בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
מעסיקי העובדים הזרים מזהירים: אנו סובלים מגירעון מתמשך ● ח"כ מרעי: הלשכות הפרטיות פועלות בגירעון כלכלי משמעותי, כי במשך שנים נאסר עליהן לגבות את הסכום אשר המדינה עצמה קבעה שעליהן לגבות - כדי לפעול באיזון תקציבי
ועדת העבודה והרווחה דנה (28.2.22) במצבן הכלכלי של החברות המעסיקות עובדים זרים למטופלים סיעודיים. לדברי ממלא-מקום יו"ר הוועדה, ח"כ מופיד מרעי, עמותת "אחיעוז" המאגדת כ-55% מכלל הלשכות הפרטיות בענף הסיעוד ומעניקה שירות לכ-75% מכלל המטופלים הסיעודיים בישראל, עומדת בפני סכנת סגירה. תפקידן של הלשכות לאתר, לגייס ולהכשיר עובדים זרים ולסייע בהתאמתם למטופלים הסיעודיים, זאת כחלופת אשפוז בבתי אבות.
לדבריו, הלשכות הפרטיות פועלות בגירעון כלכלי משמעותי, היות שבמשך שנים נאסר עליהן לגבות את הסכום אשר המדינה עצמה קבעה שעליהן לגבות - כדי לפעול באיזון תקציבי. נציגי הלשכות הפרטיות מזהירים כי ללא פתרון תקציבי מידי, ישנה סכנה ממשית לקריסת הלשכות, דבר שיותיר כ-57 אלף מטופלים ומטפלים ללא מענה. הוא קרא למשרד הכלכלה לקדם את התקנות שיפתרו מצב זה, ולהגיש אותן לוועדה עד היציאה לפגרת פסח. הסיעוד הביתי אינו מתוקצב ע"י המדינה
יריב שוריאן, יו"ר עמותת "אחיעוז", אמר כי כדי לקבל עובד זר, יש לפנות לאחת מ-97 הלשכות הפרטיות הקיימות בארץ, הנותנות שירות למגזר היהודי, הערבי, החרדי, הדרוזי, הצ'רקסי, הבדואי ואפילו לקהילת הכושים העבריים בדימונה. לדבריו, הטיפול במסגרת הסיעוד הביתי מהווה חיסכון עצום לקופת המדינה - עלות סיעוד למטופל בבית אבות (במסגרתו משלם משרד הבריאות לבית האבות הסיעודי) היא כ-13,000 שקל לחודש, בעוד שהסיעוד הביתי אינו מתוקצב כלל על-ידי המדינה (למעט קצבת הסיעוד המשולמת למטופל על-ידי הביטוח הלאומי). המטופלים הסיעודיים הזקוקים וזכאים לטיפול באמצעות עובד זר בביתם, הם אלו אשר הוגדרו על-ידי הביטוח הלאומי בדרגת הזכאות הגבוהה ביותר, מטופלים בדרגת זכאות נמוכה יותר, זכאים לסיוע חלקי באמצעות עובדים ישראלים - תחום המטופל על-ידי חברות הסיעוד, המתוגמלות ומתוקצבות ישירות מהמוסד לביטוח לאומי - בשונה מהלשכות הפרטיות אשר אינן זוכות לתקציב ממשלתי.
הוא הוסיף כי הלשכות הפרטיות פועלות בגירעון כלכלי משמעותי, באשר מזה שנים נמנע מהן לגבות סכומים סבירים עבור פעילותן. חרף מסקנות הבדיקה הכלכלית אשר ערכה המדינה עצמה לפני כשש שנים - המצביעות על הגירעון המשמעותי הנכפה על הלשכות - במשך שנים גררו משרדי הממשלה ופקידיה רגליים, ונאסר על הלשכות לגבות את הסכום אשר לעמדת המדינה עליהן לגבות על-מנת לפעול באיזון תקציבי. הגירעון האמור החריף מאוד במהלך משבר הקורונה, באשר הטיפול בעובדים המגיעים מחו"ל היה כרוך בהוצאות רבות נוספות אשר נאסר על הלשכות לגבות מהעובד, מבלי שניתן להן מקור תקציבי או מימוני כלשהו. השמה של 1,723 שקל
אילה אלהרר, מנהלת לשכה פרטית, סיפרה על פעילותה בשריפה בכרמל, ועל הפעילות לפנות, להרגיע ולדאוג למזון לקשישים באזור השריפה, לליווי העובדים הזרים עצמם, מציאת מקום בידוד לעובדים זחלו בקורונה - והכל על חשבון הלשכה, ללא שיפוי ממשלתי. היא הדגישה כי הם פועלים בנחישות למנוע תשלום דמי תיווך בידי העובדים.
