בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
טיסה מאוקראינה בנתב"ג [צילום: יוסי זליגר, פלאש 90]
חיות לנציג המדינה בדיון בבג"ץ:
כיצד נקבעה מכסת האוקראינים?
נציג המדינה: ביטול הפטור מחובת אשרה עלול להביא לכניסה נרחבת לישראל ● פוגלמן לעותר: שיקול הדעת בעניין הגירה הוא נרחב במיוחד ● עמית: מדובר בהימלטות, בשלב זה לזמן קצר
נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, תוהה על איזה בסיס עובדתי התבססה שרת הפנים, איילת שקד, כאשר קבעה מכסה של 5,000 פליטים מאוקראינה יוכלו להיכנס ארצה לתקופת מוגבלת. חיות דיברה (יום א', 20.3.22) בדיון בעתירתו של עו"ד תומר ורשה נגד המתווה שקבעה שקד. בתום הדיון הורה בג"ץ למדינה ולכנסת למסור עידכון לא יאוחר מ-28.3.22, לאחר שוועדת הפנים תדון השבוע במתווה ולאחר ששקד תבחן אותו מחדש כאשר תוקפו יפוג בעוד שבוע.
בפתח הדיון אמרה חיות, כי יש למקד אותו בשני מישורים. האחד הוא הפטור מהצורך באשרה, אשר ניתן בשנת 2010 לאזרחי אוקראינה המגיעים ארצה לפרק זמן של עד שלושה חודשים. השאלה היא, האם הפטור חל גם על מי שעוזבים את אוקראינה בשל המלחמה והאם שקד יכולה שלא להחיל אותו בנסיבות מסוימות. המישור השני הוא כללי המשפט המינהלי בנושא של תשתית עובדתית ראויה לכל פעולה שלטונית, הוגנות והעדר שרירותיות.
חיות אמרה לוורשה, כי ניתן לכאורה לפרש את הצו כך שניתן למנוע כניסה ארצה מקבוצה מסוימת של אנשים. חיות והשופטים עוזי פוגלמן ויצחק עמית גם אמרו לוורשה, כי ניתן לבצע את הבדיקה הפרטנית כבר בחו"ל ולא להמתין עד להגעה לנתב"ג. חיות הוסיפה, כי אין מדובר בפליטים, ועמית ציין שטענת המדינה "היא שתכלית הצו הייתה לימי חול, לא למצב מלחמה".
ורשה טען שהצו אינו מוצדק, כי ממילא מגיעים רק אלפים בודדים של אוקראינים. חיות השיבה: "בטענה הזאת יש קושי, כי הרי אתם טוענים שלא באים בגלל המגבלות, ואז ייתכן שאם יסירו אותן - יבואו רבים. שנית, זה הופך את העתירה לתיאורטית, כי יש 2,000 מקומות פנויים". פוגלמן הוסיף והזכיר: "שיקול הדעת בנושא הגירה הוא רחב במיוחד". רק 170 איש ביום
בפנותה לנציג המדינה, עו"ד עמרי אפשטיין, אמרה חיות: "כאשר קובעים מכסות, צריך לנמק מדוע. עד 10 במרס לא נקבעו מכסות. מה קרה שהביא את משרד הפנים להחלטה שצריך לקבוע מכסות? האם היה נתון שביסס את ההערכה שעומדת להיות הצפה המחייבת מכסות? למה מראש נקבעה מכסה? על איזה בסיס?".
אפשטיין טען, כי ההחלטה התקבלה על בסיס קצב הכניסה לישראל, שעמד על 700 אוקראינה ליום וכעת עומד על 1,000. אולם חיות ציינה, כי מדובר במספר הכולל את מי שאינם זקוקים לאשרה - זכאי עלייה מכוח חוק השבות, ומי שיש להם קרובים בישראל (אותם פטרה שקד בשבוע שעבר). אפשטיין אישר, כי המכסה חלה על 170 איש בלבד ביום. גם הוא אמר שמדובר בסיבה ומסובב והוסיף: "אנחנו בעיצומו של התהליך ולאור זה יתקבלו החלטות להמשך. בעוד שבוע, ואם המכסה תתמלא לפני כן, יתקבלו החלטות".
