בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
היו"ר קושניר. "תמימות דעים שמדובר בכשל שוק בענף המזון"[צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת]
ועדת הכספים דנה בריכוזיות בשוק המזון בישראל:
"שוק מונופוליסטי ששולט ללא כל עוררין על כיס הציבור"
מספר חברי כנסת קראו כי לצד פתיחת התחרות וחסמי הייבוא, תפעל הממשלה להורדת העלויות ליבואנים הקטנים, ולחקלאים המקומיים, נציגי החברה האזרחית קראו לפירוק המונופולים
יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר פתח את הדיון: "אנחנו מקיימים את הדיון על-רקע ניסיונות שראינו בעת האחרונה של הפקעת המחירים מצד הספקים הגדולים, שנבלמו בפעולה נחושה של שר האוצר ושרת הכלכלה, שהעבירו מסר מאוד משמעותי לשחקנים האלה, לצד מחאה חברתית וההד התקשורתי. שבוחנים את הנתונים ברור שכל זה נובע מכשל שוק מבני, לכן חייבים לשנות את המצב דרך מבנה שוק תחרותי שייצר הוזלות מחירים לא רק בטווח הקצר, אלא גם בטווח הארוך. בדיון הזה אני מבקש שנתמקד בספקי המזון, בהמשך נקיים דיונים גם לעניין השוק הקמעונאי". ישראל בכשל שוק והעדר תחרות מתמשכים
בהמשך הציג יו"ר הוועדה לקט נתונים, בין היתר מתוך דוח מבקר המדינה ונתוני הכלכלנית הראשית: "אנחנו רואים מדוח מבקר המדינה שמדינת ישראל הרבה יותר יקרה משאר המדינות, ואיך לאורך השנים הפערים הולכים וגדלים, אחד הנתונים המדהימים שרואים בדוח ה-OECD, הוא שאחוז יבוא המזון בישראל הוא בסך-הכל 1.4% מהתוצר, ולומדים מכך שישראל בכשל שוק והעדר תחרות מתמשכים. אין ספק צריך להגדיל את הייבוא ולהוריד את המכסים, התחלנו לעשות את זה, אבל אני חושב שצריך להגדיל ולהמשיך לעשות זאת. במדד מחירי הפירות והירקות אנחנו רואים עלייה של 20% במחירים, זה כשל שוק. שופרסל ורמי לוי מהווים יותר מ-50% מתוך השחקנים הגדולים, מדובר ב-44% מסך הרשתות הגדולות, אין ספק שזה כוח מונופוליסטי מתגבר".
עוד הוצג כי על-פי דוח מבקר המדינה כי 3 החברות הגדולות בתחום המזון (תנובה, אסם/נסטלה, שטראוס/עלית) מחזיקות בקטגוריות רבות בהן יש להן נתח שוק משמעותי של מעל 10%, ובעשרות קטגוריות שולטות החברות הגדולות ב-50%, 80% ואף במעל מ-90%.
כן הוצג כי על-פי דוח הכלכלנית הראשית - הרווחיות של עשרת יבואני המזון והטואלטיקה הגדולים, שהינם חברות פרטיות, עומדת על מעל 12%, כאשר הרווח של השחקנים הגדולים עומד על-פי 2 עד 3 לעומת היבואנים הקטנים. "מדובר בשוק מונופוליסטי ששולט ללא כל עוררין על כיס הציבור, עלינו לדעת איך לטפל גם בדברים האלה" ציין יו"ר הוועדה. "צריך לדאוג גם ליבוא מקביל של היבואנים הקטנים"
ח"כ נירה שפק העירה על-רקע הדברים: "צריך גם לראות את איכות המוצר, למשל בנוגע לתוצרת חקלאית, שיש בדיקה של איכות המים, של טיב המוצר, לכן חשוב לדעת איפה המוצר נקנה. אם זה יבוא מטורקיה, שם אין ערך לחיי עבודה, ופה העסקים מחויבים בזה ומשלמים על פנסיות וביטוחים, אז צריך להחליט אם הולכים לזה. אני רוצה שיהיה את כל הנתונים וניקח בחשבון את כל השיקולים".