מאיה מילר-משי, יועצת לממונה זרוע העבודה במשרד הכלכלה, אישרה את מסקנות הבדיקה הכלכלית, שהמליצו על סכום חד-פעמי להליך ההשמה של 1,723 שקל, בנוסף ל-85 שקל חודשיים - שייגבו מהעובד. התקנות שיאשרו הליך זה נמצאות בהכנות. עו"ד לילי סאלם, ממחלקת היעוץ והחקיקה במשרד המשפטים, אישרה את הליך אישור התקנות וטענה כי "מדובר בסוגיה לא-פשוטה, ויש נוסח כמעט-סופי לתקנות אלו, והם יאושרו בשבועיים הקרובים". מיטל רוסו, מנהלת הסיעוד ב"קו לעובד", טענה נגד התקנות החדשות כיוון שהעובדים כבר משלמים עשרות-אלפי שקל כדמי תיווך למגייסים במדינות המוצא.
עו"ד אפיק מבהירה במכתב ליועמ"ש הממשלה: "יש בהחלטה זו כדי להעלות ספק ניכר בדבר נכונותה של הממשלה להקשיב בלב פתוח ובנפש חפצה להערותיהם של חברי הכנסת והציבור בדיונים בכנסת" ▪ "בכך היא גם עלולה להטיל צל משמעותי על תקינות הליך החקיקה"
עו"ד שגית אפיק. "צל משמעותי על תקינות הליך החקיקה" [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
בעוד הממשלה מנסה להעביר במהירות הצעות חוק ממשלתיות לפני תום המושב, דורשים ח"כים בקואליציה להעביר הצעות חוק פרטיות ▪ ביקורת נגד יו"ר הקואליציה סילמן על ניהול לקוי ▪ הקואליציה סופגת שורה של הפסדים בהצבעות
עידית סילמן, יאיר לפיד, רם שפע, מאיר כהן [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
אישור הערבות - על-רקע פוליסות הביטוח הקובעות כי לא יוענק כיסוי ביטוחי למטוסים ולטיסות הנעשות בניגוד לעיצומים ▪ הבקשה מגיעה ברקע קהילה יהודית גדולה מאוד ברוסיה (היו"ר קושניר. המדינה מסייעת [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת])
ברע"ם זועמים על יו"ר ועדת החינוך בכנסת, ח"כ שרן השכל, בטענה שהשביתה בפועל את פעילות ועדת המשנה לענייני מורים ערבים של ח"כ אימאן ח'טיב יאסין בשבועות האחרונים. ברע"ם משוכנעים שמדובר בנקמה של השכל על העדרות מנסור עבאס מסיור של ועדת החינוך ביישובים בדואים בנגב (כאן חדשות).
הצעות החוק של חברי הכנסת מהאופוזיציה משה ארבל, ינון אזולאי ועאידה תומא סולימאן להנחות בתעריפי מים וחשמל לבתי תפילה עברו בקריאה טרומית, למרות המלצת הממשלה להתנגד לה, לאחר שכמה מחברי הכנסת של רע"ם הצביעו בעד.
בתגובה פצחו חברי כנסת מהאופוזיציה בשירת "משנכנס אדר מרבים בשמחה". יו"ר הכנסת ח"כ מיקי לוי הוציא מאולם המליאה את חברי הכנסת גלית דיסטל, מאי גולן ושלמה קרעי.
הצעת החוק מציעה לקבוע בחוק המים, בחוק תאגידי מים וביוב ובחוק משק החשמל כי יינתנו הנחות לתקופה קצובה במחירי המים והחשמל לבתי תפילה, בשל משבר הקורונה המתמשך.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון - הצבעת אנשי צוות אוויר), התשפ"ב-2021 של חברי הכנסת יבגני סובה, מירב בן ארי ורם שפע. מוצע בה לקבוע שבוחר שהוא איש צוות אוויר יהיה רשאי להצביע בקלפי שתוקצה לצוות אוויר בהתאם לתנאים המנויים. 52 חברי כנסת תמכו מול 49 שהתנגדו וההצעה תועבר לוועדת הכנסת.
עוד אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון - מעמדם של ארגוני סביבה), התשפ"א-2021 של חבר הכנסת אלון טל. מוצע לקבוע שגופים המנויים בתוספת לחוק למניעת מפגעים סביבתיים יהיו רשאים להגיש בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, אף אם אין קושי להגיש את הבקשה בידי יחיד. עוד מוצע לקבוע שאם בית המשפט הורה על מתן סעד כספי לטובת הציבור הוא יוכל להורות על העברת הכספים לטובת פעילות שיקומית או חינוכית המסייעת לתיקון הנזק נושא התובענה. 60 תמכו מול 8 מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת חוקה.
הצעות חוק נוספות שאושרו בטרומית:
הצעת חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו (תיקון - חובת סימון ארץ הייצור של צמחים הנמכרים בתפזורת), של חברת הכנסת יעל רון בן-משה. מוצע בה להסמיך את שר החקלאות ופיתוח הכפר לקבוע בתקנות הוראות לעניין סימון ארץ הייצור של ירקות ופירות שאינם ארוזים מראש ונמכרים בתפזורת.
הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון - איסור ביצוע פעולות השחתה וריסון בבהמות), התשפ"ב-2022, של חברת הכנסת יסמין פרידמן. מוצע בה לעגן בחקיקה ראשית את המותר והאסור ביחס לגידול בהמות, למעט צאן ובקר, ובכלל זה לקבוע איסור על קטימת זנב ושיוף שיניים, למעט על-ידי וטרינר כחלק מטיפול רפואי ואיסור על סירוס כירורגי, אלא במקרים שהדבר נחוץ לריפוי מצב רפואי. כמו-כן, מוצע לקבוע שטח ותכולה נדרשים בתאי גידול של בהמות ולעניין החזקת בהמה בתא עם גוריה.
הצעות חוק שלילת תקצוב מוסדות חינוך המפלים תלמידים ברישום אליהם (תיקוני חקיקה), התשפ"ב-2022, של חברי הכנסת יום טוב חי כלפון ונעמה לזימי. מוצע בה לקבוע שמוסד חינוך מוכר שאינו רשמי או מוסד חינוך במעמד פטור אשר עובר על איסור ההפליה שבחוק זכויות התלמיד, לא יקבל תקצוב מהמדינה.
הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון - קביעת תקרה לעמלת פתיחת תיק להלוואה לדיור), התשפ"ב-2022, של חברי הכנסת חיים כץ, חוה אתי עטייה. מוצע בה לקבוע שתאגיד בנקאי יוכל לגבות עמלה בסכום של עד 360 שקלים חדשים בלבד בעד פתיחת תיק להלוואה לדיור.
הישג נוסף לאופוזיציה: הצעת החוק של חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, לפיה תבוטל ההוראה שמונעת מנבחנים בבחינות במשפטים ובחשבונאות זכאות לדמי אבטלה בחודשיים שלפני הבחינה, עברה בקריאה טרומית.
מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי: "ככל שיורד גיל הפטור, חייב לרדת גיל ההפניה לשירות הלאומי אחרת אין היגיון ועדת החוץ והביטחון דנה בהורדת גיל הפטור ועל השפעתו לגבי מכסות יעדי הגיוס
במהלך ההצבעה השמית התעוררה מהומה במליאה לאחר שחברי האופוזיציה טענו כי ח"כ ניר אורבך אמר בסבבי ההצבעה כי הוא לא משתתף אך לאחר מכן הצביע בעד ▪ לאחר שצפה בסרטונים הודיע אורבך כי לא יוכל להצביע והקואליציה לא השיגה רוב בהצבעה (לא אושרו שינויים בהליך בחירת הרבנים הראשיים [צילום: נתי שוחט/פלאש 90])
המרכז להעצמת האזרח מפרסם (יום ד', 2.3.22) את הפרק הראשון מבין ארבעה של "מדד העצמת האזרח בעבודת הממשלה". המדד פותח על-ידי המרכז בסיוע החוקרת ליבי ממן ובהשראת מחקר שערכה בנוגע לאיכויות דמוקרטיות של מאסדרים באיחוד האירופי. המדד משווה בין כלל משרדי הממשלה ב-25 פרמטרים המתייחסים להקשבה ולהיענות לציבור בעבודת הממשלה. בין היתר, נמדד ב-32 משרדי ממשלה ויחידות סמך עד כמה השירות של גופים אלו הוא נגיש ופשוט, מה איכות התקשורת מול האזרחים במסגרת טיפול בפניות ציבור וברשתות החברתיות, ומהי מידת שיתוף האזרחים בתהליכי קבלת ההחלטות.
ח"כ איתמר בן-גביר תובע מחברת מטא, חברת-האם של פייסבוק, 2.7 מיליון שקל בטענה לפגיעה בפרסומיו ברשת וזאת מטעמים פוליטיים. התביעה, שהוגשה (1.3.22) לבית המשפט המחוזי בירושלים, מתייחסת לפרסומים של בן-גביר בעקבות המהומות בשכונת שייח ג'ראח בירושלים בחודש שעבר.
מליאת הכנסת אישרה את הצעת החוק להגבלת כהונת ראש ממשלה בקריאה שנייה, אך ההצבעה בקריאה שלישית נדחתה בשבוע. זאת, לאחר שהאופוזיציה הצמידה אל הצעת החוק הצעת אי-אמון בממשלה.
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
ביידן מחצין אינטליגנציה רגשית גדולה (אביגיל..), אך בגלל מחדלו גואה במשמרתו האנטישמיות בקמפוסים כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...