בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
ועדת הכספים קיימה דיון ראשון בצווים להשוואת המיסוי על נוזל לסיגריות אלקטרוניות ועל סיגריות אלקטרוניות חד-פעמיות למיסוי על סיגריות וטבק לגלגול ● משרד הבריאות הציג את נזקי הסיגריות האלקטרוניות וגרימתן לעישון בקרב צעירים ● מנגד טענו נציגי החברות, למיסוי הגדול משמעותית מהמס על סיגריות ומוצרי טבק, שיביא להתמוטטותם הכלכלית ● חברי הוועדה קראו למשרד הבריאות לבחון את המיסוי ולוודא כי זה אכן שווה למס על מוצרי עישון אחרים
מה גורם לתורם אלמוני מפנמה להזרים מיליוני שקלים כדי להפעיל במסדרונות הפרלמנט הישראלי שתי שדלניות במטרה להשפיע על חקיקה נגד סיגריות אלקטרוניות שהנהנות ממנה הן חברות הטבק וחברות התרופות
פורום חברות האיוד ובעלי עסקים יוצאים למאבק נגד הטלת המס, חסר התקדים, על מוצרי האיוד ואומר כי מס כזה הוא חסר תקדים בעולם * לדבריהם המשמעות תהיה חזרת מעשנים רבים לסיגריות טבק מסוכנות ויצירת שוק שחור מסוכן וחסר שליטה
הסתיים ללא הכרעה דיון ראשון (יום ג', 11.1.22) של ועדת הכספים בצווים שהטיל שר האוצר אביגדור ליברמן, הקובעים כי על נוזל לסיגריות אלקטרוניות ועל סיגריות אלקטרוניות חד-פעמיות יוטל מס קנייה בשיעור המס החל על סיגריות וטבק לגלגול. בצו הראשון, שכבר נכנס לתוקף, מוצע לקבוע כי לגבי נוזל לסיגריה אלקטרונית וסיגריה אלקטרונית חד-פעמית יחול מס קנייה המקביל בשיעורו למס המוטל על סיגריות רגילות ועל טבק לגלגול:
לגבי נוזל לסיגריה אלקטרונית, מוצע בצו כי יחול מס קנייה בגובה 270% מהמחיר הסיטוני ללא מע"מ (מס אחוזי) + 11.39 ש"ח ל-1 מ"ל (מס קצוב) (הסכום שעודכן לשנת 2022 הוא 11.66 שקל), אך לא פחות מ-21.81 (מס מינימלי) (הסכום שעודכן לשנת 2022 הוא 22.32 שקל).
לגבי סיגריות חד-פעמיות, בצו מוצע כי יחול מס קנייה בשיעור 360% מהמחיר הסיטוני, אך לא פחות מ-32.72 ש"ח לכל אחת (לאחר עידכון המדד בחודש ינואר 2022 - הסכום עומד על 33.5 שקל).
בנוסף, מוצע בצו כי לגבי מלאי קיים, יוטל מס בסכום של 1 ש"ח ל-1 מ"ל של נוזל לסיגריה אלקטרונית המצוי בידי הסוחר ביום פרסום הצו ברשומות, וכן מס בסכום של 6 ש"ח ליחידה אחת של סיגריה אלקטרונית חד-פעמית, והכול בלבד שמדובר בסוחר שסך כל המס החל על הסיגריות האלקטרוניות המצויות בידו כמלאי עולה על 10,000 ש"ח.
בצו השני, שטרם נכנס לתוקף, נקבעה הגבלת הכמות של נוזל לסיגריות אלקטרוניות ושל סיגריות אלקטרוניות חד-פעמיות שניתן להכניס לישראל כחפצים אישיים בפטור ממס לנכנס שגילו 18 ומעלה: כיום, ניתן לייבא נוזל לסיגריות אלקטרוניות וסיגריות אלקטרוניות חד-פעמיות בערך כולל של עד 200 דולר. לגבי סיגריות רגילות - ניתן לייבא חפיסה (פאקט) אחת.