ח"כ קושניר: "יש דעות שונות לגבי הרפורמה בחקלאות, אבל כלל משק המזון צריך לעבור מהפכה, הוא צריך להיות פתוח לתחרות ולאפשר לצרכן לבחור בין הרשתות ובטוח הרשתות, תחרות הוגנת מובילה למחיר הוגן".
ח"כ יסמין פרידמן: "חסר לי הטיפול בריכוזיות בשוק הבקר והצאן, יש פה חוסר צדק מובנה, על המשלוחים החיים יש אפס מס, ועל הבשר המצונן הבריא יותר יש 12 אחוז מס, כבר אנחנו בכשל שוק. בשוק המשלוחים החיים שולטים 2 יבואנים, דואופול מובנה כבר עשור, ואיש לא מטפל בו".
ח"כ ולדימיר בליאק: "הדרך היא לפתוח את השוק ליבוא, אבל צריך לקחת בחשבון גם את האינטרסים של התעשיה הישראלית. לא מספיק לפתוח את השוק ליבוא, צריך לדאוג גם ליבוא מקביל של היבואנים הקטנים. בתוך המונופולים יש חברות פרטיות כגון אסם שהיא חלק מנסטלה העולמית, אבל בסוף היא חברה פרטית, והיא לא חייבת לפרסם את הדוחות לציבור, אולי הגיע הזמן שהחברות הגדולות שהם חלק ממונופולים יפרסמו את הדוחות, כדי שגם הציבור וגם התקשורת יוכלו לחוות דעה".
ח"כ ענבר בזק: "אני בעד הגברת התחרות, חלק מתחרות הוגנת זה להשוות בתנאי הפתיחה גם של היצרנים וגם של היבואנים, שבאים ואומרים שרק המחירים עלו, היו חסרים לי מחירי התשומות באותה תקופה, כי המדינה אחראית על מחירי הדלק, והחשמל ועוד. לכן שאנחנו פותחים את השוק ולצמצם את המונופולים, נזכור שתחרות הוגנת זה גם בתשומות. שמעסיקים בתנאים הוגנים, שמשקים במים ראויים, צריך להתייחס לכל זה, יש גם לעניין להגן על התעשיה הישראלית, צריך כל הזמן לחשוב איך לא מרסקים את החקלאים ואת המפעלים בפריפריה, לזכור שיש עוד דברים לשמר".
ח"כ אימאן חטיב-יאסין: "האזרח הפשוט מרגיש את הקושי ואת יוקר המחיה, אני לא רוצה להיכנס לסיבות, אני מחפשת פתרונות, אני חושבת שלממשלה ולגוף המחוקק צריכה להיות אמירה שתתורגם לפעולה, אחרת נשאר באותו מקום. יש לתת תמריצים לקטנים כדי שיוכלו להתחרות בזכיינים הגדולים, ולבוא לגדולים ולמצוא את הדרך החוקית להחזיר חלק מהרווחים לאותם אזרחים".
ח"כ שלמה קרעי: "אני לא אומר שתחלואי המשק זה הכל בממשלה הזו, ברור שהיו דברים שהיה אפשר לשפר יותר, אבל עשינו וכלכלת ישראל זינקה בעשור האחרון. אבל אתם מעלים את המס על השתייה המתוקה, אז אנשים צורכים פחות אבל הפסדתם שבסופרים ובמקומות אחרים, מעלים את המחירים יותר מאחוז המס. אומנם המחאה הציבורית סייעה מעט, אבל המחירים עדיין גבוהים מבעבר. אני בעד לפתוח לתחרות, לבטל מכסים, ולקדם רכישה בלי מותגים, אבל אי-אפשר לומר כממשלה שהידיים שלכם נקיות, שמעלים מחירים זה יוצר אווירה כזו בשוק".
ח"כ ינון אזולאי: "יש את חוק קידום התחרות בענף, כל תחומי הפארם לא נמצאים בחוק הזה, והם עושים מה שהם רוצים, צריך לכלול אותם בחוק. זה גם לא חל על מוצרי הבית של הרשתות הגדולות, החוק צריך לחול על כולם. במצב כזה, אם קמעונאי קטן רוצה לשווק את המוצרים שלו שזולים יותר, הם לא יוכלו לומר לו – לא".
