בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
אינפלציה (7.9% בארה"ב כבר היום) וזינוק מחירים (אנרגיה ראש)... בעידן בו לא צמיחה כלכלית תהיה השיקול המרכזי, אלא ביטחון, צמצום תלות בשרשראות אספקה והסתמכות עצמית על חשבון יעילות
זו (לא רק) הכלכלה טמבל. כמו כל העולם, נתמודד עם האתגרים שיצרה הקורונה ומחריף המשבר הנוכחי. אינפלציה (7.9% בארה"ב כבר היום) וזינוק מחירים (אנרגיה ראש)... בעידן בו לא צמיחה כלכלית תהיה השיקול המרכזי, אלא ביטחון, צמצום תלות בשרשראות אספקה והסתמכות עצמית על חשבון יעילות.
הזדמנות נ(א)טו. ברית נאט"ו מעבה את הנוכחות הצבאית באגפה המזרחי המאוים, מזרימה כמויות של נשק לאוקראינה ומגדילה את תקציבי הביטחון (גרמניה לבדה הקצתה 110 מיליארד דולר להתעצמות). מדינות אירופה, שהזניחו במשך עשורים את בניין הכוח של צבאותיהן, יזדקקו לידע ולניסיון הצבאי של ישראל, ולמערכות הנשק שלה. עולם עתיר תקציבים יפתח בפני התעשיות הביטחוניות, באירופה ובעולם בכלל (מתבונן...). לישראל תשתית קשרים עם נאט"ו אותה היא תוכל למנף. אנו מוגדרים מדינה שותפה של הברית מ-94', יש לנו שגריר ונספח צבאי במטה נאט"ו בבריסל, הסכם שת"פ לוגיסטי לרכש, תרגילים משותפים ועוד.
איום הסנקציות. ה"נשק" הזה עלה מדרגה בשני ממדים. האחד, ברמת ממשלות: מדינות האיחוד האירופי והמערב בכלל הצליחו להתאחד במהירות כדי להפעיל סנקציות משתקות המאיימות להחריב את הכלכלה הרוסית. השני, ברמה הלא-מדינתית: חברות ענק (טכנולוגיה, אנרגיה, תעופה, מזון, תרבות ועוד ועוד), ארגונים אזרחיים וציבורים הפעילו חרם ונידוי חריפים נגד רוסיה. בעימות הבא של ישראל, "נשק" הסנקציות עלול להיות מופנה נגדה. הסיכון החמור יותר גלום בחרם הוולונטרי. לא ניתן לשלוט בו, והוא עלול להיות מכפיל כוח ל-BDS, אם לא נצליח להשיג עליונות מוסרית. מה שמוביל אותנו לאתגר ההסברה.
קייב זה כאן. ההקבלות בין הכיבוש הרוסי באוקראינה לסכסוך הישראלי-פלשתיני כבר נוכחות בשיח וברחבי הרשת. ארגוני ותומכי BDS ותועמלנים פלשתינים לא נותנים לעובדות ולהבדלים התהומיים בין המקרים לבלבל אותם...למשל, שישראל נסוגה מעזה ועדיין נתונה למתקפות טילים משטחה, בעוד שרוסיה פלשה לאוקראינה ללא כל פרובוקציה. ישראל חייבת להיחלץ כבר עכשיו למערכה הסברתית ולהילחם כדי לשרש את הנרטיב המעוות שמנסים חוגי הדה-לגיטימציה לקבע. באתר היהודי 'פורוורד' הבינו בדיוק את זה.
המלחמות החדשות. ישראל תידרש ללמוד את הכלים החדשים שהוטלו למערכה באוקראינה: התקפות סייבר ושימוש בהאקרים למטרות תעמולה, דיסאינפורמציה, שיבוש שירותים אזרחיים ויכולות צבאיות, שימוש בטכנולוגיות זיהוי פנים לצורכי הפללה ולוחמה משפטית, הצפת שדה הקרב ביכולות נ"מ ונ"ט לפגיעה מנגד בכוחות עדיפים, שימוש במודיעין ובחשיפתו להשפעה על דימוי ההישג ולסיכול מהלכי היריב ועוד. אלו אתגרים גדולים, אבל מצד שני בסביבת לחימה רוויית איומים טכנולוגיים, ל"סטרטאפ ניישן" וליכולותינו בתחום ההגנה בסייבר צפויה כנראה עדנה.
