בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
משרדי רה"מ והחוץ מתקשים לשתף את הציבור בהליכי קבלת החלטות
המרכז להעצמת האזרח מפרסם את הפרק הראשון במדד המדרג את משרדי הממשלה בהיבטי מתן מענה ושירות לאזרח והקשבה לציבור ● את המדד מובילים משרד הבריאות, שירות התעסוקה, משרד החינוך ומשרד המשפטים ● עוד בתחתית הדירוג: משרד התרבות ומשרד התפוצות
עו"ד אלי מוגילבסקי, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח [צילום: תמר מצפי]
"המרכז להעצמת האזרח"
הוקם ע"י יצחק פרויז נזריאן המנוח ובתו דורה נזריאן הוא עמותה הפועלת לשיפור הממשל בישראל, לקידום יכולות הביצוע של הרשות המבצעת ולהגברת היעילות של המגזר הציבורי. מאז הקמתו בשנת 2003 הוביל המרכז פעילות ציבורית ענפה בנושא שינוי שיטת הממשל וקידום היציבות השלטונית, ומתמקד כיום בשיפור תהליכי יישום המדיניות הממשלתית בארץ ותפקודה של הרשות המבצעת. בנוסף, המרכז פועל בכלים מגוונים על-מנת לזהות ולאבחן כשלים וחסמים מערכתיים בתחום יישום המדיניות ולהציע פתרונות שיסייעו בשיפור עבודת הממשל ובהשגת תוצאות המשפרות את איכות החיים של אזרחי ישראל. בין השאר, פיתח המרכז כלי ניטור העוקבים אחר מימוש החלטות הממשלה השונות.
המרכז להעצמת האזרח מפרסם (יום ד', 2.3.22) את הפרק הראשון מבין ארבעה של "מדד העצמת האזרח בעבודת הממשלה". המדד פותח על-ידי המרכז בסיוע החוקרת ליבי ממן ובהשראת מחקר שערכה בנוגע לאיכויות דמוקרטיות של מאסדרים באיחוד האירופי. המדד משווה בין כלל משרדי הממשלה ב-25 פרמטרים המתייחסים להקשבה ולהיענות לציבור בעבודת הממשלה. בין היתר, נמדד ב-32 משרדי ממשלה ויחידות סמך עד כמה השירות של גופים אלו הוא נגיש ופשוט, מה איכות התקשורת מול האזרחים במסגרת טיפול בפניות ציבור וברשתות החברתיות, ומהי מידת שיתוף האזרחים בתהליכי קבלת ההחלטות.
במדד בלטו לרעה בין היתר, משרד האוצר ורשות המיסים, אשר מנתוני המדד עולה כי למרות היותם אמונים על המדיניות הכלכלית של הממשלה, לא פרסמו ולו הליך שיתוף ציבור אחד במהלך 2021 ונמצאו קשיים לא מבוטלים בעמידה שלהם באמות-מידה מסוימות של שירות ומענה לציבור. גם משרד ראש הממשלה, משרד החוץ, משרד התרבות והספורט ומשרד התפוצות קיבלו דירוג נמוך במיוחד.
עוד עולה כי רק משרד הבריאות מפעיל ומפרסם מידע באופן קבוע בדף פייסבוק בערבית; גופים רבים לא נותנים מענה לפניות האזרחים בדף הפייסבוק שלהם בתוך פרק זמן סביר בתגובות לרשומות, תגובות בקהילות ופניות באמצעים למסרים מיידיים.
להלן עיקרי הממצאים:
ב-9 גופים ציבורים בלבד יש "ממונה שיתוף ציבור" במשרה מלאה;
12 גופים ציבוריים שנמדדו לא קיימו שום הליך התייעצות משמעותי עם הציבור במהלך שנת העבודה 2021.
רק מקצת הגופים שקיימו הליכי שיתוף ציבור פרסמו את תוצאות ההיוועצות שקיימו באופן פומבי.
רוב משרדי הממשלה מפרסמים ההתייעצויות לגבי חקיקה בנוסח משפטי ומינימליסטי המקשה על הציבור להבין את מהות ההצעות ומה השינוי המוצע וללא חומר רקע.