יו"ר הוועדה: "היום קיבלתי פטור מחובת הנחה לחוק שמגביל את שטח המדף עבור הזכיינים הגדולים ל-50%, חקיקה שעברה ב-2015, בהוראת שעה ולא הוארכה אפילו פעם אחת. נצטרך לתת ליבואנים הקטנים ולסוחרים הקטנים מקום על המדף בסופר". "לרשות התחרות הרבה מאוד כלים שהיא לא מימשה"
אוריאל סיטרואן, סגן הממונה ברשות התחרות: "אנחנו מודעים לבעיה במקטע ספקי המזון. עלו כל מיני רעיונות לאוויר, אנחנו חושבים שחלקם דורשים פעילות ממשלתית של הרבה גופים, שזה דבר חיובי. אנחנו מקדמים חוק של יבואן ישיר, כך שנוכל להטיל קנסות על יבואנים ישירים שמנסים לסכל יבוא מקביל. הרפורמה ביבוא זה כיוון מצוין להפחתת כוח של היצרנים הגדולים, אבל הוחרגו תחומים רבים. לגבי קמעונאות אנחנו סוברים שראוי שיראו בחשבונית איפה באזור של הצרכן, יש סל מוצרים זול יותר, אנחנו בעד הפחתת מכסים ומיסים על מוצרים, לצד צעדים נוספים".
על-רקע הדברים העיר יו"ר הוועדה כי "יש גם היום לרשות התחרות הרבה מאוד כלים, שעד כמה שאני יודע לא ממש מימשתם את כולם בשנים האחרונות", כך הוצג כי הרשות לא עשתה שימוש בסמכותה לעניין הגברת התחרות הגאוגרפית במקטע הקמעונאי, למרות שמצאה ממצאים בעניין, כאשר הוראת השעה בעניין פקעה ב-2020.
יעקב פולג, סמנכ"ל שחר חוץ ושת"פ בינ"ל במשרד החקלאות הציג דוגמאות שונות לעוולות כתוצאה מהריכוזיות גם בשוק היבוא: "תה אנחנו לא מייצרים כידוע, אנחנו מייבאים אותו. עלות היבוא היא פחות מ-13 ש"ח לקילוגרם, והוא נמכר ביותר מ-400 ש"ח לקילוגרם. משרד החקלאות מקדם את הרפורמה אולי הגדולה ביותר שנעשתה בשוק המזון ומוצרי הצריכה, קבענו את העיקרון של הגברת התחרות ברפורמה הזו, אנחנו שוקלים מודלים שונים, בגלל הערות החקלאים וחברי הכנסת אנחנו מקיימים דיונים ופועלים תוך שקילת כל השיקולים. הרפורמה לא תתרחש בבת אחת, אלא בשלבים, תוך שמירה על כושר הייצור והתחרות של החקלאים הישראלים, יינתנו להם 2.7 מיליארד ש"ח בתמיכות, בפיתוח מחקר ומישורים נוספים".
ח"כ שפק: "זה צריך לבוא לצד הורדת מחירי המים, הורדת עלויות העובדים הזרים וצעדים נוספים, האיזון מאוד חשוב". "קוראים לממשלה ללכת לצעדים שלא ראינו קודם"
מרב דוד, לובי 99: "מטריד שהממשלה לא באה עם רעיונות חדשים, הייתה פה רפורמת היבוא בקרונפלקס שכשלה, כי בסוף היא תמכה בחזקים. החשש הוא שגם הרפורמה הנוכחית תכשל, כי היצרנים הקטנים לא יצליחו להיכנס למדף. הקמעונאים נהנים גם הם מהמצב ולא מכניסים אחרים למדף. אכיפה היא דבר קשה, במיוחד במבנה שוק כל כך ריכוזי ובעייתי שהוא חריג בכל העולם. אנחנו מציעים לפרק את המונופולים במזון, זה מאוד לא פשוט, מהלך שדורש התגייסות של כל הממשלה, לא יכול להיות מונופול גם בפסטה, גם בקפה וגם בתחליפים מהצומח גם יחד, זה נותן להם כוח גם מול הקמעונאי. בלי פירוק של הריכוזיות, שום דבר לא יקרה. רשות התחרות לא עושה את זה, הם לא מודדים גודל מדף. אנחנו רואים שהציבור ממש לא מסתפק בבלימת העלייה, אנחנו קוראים לכנסת לקרוא לממשלה ללכת לצעדים שלא ראינו קודם, ולפרק את הריכוזיות בתחום המזון".