ברמה האסטרטגית המלחמה הזו מציפה דווקא את הלקח הישן של היערכות למלחמה שעברה. הרוסים והפרשנים העריכו שלא צפויה התנגדות קשה, בדומה לסיפוח קרים וללחימה במזרח אוקראינה ב-2014 (המלחמה הקודמת). אבל האוקראינים הפיקו לקחים ונערכו למלחמה "אחרת". קצת מזכיר אותנו ואת מצרים בין 67 ל-73...
אירופה צמאה לגז. היבשת נקלעה למשבר אנרגיה חמור וזקוקה נואשות לתחליפים לגז הרוסי, ממנו קיבלה החלטה אסטרטגית להיגמל. גם אם כמויות הגז של ישראל ליצוא מוגבלות, יחסית לצורך האירופי, לישראל נקרתה הזדמנות למצב עצמה כ-HUB לשינוע גז לאירופה. הכוכבים יכולים להסתדר בהקשר הזה על-רקע "חימום" היחסים עם טורקיה, הסדרה פוטנציאלית של הגבול הימי עם לבנון, ו... הקמת מתקן הנזלה בישראל, לאחר שארה"ב משכה את תמיכתה מפרויקט ה-EASTMED הבלתי ישים.
מזה"ת לעצמו. ארה"ב "נשאבת" לאירופה ולתחרות הבין-מעצמתית. הקשב וההשפעה שלה באזור ימשיכו להצטמצם. מציאות כזו צפויה להקרין לשלילה על יציבות המזה"ת ועל ההרתעה של ישראל במרחב בזמן שצילה של אירן הולך ומתארך. מצד שני, נוכח היחלשות המשענת האמריקנית מדינות המפרץ, שצפויות להתחזק מזרימה של פטרו-דולרים, מחפשות נקודות אחיזה ובריתות חדשות. בסביבה כזו לישראל הרבה מה להציע - ברמה הטכנולוגית, הכלכלית והביטחונית, ובעיקר בתחום ההגנה האווירית והסייבר. כך עשוי להיפתח עבורנו חלון הזדמנויות להרחבת הקשרים המדיניים באזור ולמימון הדור הבא של מערכות ההגנה.
ה-CASE נגד הגרעין האירני. המימד הגרעיני הנוכח במשבר אוקראינה ממחיש לעולם באופן ברור את הקושי להרתיע ולהתמודד עם מהלכי כוח קיצוניים שנוקט שחקן המחזיק בנשק גרעיני. אחרי ה"חוויה" שמעביר אותו פוטין, העולם עשוי להיות קשוב יותר לטיעוני ישראל נגד הגרעין האירני. אולי אפילו חסידיה הניאו-ראליסטים של תפיסת ההכלה, הטוענים שנשק גרעיני בידי טהרן רק ירסן אותה, יחשבו פעם נוספת. מנגד, המשטר האירני עלול להפיק מהמשבר לקח בעייתי לפיו מדובר בעוד מקרה בו מדינה (אוקראינה) שוויתרה על גרעין ניצבת בפני איום על ריבונותה.
לסגור אוברדרפט באמריקה. כשהקונגרס והעם האמריקני מתאחדים נגד רוסיה אנו עלולים לבלוט לרעה אם לא ניתפס כמי שמתייצבים בבירור לצד ארה"ב במבחנה הגדול. מצד שני זו גם הזדמנות לתקן את המהלכים שפגעו קשות במעמדנו כקונצנזוס דו-מפלגתי בארה"ב, בשנים האחרונות.
במבחן הבין-גושי. המערב מתאחד מול רוסיה המצורעת. מדינות אירופה לוקחות סיכונים גדולים - פולין למשל, דרכה עובר רוב הנשק לאוקראינה. לישראל אינטרס עמוק בניצחון ארה"ב, בת בריתה הגדולה, והמערב שהיא רואה עצמה חלק ממנו. ובפועל? אנחנו תגובתיים לאירועים וצעד מאחור באיחור לא אופנתי:
אחרנו לגנות באו"ם, זגזגנו בסוגיית הפליטים, ולבסוף קיבלנו סטירה מתת שה"ח האמריקנית בנושא הסנקציות. ולמה? בגלל חופש הפעולה בסוריה - אינטרס חשוב אבל זניח לעומת מה שמוטל על הכף. דימויינו כחלק מהמערב קריטי ליכולתנו להתמודד עם כל הסיכונים הכבדים שמנינו ולמנף את ההזדמנויות!.
