אני חוזר ל"סורי" ולא מרפה מחיילי גדוד "נצח יהודה" בדרישה לקבל תשובה לשאלה מטרידה. אני מבקש תשובה לשאלה איך יכול חייל בגדוד "נצח יהודה" לבקש בברכת השחר, שמהלך יומו יונחה על-ידי אלוהי ישראל אך ורק עם מטענים רוויי חסד ורחמים, וכמה שעות לאחר מכן הוא מתנכר בגסות רוח לכל ביטויי החסד והרחמים שביקש כי יעטפו את מעשיו עלי אדמות. התנכרותו של אותו חייל לספר הספרים, שהוא חלק מהחגור שלו, מתבטא בהשאירו אדם קשיש, שיכול להיות סבא שלו, "לישון" במבנה נטוש, להשאירו בכפור של כמעט אפס מעלות אזוק בידיו, במעטה של בד האוטם את עיניו ובמעטה של בד האוטם את פיו, המקשה על נשימתו.