רז הילמן, סמנכ"ל איגוד לשכות המסחר: "הרשות דוגלת בתחרות, כך פעלנו לאורך השנים, זו הדרך הנכונה גם לגבי הריכוזיות, אבל שלא נשכח שיש גם תחרות בישראל, בין יבואנים ליבואנים, ליצרנים ואחרים. סיפר לי בימים האחרונים יבואן שרוצה להתחרות בשוק המים, ש-3 שבועות הוא ממתין שיגיעו ממשרד הבריאות לבחון את הסחורה, והוא משלם על הספינה את כל התקופה הזו, ומפסיד עשרות אלפי שקלים, ומאד את האפשרות להתחרות. גבינות – רוצה יבואן להתחרות בקטגוריה של פטה ובולגרית, אז הוא מגלה שיש מכס גבוה, והוא משלם את המכס גם על המים שבהם, כך הוא משלם מכס כפול. עד כה רשות המיסים לא הרימה את הכפפה. הרפורמה ביבוא מאוד משמעותית, אבל נותרו לא מעט נושאים שיש לטפל בהם. לאבקת כביסה העלו למשל דרישות מיוחדות, ומונעים את האפשרות לייבא חלק מהאבקות".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "יש תמימות דעים שמדובר בכשל שוק בענף המזון, יש ריכוזיות יתר כמעט בכל ענף, שליטה של 5-7 חברות על כל השוק וגם על הכיס של הצרכנים. אנחנו חייבים להיכנס לנושא הזה ולקדם חקיקה שתאפשר תחרות על כיס הצרכן הישראלי. על הצעת החוק שאני מקדם על הגבלת המקום על המדף אשמח לשמוע מחברי כנסת רעיונות כשנעביר אותה בטרומית, וגם מהחברה האזרחית. יש גם את נושא השוויון, האם תנאיי ומועדי התשלום בין ספקים קטנים לגדולים שווים או לא. יש צורך גם בבחינה של המצב של יצרן שהופך גם ליבואן, אולי גם פה צריך לבחון הפרדה בשליטה. קודמו על-ידי הממשלה מספר פעולות: רפורמה ביבוא בחוק ההסדרים, הורדת רגולציה שמתקדמת וניסיון הוליסטי של הממשלה להסתכל על כל החסמים הרגולטורים ולהוריד אותם, וגם הרפורמה בחקלאות שמתקדמת, אלה צעדים חשובים אבל יש לנו עוד הרבה מאוד מה לעשות. אני קורא לגופי ממשלה ולרשות התחרות, תכנסו בהרבה יותר אגרסיביות ולעמוק, יש לכם את הגיבוי שלנו, של הממשלה וגם של הציבור. נכון שיש עלויות מחירים גם בעולם, אבל השקל חזק, לכן העלויות לא הגיוניות, והן נובעות אך ורק מכשל שוק ובו אנחנו צריכים לטפל".
בדיון ועדת הכלכלה אמר מנכ"ל משרד השיכון: אין פתרון אחד, זה כל הפתרונות ביחד ▪ יו"ר הוועדה: "על משרד השיכון לשמור על היקף השיווקים שנראה בשנת 2021 ולהאיץ את נושא התכנון למציאת פתרונות דיור עבור הציבור החרדי" ▪ ח"כ אשר: "השקיעו בתוכניות לחרדים מיליונים ובסוף זורקים אותן לפח כי מישהו החליט שלא טוב שחרדים יהיו שם" ▪ ח"כ מקלב: במבחן התוצאה החרדים גרים בדירת 15 מ"ר בלי חלון
ראש חטיבת התכנון במשרד הביטחון הודה כי לא ביצע את החלטת הממשלה המפורשת לבחינת הקמת שדה תעופה בין לאומי בנבטים בשם האינטרסים של חיל-האוויר ▪ יו"ר הוועדה הנחה את משרד הביטחון וחיל-האוויר לבחון אאת ההקמה: "אל תגידו למה אי-אפשר להקים שדה תעופה בנבטים. תגידו איך אפשר ובאיזה עלות ותשאירו לנו להחליט" (מהדיון בוועדה [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת])
ועדת העבודה והרווחה האריכה בשבועיים בלבד הצו המאפשר תשלום משכורת לעובד המצוי בבידוד או ילדו מצוי בבידוד. הצו חל על שכירים ועצמאיים כאחד. יו"ר הוועדה, אפרת רייטן-מרום, הדגישה כי נתוני התחלואה, ומספרי החולים הקשים והנפטרים - עדיין לדאבוננו בעלייה. היא קראה לאוצר להכין כבר הצעת חוק שתעגן את התשלום באופן קבוע - לישיבה שתיערך בעוד כשבועיים.