בצו מוצע שניתן יהיה להכניס נוזל לסיגריה אלקטרונית בכמות שאינה עולה על 10 מ"ל, ולגבי סיגריה אלקטרונית חד-פעמית - כמות הסיגריות לא תעלה על 5. כן מוצע בצו כי אדם המשרת באונייה או בכלי טיס ששהה מחוץ לישראל עד חמישה ימים יוכל להביא 4 מ"ל נוזל סיגריה אלקטרונית בפטור ממס ועד 2 סיגריות אלקטרוניות חד-פעמיות. לגבי סיגריות רגילות ההוראה המקבילה מאפשרת ייבוא של עד 80 סיגריות בפטור ממס.
מדברי ההסבר לצווים עולה כי תוספת ההכנסה מהעלאת שיעורי המס מוערכת בכ-40 מיליון שקל בשנה.
עלויות מיסוי גבוהות הרבה יותר
יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר, פתח את הדיון: "אנחנו מדברים על מס על מוצר עישון, מוצר איוד. ברור לכולם שלא מדובר בצורך חיוני של אדם, שהדבר מזיק לבריאות הציבור בכלל ונוער בפרט וכך יש להתייחס לזה. לצד כך, חשוב לוודא שהמס שאנחנו הולכים להטיל כאן זהה למס על סיגריות רגילות ולא גבוה יותר".
לאורך הדיון התקיים ויכוח האם המיסוי המוצע אכן משקף את המיסוי על סיגריות וטבק לגלגול, כאשר עלו טענו כי המיסוי אינו מהווה השוואה כלל וכלל, אלא מגלם עלויות מיסוי גבוהות הרבה יותר, וכי יש לחשב את התמחור בצורה שונה.
במשרד הבריאות הציגו כי מוצרים אלה היחידים שנותרו ללא מיסוי משווה, וכי דעת ארגון הבריאות העולמי היא שמהלכי שיווק סביב מוצרים אלה מביאים את הנוער לחשוב שמדובר במוצר טרנדי המסייע להליך גמילה מעישון, אך למעשה הוא מביא בני נוער לכדי עישון.
במשרד הציגו כי הנזק העלול להיגרם לאדם המשתמש בסיגריה אלקטרונית יכול לבוא מכל אחד מהחומרים הקיימים בנוזל, ומערבוב של חומרים אלו יחד, וכי תעשיות הטבק עומדות מאחורי מוצרים חדשים שהם מקדמים, עושים קמפיינים שיווקים מטעים וטוענים שאלו עזרים המסייעים בגמילה מעישון, וכי בפועל, כשילדים משתמשים בסיג"א ואפילו מתנסים רק פעם אחת הם יותר מפי שניים בסיכון להשתמש בסיגריות קונבנציונאליות בעתיד
עוד הציגו במשרד כי מדגם מייצג בקרב צעירים בני 17-15 בישראל, מצביע על עלייה בהתנסות במוצרי סיגריות אלקטרוניות בשנים 2021-2019, עוד הציגו במשרד כי מיסוי על מוצרי טבק הוא אסטרטגיה מהיעילות ביותר שיש במאגר הכלים למאבק בעישון ונזקיו על-פי ה-WHO, כי יש 32 מדינות שאסרו מכירה של סיג"א, ו-111 מדינות עושות אסדרה לסיג"א. עוד ציינו במשרד כי המטרה היא לייצר קושי ברכישת סיג"א אצל משתמשים צעירים שרגישים במיוחד עבור השינוי במחיר. בנוסף הציגו במשרד נתונים המצביעים על ירידה משמעותית בצריכת טבק לגלגול בעקבות הטלת המס ב-2019.
ח"כ קושניר קרא למשרד הבריאות לפעול נגד הסיגריות האלקטרוניות באפיקים נוספים, לקבוע אזהרות על גוף הסיגריות ולא רק על האריזות ולאסור שימוש בצבעים, על-מנת למנוע משיכת ילדים וצעירים למוצרים אלה. בנוסף ביקש יו"ר הוועדה כי המשרד יעמיד נתונים לגבי תחזית הורדת הצריכה בעקבות המס, כולל נתונים לגבי השפעתו במדינות אחרות.