חיות הוסיפה, כי הפטור איננו מדבר על תיירות אלא על כל ביקור לתקופה שעד שלושה חודשים, שלא למטרות לימודים ועבודה. אפשטיין טען, שיש לפרש את הפטור על-פי תכליתו והכוונה הייתה רק לתיירים. "הימלטות רחבת היקף ובקשה לכניסה לישראל לפרקי זמן בלתי מוגבלים - זו איננה תכליתו של הצו. הוא לא נועד להימלטות נרחבת ממדינה שיש בה מלחמה". עמית: "הימלטות בשלב זה לזמן קצר".
אפשטיין הזהיר, כי קבלת העתירה ומתן פטור גורף מאשרה, עלולים להביא לכניסה נרחבת לישראל או לפחות לנתב"ג, כך ש"כל הבדיקות יצטרכו להתבצע בישראל, על כל המשתמע מכך". חיות: "800 אנשים ליום - זה מעל כוחה של מדינת ישראל לבדוק? בבדיקת יתר מדובר ב-170 ביום". אפשטיין: "זה יכול להיות יותר, המציאות דינמית. אי-אפשר לדעת, זה סיבה ומבוסס". פוגלמן העיר: "כל הכלים החקיקתיים נמצאים בידיכם".
המחירים עלו בשנה האחרונה, והמלחמה באוקראינה צפויה להוסיף שמן על המדורה בשל מרכזיותן של שתי המדינות בשורה של סחורות חשובות ▪ אקונומיסט צופה שכעת החברות ייאלצו לבחור בין הקטנת הרווחים לבין צמצום הביקוש (מחירי המזון בארה"ב עלו בשנה האחרונה [צילום: מרתה לוונדייה, AP])
מותם של שישה קצינים כה בכירים בתוך שלושה שבועות מחשיד מאוד, ומעלה תהיות - האם צבא אוקראינה מחסל באופן ספציפי את אותם מפקדים בכירים ע״פ מידע מודעיני אמיתי על מקום הימצאם
טקס חנוכת בית החולים שדה הישראלי "כוכב מאיר" יתקיים מחר (ג') בעיירה מוסטיסקה (MOSTYSKA) במערב אוקראינה. הטקס יכלול דברים מאת ראש העירייה, ראש המחוז, ראש המשלחת, מנהל בית החולים וסגן שגריר ישראל באוקראינה.
משרד ההגנה הרוסי פרסם הודעה שבה דרש מאוקראינה להכריז על-כניעת מריופול ▪ הרשויות במריופול: 80% מהתשתיות פגועות או הרוסות ו-40% מהן לא ניתנות לבנייה מחדש
תושבת מריופול שנמלטה ללבוב מחבקת את אחותה [צילום: ברנט ארמנגה/AP]
במהלך נאומו של נשיא אוקראינה זלנסקי התרחשו מתקפות כנגד תשתית התקשורת של הכנסת ▪ מערך הסייבר הלאומי והיחידה לאבטחת מידע של הגנסת סיכלו את הנסיונות ▪ ח"כ אורבך נגד עמיתיו לקואליציה המתנגדים למתווה הפליטים: "חוצפה ועזות מצח"
ח"כ אופיר סופר (הציונות הדתית): "נשיא אוקראינה זלנסקי ניסה לשכתב בנאומו היום את ההיסטוריה בצורה גסה ומעוותת. הדברים כוונו לא רק לחברי כנסת ישראל, אלא גם כלפי דור העתיד של מדינת ישראל. אין מקום להשוואה שערך זלנסקי וחבל שבחר לנצל את הבמה המכובדת שניתנה לו לאמירת הדברים המקוממים".
שר החוץ יאיר לפיד נמנע מלהתייחס להשוואת זלנסקי לשואה, וצייץ בטוויטר: "אני חוזר ומגנה את ההתקפה על אוקראינה ומודה לנשיא זלנסקי על שחלק את רגשותיו ואת מצוקת העם האוקראיני עם חברי הכנסת והממשלה. נמשיך לסייע ככל שביכולתנו לעם האוקראיני ולעולם לא נפנה את גבנו למצוקתם של אנשים היודעים את זוועות המלחמה".