טובה ווסר, רכזת תעסוקה באגף התקציבים: "חוק הקורונה מאפשר כרגע להאריך רק בשבועיים נוספים ואם יהיה צורך בתקופה נוספת - יהיה צורך בחוק ראשי. לפי נתוני התחלואה בעוד כשבועיים - תיבחן גם אפשרות זו". ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) קרא להכין את הפיצוי לעסקים להמשך התקופה, בעיקר ענפים שנפגעו קשה כתיירות, הסעות ותעופה.
עו"ד שגית אפיק קובעת כי "היכללות בנבחרת הדירקטורים אינה הליך פורמלי-טכני, אלא הליך המחייב הפעלת שיקול דעת מהותי מצד רשות החברות ▪ "עצם הגשת המועמדות לנבחרת הדירקטורים מעמידה אפוא את חבר הכנסת בניגוד עניינים אישי מובנה בין תפקידו כמפקח, לבין הכרעת רשות החברות בעניינו, בעודו מכהן כחבר הכנסת" (עו"ד אפיק. אין שוני בין ח"כים לעובדי מדינה [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת])
בועז רקוץ, עוזר מנכ"ל המרש לבט"פ: "הכוונה לא לייצר ואקום. לכן הלכנו על מהלך מדורג" ▪ יו"ר הוועדה, בן ארי: "כשכולם חובטים בך אתה צריך לתת לשוטרים גיבוי, מישהו להתלונן אצלו. כרגע אין להם שום כתובת כמו שיש לחיילים"
מירב בן-ארי. "אי אפשר להשאיר נציבות בלי אנשים" [צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת]
ח"כ משה גפני קורא לציבור לתרום דם, אך להימנע מלעשות זאת דרך ארגון מד"א. בדיון ועדת הבריאות במחסור במנות דם, אמר גפני: "יש מחסור בדם בכל העולם ובישראל עקב האומיקרון, ומטבע הדברים כשיש מחסור עושים כדי שיהיה כמה שיותר תורמים לדם. מד"א עושה בדיוק את ההפך. אני יודע עד היום שאב ואם זה חלק מחיי המשפחה כמו שהיה כל השנים - ופתאום זו מציאות שעליה מתחילים להתווכח.
"לכתוב הורה 1 והורה 2 זה לחסל את ערכי המשפחה. שר הבריאות לקח כסף מסל התרופות כדי לתת כסף לטרנסג'נדרים. כשלוקחים כסף מחולי סרטן, אז הוא לא מוסמך לדבר על חיי אדם. מד"א צריכים את משרד הבריאות ויש להם עניין למצוא חן בעיני שר הבריאות. אינני קורא להחרים או לא לתרום, אלא שיתרמו לבתי החולים ודרך ארגונים [אחרים] - ולא דרך מי שמחפש למצוא חן בעיני ניצן הורביץ ומי שפוגע בערכי המשפחה. יש לי חברים רבים במד"א וביניהם יש חסידי סאטמר וחרדים - איפה הם? איך הם נותנים לזה לקרות?".
יהיה זכאי כבר החל מהיום ראשון ▪ יו"ר הוועדה אפרת רייטן-מרום: חוק מוסרי שאין כמוהו לטובת החולים הקשים (ח"כ רייטן-מרום. חוק מוסרי [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת])
הוועדה לביטחון פנים ישרה לקריאה ראשונה את הצעת חוק כבילת עצורים ואסירים שלא כדין - עוולה אזרחית (תיקוני חקיקה), התשפ"א-2021 של חברי הכנסת משה ארבל וינון אזולאי (פ/81/24) (ש"ס) והצעת החוק של ח"כ גבי לסקי (פ/2896/24) (מרצ). עפ"י הצעת החוק, "עצור לא יהיה כבול באולם בית המשפט, במהלך דיון משפטי, אלא אם כן סבר שוטר שבנסיבות העניין קיים חשש כאמור בפסקה (1) והודיע על כך לשופט ; הודיע שוטר כאמור - רשאי השופט להורות על שחרור העצור מכבילה." הנוסח הסופי יסוכם בין חברי הכנסת המציעים לנציגי המשרד לביטחון פנים.
יו"ר הוועדה ח"כ עידית סילמן למנהלי בתי החולים: "אעמוד כחומה בצורה עבורכם; לא יקודמו התקנות לתקצוב לפני שיתנהל איתכם דיון שקוף בוועדה" (היו"ר סילמן. "חומה בצורה למערכת הבריאות ולקופות החולים" [צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת])
בדיון ועדת הבריאות בנושא ההתחשבנות בין בתי החולים לקופות החולים, הביעו (יום ג', 8.2.22) מנהלי בתי החולים ביקורת חריפה כנגד התנהלות משרדי האוצר והבריאות.
ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ רם בן ברק, אירחה (יום ב', 7.2.22), לראשונה, משלחת מהפרלמנט של איחוד האמירויות, בראשה עומד יו"ר ועדת ההגנה, הפנים והחוץ של איחוד האמירויות, ד"ר עלי אל-נועיימי.
ועדת הכלכלה אישרה (יום ב', 7.2.22) את בקשת משרד הכלכלה להאריך בחודשיים נוספים את הצו האוסר על ייבוא כלי איירסופט, עד 7 באפריל 2022, מחשש שניתן להסב אותם לשימוש כנשק חי. בתום הדיון הודיע היו"ר מיכאל ביטון כי לא יאפשר הארכות נוספות, הוא קרא לממשלה לסיים עד אז את ההסדרה החדשה ולסייע בתקופת הביניים לבעלי העסקים שפועלים כחוק.
ועדת העבודה והרווחה החלה (יום ב', 7.2.22) לדון בהצעת החוק לסיוע לנפגעי אסונות אזרחיים, שיזמה יו"ר הוועדה ח"כ אפרת רייטן-מרום ושורת חברי כנסת - מהקואליציה והאופוזיציה - בעקבות אסון מירון. לדברי יו"ר הוועדה, "הצעת החוק נכתבה בדם, מתוך כאב ומהלב, ובשם משפחות רבות שאבדו את יקיריהן באסונות גדולים. כל פעם מחדש המדינה שלחה אותם לבתי המשפט, אך במוקדם או במאוחר היא השתתפה בפיצוי האזרחים". לדבריה, יש לשמוע את האזרחים שנפגעו, נבין מה הם עוברים אחרי אירוע מזעזע כמו שחוו ואת היעדר הליווי, כאשר המדינה נעלמה והפקירה אותם להתמודד עם אסון חדש. זהו עוול נוסף שאנו מנסים למנוע. היא הודתה כי "החוק הזה הוא אתגר, מורכב, אך יש לפתוח את הראש ולחשוב דורות קדימה ולהגיע לנוסח מוסכם, ובכך נתרום לחוסנה של המדינה והחברה".
"זהו יום שחור למדינת ישראל. מבלי להתייחס לעניין שלי, שיש לו השלכות רחבות, העניין הזה נוגע לכל אזרחי המדינה בלי יוצא מן הכלל. קרה כאן דבר שאי אפשר להעלות על הדעת. גורמים במשטרה ריגלו באופן בלתי חוקי בכלים הכי אגרסיביים שיש בעולם אחרי אין-ספור אזרחים. עיתונאים, פעילים חברתיים, ראשי ערים, אנשי עסקים, פוליטיקאים ובני משפחותיהם". כך אומר (יום ב', 7.2.22) ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו, בהתייחסו לפרשת פגסוס.
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
הסכמה לעסקה המצרית היא כניעה משפילה, והיא הענקת ניצחון לנאצים על גבם של מאות לוחמי צה"ל הגיבורים שנפלו בקרב, היא גוזרת גזר דין מוות על החטופים שלא נכללים בעסקה, ומעל לכל - מהווה סכ...