אל״מ (מיל׳) מומחה למדיניות ואסטרטגיה. עמית מחקר בכיר לשעבר במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS). לשעבר ראש היחידה לתכנון אסטרטגי במשרד הבטחון.
טקס חנוכת בית החולים שדה הישראלי "כוכב מאיר" יתקיים מחר (ג') בעיירה מוסטיסקה (MOSTYSKA) במערב אוקראינה. הטקס יכלול דברים מאת ראש העירייה, ראש המחוז, ראש המשלחת, מנהל בית החולים וסגן שגריר ישראל באוקראינה.
משרד ההגנה הרוסי פרסם הודעה שבה דרש מאוקראינה להכריז על-כניעת מריופול ▪ הרשויות במריופול: 80% מהתשתיות פגועות או הרוסות ו-40% מהן לא ניתנות לבנייה מחדש
תושבת מריופול שנמלטה ללבוב מחבקת את אחותה [צילום: ברנט ארמנגה/AP]
במהלך נאומו של נשיא אוקראינה זלנסקי התרחשו מתקפות כנגד תשתית התקשורת של הכנסת ▪ מערך הסייבר הלאומי והיחידה לאבטחת מידע של הגנסת סיכלו את הנסיונות ▪ ח"כ אורבך נגד עמיתיו לקואליציה המתנגדים למתווה הפליטים: "חוצפה ועזות מצח"
ח"כ אופיר סופר (הציונות הדתית): "נשיא אוקראינה זלנסקי ניסה לשכתב בנאומו היום את ההיסטוריה בצורה גסה ומעוותת. הדברים כוונו לא רק לחברי כנסת ישראל, אלא גם כלפי דור העתיד של מדינת ישראל. אין מקום להשוואה שערך זלנסקי וחבל שבחר לנצל את הבמה המכובדת שניתנה לו לאמירת הדברים המקוממים".
שר החוץ יאיר לפיד נמנע מלהתייחס להשוואת זלנסקי לשואה, וצייץ בטוויטר: "אני חוזר ומגנה את ההתקפה על אוקראינה ומודה לנשיא זלנסקי על שחלק את רגשותיו ואת מצוקת העם האוקראיני עם חברי הכנסת והממשלה. נמשיך לסייע ככל שביכולתנו לעם האוקראיני ולעולם לא נפנה את גבנו למצוקתם של אנשים היודעים את זוועות המלחמה".
זה היה מעמד מורכב לא רק בגלל האילוצים של הזום, אלא בגלל הדברים הנוקבים שאמר נשיא אוקראינה זלנסקי. למרות הקושי אסור לשכוח שהנשיא מייצג מדינה ומיליוני אזרחים שנלחמים על חייהם.@HavodaPartypic.twitter.com/IdW1AyfXn2
— Efrat Rayten אפרת רייטן (@Efratrayten1) March 20, 2022
השתתפתי בנאומו של נשיא אוקראינה זלנסקי בזום כדי להביע סולידריות עם אוקראינה מול התוקפנות הרוסית. הביקורת שלו על ישראל לגיטימית וכך גם העלאת הציפיות שלו מאיתנו. לא כך ההשוואה המקוממת והמופרכת לשואה והניסיון לשכתב את ההיסטוריה ולמחוק את מעורבות העם האוקראיני בהשמדת היהודים בה. pic.twitter.com/vBAaxvLwDX
ח"כ אבי מעוז (הציונות הדתית) אמר בתגובה לנאומו של נשיא אוקראינה כי אי אפשר שלא להתחלחל מההשוואה העקבית בין מלחמת רוסיה ואוקראינה לבין השואה.
"זהו דבר חמור מאין כמותו שפוגע ברגשות העם היהודי כולו ופוגע בזיכרון קדושי השואה. אי אפשר להשוות בין השמדת עם מתוכננת, מאורגנת ושיטתית שביצעו הנאצים ועוזריהם משאר העמים, ביהודים, לכל מלחמה אחרת, קשה ככל שתהיה", טען.
ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) אמר בעקבות נאום נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, שהוא לא מבין אוקראינית, אבל אם התרגום ששמע מדויק, הרי שזלנסקי ביקש מאיתנו להתנהג כלפי האוקראינים כמו שהם התנהגו כלפינו לפני 80 שנה.
"מצטער, נראה לי שניאלץ לדחוח את בקשתו. בכל זאת, אנחנו אומה מוסרית. אור לגויים", צייץ בחשבון הטוויטר שלו תוך רמיזה להשתתפות של אוקראינים רבים בהשמדת יהודים בשואה.
נציג המדינה: ביטול הפטור מחובת אשרה עלול להביא לכניסה נרחבת לישראל ▪ פוגלמן לעותר: שיקול הדעת בעניין הגירה הוא נרחב במיוחד ▪ עמית: מדובר בהימלטות, בשלב זה לזמן קצר
טיסה מאוקראינה בנתב"ג [צילום: יוסי זליגר, פלאש 90]
ולדימיר זלנסקי נאם באוקראינית בפני חברי הכנסת שהתחברו לנאום באמצעות זום ▪ מתח ביקורת על ההנהגה הישראלית על כך שלא הטילה עיצומים על רוסיה ועל הפולמוס המתנהל ביחס לקליטת פליטים מאוקראינה ▪ "אי אפשר לתווך בין טוב לרע, עזרו לנו להגן על יהודי אוקראינה"
זלנסקי נואם בפני חברי הכנסת [צילום: ערוץ כנסת]
חברי הכנסת, השרים וסגני השרים התכנסו בזום [צילום: ערוץ כנסת]
ה"יו-יו" הלאומי סביב מתן היתרים לכניסת פליטים לישראל מחזיר אותנו למשבר הפליטים האפריקנים שטרם הסתיים חרף העובדה שהסתבר בדיעבד שרובם כלל אינם פליטים. המשבר הנוכחי גדול ומורכב הרבה יותר ויהיו נוספים. עת להפסיק את מדיניות "השלוף" ואת הנהגת רשתות התקשורת בשאלות של ביטחון לאומי. על משרד הפנים לנסח במהירות מדיניות כוללת, לעגנה בחקיקה ולבצעה בפועל; ויפגינו להם המפגינים
העובדה שדעת הקהל ניצית כל כך נגד הפסקת אש והסכם עם רוסיה משפיעה גם על יכולת התמרון של הנשיא זלנסקי כמובן כשהוא שוקל את האפשרויות שלפניו. האפשרות של הסלמה במלחמה, והפיכתה למלחמת התשה קשה שבה הרוסים מפעילים עוצמת אש גדולה ומסוכנת יותר שתפגע באיזורים עירוניים
על-פי הערכות המודיעין האוקראיני: בלארוס תצטרף בימים הקרובים לפלשיה הרוסית לאוקראינה. המטה הכללי באוקראינה קובע כי קיים סיכון גבוה לתקיפה של בלארוס על מערב אוקראינה - כך מדווח העיתון "קייב אינדיפנדנט".