זה היה מעמד מורכב לא רק בגלל האילוצים של הזום, אלא בגלל הדברים הנוקבים שאמר נשיא אוקראינה זלנסקי. למרות הקושי אסור לשכוח שהנשיא מייצג מדינה ומיליוני אזרחים שנלחמים על חייהם.@HavodaPartypic.twitter.com/IdW1AyfXn2
— Efrat Rayten אפרת רייטן (@Efratrayten1) March 20, 2022
השתתפתי בנאומו של נשיא אוקראינה זלנסקי בזום כדי להביע סולידריות עם אוקראינה מול התוקפנות הרוסית. הביקורת שלו על ישראל לגיטימית וכך גם העלאת הציפיות שלו מאיתנו. לא כך ההשוואה המקוממת והמופרכת לשואה והניסיון לשכתב את ההיסטוריה ולמחוק את מעורבות העם האוקראיני בהשמדת היהודים בה. pic.twitter.com/vBAaxvLwDX
ח"כ אבי מעוז (הציונות הדתית) אמר בתגובה לנאומו של נשיא אוקראינה כי אי אפשר שלא להתחלחל מההשוואה העקבית בין מלחמת רוסיה ואוקראינה לבין השואה.
"זהו דבר חמור מאין כמותו שפוגע ברגשות העם היהודי כולו ופוגע בזיכרון קדושי השואה. אי אפשר להשוות בין השמדת עם מתוכננת, מאורגנת ושיטתית שביצעו הנאצים ועוזריהם משאר העמים, ביהודים, לכל מלחמה אחרת, קשה ככל שתהיה", טען.
ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) אמר בעקבות נאום נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, שהוא לא מבין אוקראינית, אבל אם התרגום ששמע מדויק, הרי שזלנסקי ביקש מאיתנו להתנהג כלפי האוקראינים כמו שהם התנהגו כלפינו לפני 80 שנה.
"מצטער, נראה לי שניאלץ לדחוח את בקשתו. בכל זאת, אנחנו אומה מוסרית. אור לגויים", צייץ בחשבון הטוויטר שלו תוך רמיזה להשתתפות של אוקראינים רבים בהשמדת יהודים בשואה.
ולדימיר זלנסקי נאם באוקראינית בפני חברי הכנסת שהתחברו לנאום באמצעות זום ▪ מתח ביקורת על ההנהגה הישראלית על כך שלא הטילה עיצומים על רוסיה ועל הפולמוס המתנהל ביחס לקליטת פליטים מאוקראינה ▪ "אי אפשר לתווך בין טוב לרע, עזרו לנו להגן על יהודי אוקראינה"
זלנסקי נואם בפני חברי הכנסת [צילום: ערוץ כנסת]
חברי הכנסת, השרים וסגני השרים התכנסו בזום [צילום: ערוץ כנסת]
ה"יו-יו" הלאומי סביב מתן היתרים לכניסת פליטים לישראל מחזיר אותנו למשבר הפליטים האפריקנים שטרם הסתיים חרף העובדה שהסתבר בדיעבד שרובם כלל אינם פליטים. המשבר הנוכחי גדול ומורכב הרבה יותר ויהיו נוספים. עת להפסיק את מדיניות "השלוף" ואת הנהגת רשתות התקשורת בשאלות של ביטחון לאומי. על משרד הפנים לנסח במהירות מדיניות כוללת, לעגנה בחקיקה ולבצעה בפועל; ויפגינו להם המפגינים
העובדה שדעת הקהל ניצית כל כך נגד הפסקת אש והסכם עם רוסיה משפיעה גם על יכולת התמרון של הנשיא זלנסקי כמובן כשהוא שוקל את האפשרויות שלפניו. האפשרות של הסלמה במלחמה, והפיכתה למלחמת התשה קשה שבה הרוסים מפעילים עוצמת אש גדולה ומסוכנת יותר שתפגע באיזורים עירוניים
על-פי הערכות המודיעין האוקראיני: בלארוס תצטרף בימים הקרובים לפלשיה הרוסית לאוקראינה. המטה הכללי באוקראינה קובע כי קיים סיכון גבוה לתקיפה של בלארוס על מערב אוקראינה - כך מדווח העיתון "קייב אינדיפנדנט".