רוב הגופים הציבוריים שנמדדו לא ניהלו שיח משמעותי עם הציבור כנדרש מהם במסגרת הליך עיצוב האסדרה.
בתחום זה בלטו לטובה משרד המשפטים ומשרד החקלאות המקפידים על אמות מידה גבוהות באופן יחסי בקיום שיח איכותי עם הציבור במסגרת תהליכי קידום מדיניות.
לגבי מספר לא מבוטל של משרדים נמצאו ממצאים בעייתיים בנוגע ליישום אמות-מידה בסיסיות של מתן מענה ושירות ציבור:
רק כ-8 משרדים בלבד הוגדרו ככאלה שבהם תהליך השירות הנבחן הוא ברור ומובן.
חלק ממשרדי הממשלה, אינם מפרסמים את שעות המענה הטלפוני במשרד.
כמחצית משרדי הממשלה לא מקיימים כל שיח עם הציבור בשפה הערבית;
למעלה ממחצית משרדי הממשלה שנבדקו מבקשים מהציבור למסור שוב ושוב מידע שכבר נמצא בידיהם במסגרת הליך השירות.
לרוב הגופים שנבדקו לא קיים יעד זמנים למתן השירות (SLA).
תהליכי השירות בחלק ניכר מהגופים אינם ברורים ולא מפורסמים התבחינים לקבלת השירות.
בתחום זה בלט לטובה באופן ניכר משרד הבריאות אשר מציג אמות-מידה גבוהות בהרבה מיתר המשרדים בפן המענה והשירות לאזרחים.
תוצאות המדד מבוססות על מידע שנאסף ממקורות מידע רשמיים וגלויים של הממשלה, במהלך הרבעון האחרון של שנת 2021. מקורות המידע כללו בין היתר את אתרי המשרדים באתר החקיקה הממשלתי gov.il, אתר שיתוף ציבור (בהרצה), עמודים רשמיים בפייסבוק, פרסומים ודוחות של המשרדים, כמו גם תשובות המשרדים לבקשות הבהרה. בשלב האחרון הוצגו נתוני המדד יחד עם שיטות המדידה להתייחסות כל הגופים שנמדדו וגופי מחקר מובילים בתחום. ההתייחסויות הוצגו לוועדת היגוי מייעצת הכוללת בכירים מהמגזר הציבורי ומהאקדמיה, לתיקוף ולדיוקים בהתאם להערות והביקורת שהתקבלו.
ועדת ההיגוי המייעצת אשר סייעה למרכז להעצמת האזרח בפיקוח על מהימנות המדד ועמידתו באמות-מידה מקצועיות, כללה דמויות בכירות כגון: אלי מרזל - מנכ"ל משרד מבקר המדינה לשעבר; עו"ד אמי פלמור - מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר; עובד יחזקאל - מזכיר הממשלה לשעבר; עו"ד רבקי דב"ש - בעבר מנהלת היחידה הממשלתית לחופש המידע; הפרופסור שלמה מזרחי - מומחה למדידת גופים ציבוריים בישראל מהמרכז לניהול ומדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה והד"ר מתן גוטמן - מומחה למשפט מנהלי וציבורי מהמרכז הבינתחומי בהרצליה.
"מטרתנו היא לסייע לממשלה לעבוד טוב יותר עבור הציבור", הסביר עו"ד אלי מוגילבסקי, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח. "מדובר בפעם הראשונה בה נבחנים כלל משרדי הממשלה באופן השוואתי בהיבטי שירות, אחריותיות, שיתוף ציבור, הנגשת מידע ואפקטיביות. השאיפה שלנו היא להשוות בין משרדי הממשלה על-מנת שיוכלו להשתפר בתחומים בהם אנחנו מודדים אותם, הבוחנים עד כמה משרדי הממשלה באמת מצליחים לעבוד עבורנו האזרחים".
הצעות החוק של חברי הכנסת מהאופוזיציה משה ארבל, ינון אזולאי ועאידה תומא סולימאן להנחות בתעריפי מים וחשמל לבתי תפילה עברו בקריאה טרומית, למרות המלצת הממשלה להתנגד לה, לאחר שכמה מחברי הכנסת של רע"ם הצביעו בעד.
בתגובה פצחו חברי כנסת מהאופוזיציה בשירת "משנכנס אדר מרבים בשמחה". יו"ר הכנסת ח"כ מיקי לוי הוציא מאולם המליאה את חברי הכנסת גלית דיסטל, מאי גולן ושלמה קרעי.
הצעת החוק מציעה לקבוע בחוק המים, בחוק תאגידי מים וביוב ובחוק משק החשמל כי יינתנו הנחות לתקופה קצובה במחירי המים והחשמל לבתי תפילה, בשל משבר הקורונה המתמשך.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון - הצבעת אנשי צוות אוויר), התשפ"ב-2021 של חברי הכנסת יבגני סובה, מירב בן ארי ורם שפע. מוצע בה לקבוע שבוחר שהוא איש צוות אוויר יהיה רשאי להצביע בקלפי שתוקצה לצוות אוויר בהתאם לתנאים המנויים. 52 חברי כנסת תמכו מול 49 שהתנגדו וההצעה תועבר לוועדת הכנסת.
עוד אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון - מעמדם של ארגוני סביבה), התשפ"א-2021 של חבר הכנסת אלון טל. מוצע לקבוע שגופים המנויים בתוספת לחוק למניעת מפגעים סביבתיים יהיו רשאים להגיש בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, אף אם אין קושי להגיש את הבקשה בידי יחיד. עוד מוצע לקבוע שאם בית המשפט הורה על מתן סעד כספי לטובת הציבור הוא יוכל להורות על העברת הכספים לטובת פעילות שיקומית או חינוכית המסייעת לתיקון הנזק נושא התובענה. 60 תמכו מול 8 מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת חוקה.
הצעות חוק נוספות שאושרו בטרומית:
הצעת חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו (תיקון - חובת סימון ארץ הייצור של צמחים הנמכרים בתפזורת), של חברת הכנסת יעל רון בן-משה. מוצע בה להסמיך את שר החקלאות ופיתוח הכפר לקבוע בתקנות הוראות לעניין סימון ארץ הייצור של ירקות ופירות שאינם ארוזים מראש ונמכרים בתפזורת.
הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון - איסור ביצוע פעולות השחתה וריסון בבהמות), התשפ"ב-2022, של חברת הכנסת יסמין פרידמן. מוצע בה לעגן בחקיקה ראשית את המותר והאסור ביחס לגידול בהמות, למעט צאן ובקר, ובכלל זה לקבוע איסור על קטימת זנב ושיוף שיניים, למעט על-ידי וטרינר כחלק מטיפול רפואי ואיסור על סירוס כירורגי, אלא במקרים שהדבר נחוץ לריפוי מצב רפואי. כמו-כן, מוצע לקבוע שטח ותכולה נדרשים בתאי גידול של בהמות ולעניין החזקת בהמה בתא עם גוריה.
הצעות חוק שלילת תקצוב מוסדות חינוך המפלים תלמידים ברישום אליהם (תיקוני חקיקה), התשפ"ב-2022, של חברי הכנסת יום טוב חי כלפון ונעמה לזימי. מוצע בה לקבוע שמוסד חינוך מוכר שאינו רשמי או מוסד חינוך במעמד פטור אשר עובר על איסור ההפליה שבחוק זכויות התלמיד, לא יקבל תקצוב מהמדינה.
הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון - קביעת תקרה לעמלת פתיחת תיק להלוואה לדיור), התשפ"ב-2022, של חברי הכנסת חיים כץ, חוה אתי עטייה. מוצע בה לקבוע שתאגיד בנקאי יוכל לגבות עמלה בסכום של עד 360 שקלים חדשים בלבד בעד פתיחת תיק להלוואה לדיור.
הישג נוסף לאופוזיציה: הצעת החוק של חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, לפיה תבוטל ההוראה שמונעת מנבחנים בבחינות במשפטים ובחשבונאות זכאות לדמי אבטלה בחודשיים שלפני הבחינה, עברה בקריאה טרומית.
מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי: "ככל שיורד גיל הפטור, חייב לרדת גיל ההפניה לשירות הלאומי אחרת אין היגיון ועדת החוץ והביטחון דנה בהורדת גיל הפטור ועל השפעתו לגבי מכסות יעדי הגיוס
מעסיקי העובדים הזרים מזהירים: אנו סובלים מגירעון מתמשך ▪ ח"כ מרעי: הלשכות הפרטיות פועלות בגירעון כלכלי משמעותי, כי במשך שנים נאסר עליהן לגבות את הסכום אשר המדינה עצמה קבעה שעליהן לגבות - כדי לפעול באיזון תקציבי
במהלך ההצבעה השמית התעוררה מהומה במליאה לאחר שחברי האופוזיציה טענו כי ח"כ ניר אורבך אמר בסבבי ההצבעה כי הוא לא משתתף אך לאחר מכן הצביע בעד ▪ לאחר שצפה בסרטונים הודיע אורבך כי לא יוכל להצביע והקואליציה לא השיגה רוב בהצבעה (לא אושרו שינויים בהליך בחירת הרבנים הראשיים [צילום: נתי שוחט/פלאש 90])
ח"כ איתמר בן-גביר תובע מחברת מטא, חברת-האם של פייסבוק, 2.7 מיליון שקל בטענה לפגיעה בפרסומיו ברשת וזאת מטעמים פוליטיים. התביעה, שהוגשה (1.3.22) לבית המשפט המחוזי בירושלים, מתייחסת לפרסומים של בן-גביר בעקבות המהומות בשכונת שייח ג'ראח בירושלים בחודש שעבר.
מליאת הכנסת אישרה את הצעת החוק להגבלת כהונת ראש ממשלה בקריאה שנייה, אך ההצבעה בקריאה שלישית נדחתה בשבוע. זאת, לאחר שהאופוזיציה הצמידה אל הצעת החוק הצעת אי-אמון בממשלה.
ועדת החוץ הביטחון החלה (יום ג', 1.3.22) להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 24), התשפ"א-2021. בשנת 2016 תוקן חוק שירות ביטחון ונקבע בו כי מ-1.7.20 משך שירות החובה לגברים ירד מ-32 ל-30 חודשים. הצעת החוק מבקשת לדחות את מועד קיצור השירות ל-1.7.24, וכן לקבוע כי גם חיילים שהתגייסו לאחר ה-1.7.20 ישרתו 32 חודשים ולא 30 חודשים.
ועדת הכלכלה התכנסה (יום ג', 1.3.22) לדיון בבקשת משרד החקלאות לתקן את תקנות מכסות הביצים לשנת 2022, אותן אישרה בסוף 2021. כבר בפתח הדיון אמר היו"ר מיכאל ביטון כי הוא חשב שיפגוש את הנושא שוב רק באוקטובר השנה, לאחר שבפעם הקודמת ההתנהלות לא הייתה ראויה. הוא מתח ביקורת על התנהלות משרד החקלאות, ואמר כי הדבר מוביל לבזבוז של זמן הוועדה שאפשר היה לנצל לטיפול במונופולים. היו"ר ביטון הבהיר: "בסיבוב הזה לא יהיו שינויים שלא בהסכמה מלאה עם כל הגופים. מה שהיה פעם הקודמת לא יהיה הפעם. אומרים לנו שהולכים לייבא מיליארד ביצים, כשהנוהג הוא לייבא 200 מיליון, אז למה יש בעיה?".
ועדת הכלכלה דנה (יום ב', 28.2.22) בהצעת התקציב לכספים המתנהלים לפי סעיף 21 לחוק הפיקדון על מכלי משקה לשנת 2022, שהגישה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, לאישור הוועדה. בתום הדיון אישרה הוועדה חלקית את בקשת השרה, והסכימה כי סעיפי התקציב שלא אושרו יוקפאו בשלב זה עד לאחר דיון נוסף שיתנהל לגביהם.
הסכמה לעסקה המצרית היא כניעה משפילה, והיא הענקת ניצחון לנאצים על גבם של מאות לוחמי צה"ל הגיבורים שנפלו בקרב, היא גוזרת גזר דין מוות על החטופים שלא נכללים בעסקה, ומעל לכל - מהווה סכ...
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