חברי הכנסת ינון אזולאי ויצחק פינדרוס קראו למשרד לוודא כי המיסוי אכן הוגן, ולבחון טענות כי הסיגריות האלקטרוניות גורמות לציבור להפחית עישון ואף להפסיק לעשן בתהליך של מספר שלבים, ולהפעיל את המיסוי בצורה הדרגתית, מבלי לפגוע בסוחרים המחזיקים סחורות בסכומים גדולים, ועלולים לשלם מס של מיליוני שקלים שלא יוכלו לשאת.
ח"כ ולדימיר בליאק: ציין כי אין ספר שהמוצרים גורמים נזק ושיש למסותם, אך אין שום סיבה להטיל מס עודף עליהם ויש להשוות את המס לסיגריות רגילות, וכי לא שוכנע עד כה שכך הדבר.
אחד היבואנים טען כי יש חוסר רצון של משרד הבריאות להיוועץ באיש מקצוע לפני קבלת החלטות, וכי מסרבים לשמוע את עמדתם המקצועית, והציג כי על 2,200 בקבוקים של 100 מ"ל שהזמין בשווי של כ-30 אלף שקל, הוצאה לו בקשת תשלום של למעלה מ-15 מיליון שקל, לדבריו בכל העולם יש מיסוי של בין 3 ל-5 סנט למיליליטר, ואילו בישראל מדובר ב-7 דולר למיליליטר.
לצד כך, יבואנים נוספים הציגו כי אין בכוונתם לייבא מוצרים שהזמינו במאות אלפי שקלים, וכבר שילמו עליהם, שעה שיבואם יביא להם להפסד גדול אף יותר מעלויות הרכישה, וכי המצב יביא למיטוטם הכלכלי.
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "איש לא הצליח לשכנע אותי שהמוצרים לא מזיקים לבריאות ויש למסותם, אך יש להטיל מס אמת, ונבקש ממשרד הבריאות להציג כי התחשיבים שלו להשוואה לסיגריות רגילות אכן מדויקים".
היועצת המשפטית של הוועדה: יו"ר הכנסת לשעבר, יו"ר ועדה קבועה ויו"ר ועדה זמנית של הכנסת, יו"ר הקואליציה ומרכז האופוזיציה, וכן ח"כ שאחד מיועציו חלה במחלה קשה שאינה מאפשרת לו לבצע את עבודתו, זכאים להעסיק יועץ רביעי.
ח"כ אורבך. "לשפר את תנאי יועצי הח"כים" [צילום: דוברות הכנסת]
כך חשף הביטוח הלאומי בוועדת העבודה והרווחה. מדובר ב-194 אלף משפחות, שהם 238 אלף איש ▪ יו"ר הוועדה, אפרת רייטן-מרום: על הביטוח הלאומי למצות את זכויותיהם של קשישים-עריריים, שאינם מתמצאים בזכויותיהם ובהליכים
ח"כ רייטן מרום. "מיליון ו-200 אלף אזרחים הם גימלאים והם מיואשים" [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
יוזמת הדיון שירלי פינטו-קדוש: "זכויות ההנגשה לשפת הסימנים לא יתמלאו - אם אין מתורגמנים ומתמללים שיקבלו שכר ותנאים הולמים" ▪ חיים מלכה, מנהל מועדוניים חברתיים במרכז לחירש: "כיום ישנה בעיה בלהשיג מתרגמים-במגע במיוחד בתקופת הקורונה שבה אנשים מפחדים להידבק" (ח"כ פינטו [צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת])
בקרב חולים שהיה להם רישיון לקנביס, השימוש באופיאטים ובמורפין ירד באופן סטטיסטי ב-40% ▪ יו"ר האגודה לרפואה גריאטרית: "יש חוסר ידע וחוסר ביטחון בקרב רופאים רבים בהשפעת קנביס רפואי על המטופל"
חברי ועדת החוץ והביטחון תובעים להקימן מחדש: "לא ייתכן שנסגרו כיתות כוננות ונאספו נשקים טרם סיום עבודת המטה וללא דיווח לוועדה" ▪ המל"ל: לא נכון לערער על הקביעה המקצועית של צה"ל ▪ ח"כ האוזר: הפרתם הנחיה מפורשת של הוועדה (כלי הנשק נאספו [צילום: פלאש 90])