תומכיו של ולדימיר פוטין במערב לא ניזוקו, אך עמנואל מקרון יצא נשכר מהתייצבותו בראש העיצומים האירופיים נגד רוסיה ושיפר את סיכוייו בבחירות - מדווח וושינגטון פוסט (מקרון. עלה מ-25% ל-30% [צילום: בוב אדמה, AP])
אינפלציה (7.9% בארה"ב כבר היום) וזינוק מחירים (אנרגיה ראש)... בעידן בו לא צמיחה כלכלית תהיה השיקול המרכזי, אלא ביטחון, צמצום תלות בשרשראות אספקה והסתמכות עצמית על חשבון יעילות
הנאום של בוריס ג׳ונסון הוא כמעט צ׳רצ׳יליאני מבחינת תוכנו והעמדה הברורה בה הוא נוקט. אך ג׳ונסון לא רק מדבר, אלא גם עושה. הסיוע הבריטי לאוקראינה, בעיקר הסיוע הצבאי השוטף והמקיף, תורם רבות למאמץ המלחמתי של הצבא האוקראיני נגד הצבא הרוסי ולעובדה שהוא מצליח לפגוע בו באופן משמעותי כל כך
נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, נאם בפני חברי הכנסת הישראלית. בניגוד לנאומי וידאו אחרים שנשא זלנסקי בפני פרלמנטים אחרים בעולם - הנאום של זלנסקי הועבר לחברי הכנסת באמצעות תוכנת זום. חברי הכנסת לא שהו באולם אחד אלא כל אחד מהם שהה בחדרו או בביתו וצפה בנאום באמצעות המחשב. חברי הכנסת הונחו לשמור על המחשבים שלהם מושתקים במהלך הנאום של זלנסקי, מתוך חשש למבוכה בשל רעשי רקע מיותרים או להערות ביניים.
מלחמת רוסיה אוקראינה מחזירה אותנו לדיון הישן בשאלת קליטתם של פליטים אמיתיים או מדומים בישראל. עדיין לא השתחררנו מעולה של הפרשה הקודמת של פליטי אפריקה, שמחציתם עדיין נמצאת בישראל, וחרף כל ההבטחות לזמניות האירוע הדבר היחיד שהתממש באמת הוא קביעותו. פליטים אלה הגיעו אלינו מלווים בזעקות שבר של השמאל הישראלי ונאכפו על המדינה באמצעות "אש ארטילרית" של בג"ץ. הרשות המשפטית פעלה כביכול בשם ההתחייבויות הבינלאומיות של ישראל אבל בפועל ובנחישות שגילתה, פעלה למעשה בשם הניסיון להפוך את ישראל ממדינה יהודית בעלת משטר דמוקרטי, לחלק אינטגרלי מהעולם הפוסט-דמוקרטי המערבי.
סקרי דעת קהל בתוך אוקראינה מראים דברים מעניינים. מחד-גיסא, הצבא הרוסי גורם למותם של אזרחים אוקראינים רבים ולנזקים קשים מאוד למרחבים עירוניים - מריופול, חרקיב, סומי, חרסון, וחלקים בפאתי קייב הן רק כמה דוגמאות.
כאשר הטנקים הרוסיים התגלגלו לאוקראינה סברו חלק מן המשקיפים, כי הסרת המסיכה מעל פניו של ולדימיר פוטין תנער את אלו במערב שביקשו לפייס אותו. בשני צידי עברי האוקיינוס האטלנטי אכן קיים זעם ציבורי עז כלפיו, אבל התמיכה בו – מצד אישים כגון דונלד טראמפ וחאיר בולסונארו – גדולה מכפי שניתן היה לצפות והם לא ניזוקו ממנה, מדווח וושינגטון פוסט.
זו (לא רק) הכלכלה טמבל. כמו כל העולם, נתמודד עם האתגרים שיצרה הקורונה ומחריף המשבר הנוכחי. אינפלציה (7.9% בארה"ב כבר היום) וזינוק מחירים (אנרגיה ראש)... בעידן בו לא צמיחה כלכלית תהיה השיקול המרכזי, אלא ביטחון, צמצום תלות בשרשראות אספקה והסתמכות עצמית על חשבון יעילות.
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה