם רק בכספי הקרן. אין מכחישי אקלים בממשלה ובכנסת. יש הסכמה מלאה להפסיק את השימוש בפחם סביב שנת 2025, להפסיק את השימוש בבנזין לתחבורה, ומעבר לשימוש באנרגיית השמש. בעניין קרן העושר אמר יו"ר הוועדה, הקרן תשקיע על-פי קריטריונים סביבתיים, זה יקרה בהידברות ולא יהיה צורך בחקיקה. גם ה-3.5% מכספי הקרן שיועברו לתקציב המדינה, יוקצו למטרות של קירוב היעד של אפס פליטות".