כך הודיע המשנה למנכ"ל המשרד לשירותי דת בדיון משותף לוועדת החוקה ולוועדה לשירותי הדת ▪ קריב: "הציפייה שלנו שבכל מקום בו מוקמת חלקה אזרחית היא תופקד בידי עמותה העוסקת בקבורה אזרחית ולא בידי חברה קדישא; לא ייתכן שחברה אורתודוקסית תנהל בית עלמין אזרחי" ▪ מלינובסקי: "לא נשלח מתים שלנו לקבורה בחו"ל, כמו הצעות הזויות שעלו בשם הדת" (יוליה מלינובסקי וגלעד קריב [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת])
ראש עירית לוד: רק כאשר חלילה ייהרג ילד יהודי בתל אביב המדינה תעצור מלכת ותכריז מלחמת חורמה בעבריינים ובעבירות הנשק והירי, עד אז, זה לא מעניין ▪ יו"ר הוועדה לבט"פ: הרוב הגדול של התושבים הערבים בלוד מאסו בחיים בצל הסכנה. הם לא יוצאים מהבית מחשש להיפגע
עם זאת ציין הפרופסור אמיר ירון כי נוכח ההערכות לגל יחסית קצר, בן מספר שבועות: "מדובר בשלב זה לא באירוע בסדר גודל מקרו כלכלי. בתרחיש כזה מומלץ להמשיך במנגנוני פיצוי נקודתיים, שממוקדים בענפים שנפגעים", לצד הערכות לתרחיש חרום
נגיד בנק ישראל אמיר ירון בוועדת הכספים [צילום ארכיון: דני שם-טוב, דוברות הכנסת]
"רק כאשר חלילה ייהרג ילד יהודי בתל אביב המדינה תעצור מלכת ותכריז מלחמת חורמה בעבריינים ובעבירות הנשק והירי, עד אז, זה לא מעניין את המדינה" כך אמר ראש עירית לוד יאיר רביבו בדיון (יום ב', 10.1.22) הוועדה לביטחון פנים על כך שתלמידים בלוד אינם מגיעים ללימודים בשל אימה מטרור ארגוני הפשיעה.
ועדת הכספים קיימה (יום ב', 10.1.22) דיון בנושא תקציב בנק ישראל לשנת 2022. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ אלכס קושניר, פתח את הדיון: "לעניין השיח ששומעים בתקשורת וברשתות לעניין הסיוע לעסקים ולמשק, יש להבין כמה דברים: אנחנו 10 ימים לתוך השנה החדשה, יש הרבה מאוד אי-ודאות במשק, לכן כל האמירות שהממשלה לא רוצה לסייע לעסקים זה שקר וכזב. אנחנו לא מוכנים לפזר כסף ללא הבחנה למי שלא צריך, אנחנו כן בוחנים סיוע ממוקד לאלה שעלולים להיפגע, אבל בשביל זה צריך שיהיו לנו נתונים ועל כך אנחנו עובדים".
ועדת הפנים והגנת הסביבה, אישרה (יום ג', 11.1.22), פה אחד, את תקנות הכניסה לישראל (תיקון), התשפ"ב-2021. התקנות מסדירות את גובה תשלום האגרה על הליך מדורג שמכוחו מקבל בן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי או לתושב קבע, או ידוע בציבור של אחד מהם - מעמד בישראל, וקובעות תשלום זהה בתחילתו ובסופו של התהליך לכל המבקשים, בניגוד למה שהיה קבוע עד עתה.
הסכמה לעסקה המצרית היא כניעה משפילה, והיא הענקת ניצחון לנאצים על גבם של מאות לוחמי צה"ל הגיבורים שנפלו בקרב, היא גוזרת גזר דין מוות על החטופים שלא נכללים בעסקה, ומעל לכל - מהווה סכ...
האשמת נתניהו כאילו הוא זה שמונע עסקה, היא עלילה מרושעת המופצת על-ידי מתנגדי נתניהו אשר שכחו מי האויב אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
די בזה שאירן חושבת שישראל היא זו שעומדת מאחורי התקיפה כדי לייצר עבורה תמריץ להגיב התמריץ הזה קיים בקביעות אצל משטר האייתולות, שרואה בציונים את האויב הקטן