תומכיו של ולדימיר פוטין במערב לא ניזוקו, אך עמנואל מקרון יצא נשכר מהתייצבותו בראש העיצומים האירופיים נגד רוסיה ושיפר את סיכוייו בבחירות - מדווח וושינגטון פוסט (מקרון. עלה מ-25% ל-30% [צילום: בוב אדמה, AP])
הנאום של בוריס ג׳ונסון הוא כמעט צ׳רצ׳יליאני מבחינת תוכנו והעמדה הברורה בה הוא נוקט. אך ג׳ונסון לא רק מדבר, אלא גם עושה. הסיוע הבריטי לאוקראינה, בעיקר הסיוע הצבאי השוטף והמקיף, תורם רבות למאמץ המלחמתי של הצבא האוקראיני נגד הצבא הרוסי ולעובדה שהוא מצליח לפגוע בו באופן משמעותי כל כך
מול טענות רבות המשקל של מצדדי הקליטה ההמונית הנ"ל ניצבים שיקולים גורליים המחייבים את מקבלי ההחלטות ▪ אנו מצפים שהם לא יושפעו מרעשים זמניים של אלו הרודפים אחרי הרייטינג והאהדה חסרת העומק ובסיס
מומלץ לשגריר אוקראינה להמליץ בפני ממשלת אוקראינה להתנצל בפני העם היהודי על רצח יהודים בידי אוקראינים לאורך הדורות ועל שיתוף פעולה עם הנאצים בחיסול יהודים במלחה"ע השנייה, לפני שהוא בא בדרישות - לא בקשות - מישראל
עיריית מריופול טוענת כי הרוסים הגלו מן העיר אלפי תושבים והעבירו אותם לעבר הטריטוריה הרוסית ▪ הרוסים טוענים כי מדובר בפליטים שהועברו באוטובוסים מן העיר הנצורה ▪ נשיא אוקראינה: פשעי המלחמה של הרוסים ייזכרו במאות השנים הבאות
חייל אוקראיני בעיר מריופול הנצורה [צילום: מציסלב צ'רנוב, AP]
ההערכות הן עלויות של 30 מיליארד דולר בשנה הראשונה, מדווח ניו-יורק טיימס ▪ רוב הפליטים מדברים על שיבה מהירה למולדתם, אך אם יישארו לאורך זמן - הם צפויים לתרום רבות למדינות הקולטות, לאחר שהללו יתגברו על הקשיים הראשוניים (נמנעים מהתיוג "פליטים" [צילום: סרגיי גריץ, AP])
דברים חריפים שאומר ר"מ בריטניה בוריס ג׳ונסון בנאומו מול ועידת המפלגה השמרנית בבלקפול. הוא ציין כי בריטניה עומדת לצידם של אזרחי אוקראינה: "עם כל יום שבו נמשכת התנגדותה ההירואית של אוקראינה, ברור שפוטין עשה טעות אסונית". ג׳ונסון דחה את הטענה ולפיה שהחלטתו של פוטין לפלוש לאוקראינה קשורה לדאגותיה של מוסקבה מהצטרפות אפשרית של קייב לנאט"ו והדגיש: "פוטין חשש מאוקראינה משום שיש בה תקשורת חופשית, משום שהתקיימו שם בחירות חופשיות ובכל שנה שבה התקדמה אוקראינה, לא תמיד בקלות, לקראת חרות, דמוקרטיה ושווקים פתוחים, פוטין חשש שהיא תהווה דוגמה וחשש מההשלכות שעלולות להיות לכל זה עליו באופן אישי.
אין חולקין על כך שהמלחמה שהתרגשה פתע על אוקראינה ועל העולם גרמה טלטלה גדולה. היא נפצה דעות ותפישות עולם בדבר יציבות השלום העולמי, היא הציפה על פני השטח בעיות ושאלות ברומו של העולם כמו:-
באוקראינה הייתה קהילה יהודית גדולה במשך כ-1,000 שנים. היהודים סבלו מרדיפות ופוגרומים והשיא היה בימי מלחה"ע השנייה כאשר אוקראינים רבים עזרו לנאצים בחיסול כ-1,600,000 יהודים. כעת, כאשר אוקראינים מביעים אכזבתם מהיותה של ישראל ניטרלית ודורשים ממנה להצטרף למתנגדי פוטין בפומבי ולשלוח ציוד מלחמתי ולא רק ציוד הומניטרי כדאי לבקש מהם להתנצל תחילה על מה שעוללו ליהודים במשך כ-1,000 שנים ובשואה.
נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, טוען כי המצור הרוסי על עיר הנמל האוקראינית מריופול כרוך בפשעי מלחמה שמבצעים החיילים הרוסים. "לעשות את מה שהכובשים עשו לעיר שלווה זה טרור שייזכר במאות השנים הבאות", אמר בהודעת וידאו שפרסם (יום א', 20.3.22) לציבור האוקראיני.
כמעט כל מי שחצה את הדנובה מאוקראינה לרומניה בימים האחרונים הגיע כאשר בידו תיק ובראשו תוכנית. אישה אחת רוצה להצטרף לבעלה באיסטנבול; פניה של שנייה מיועדת למינכן, שם מצויה הנהלת החברה בה היא עובדת; אחרים מתכננים לפעול בני משפחה וחברים בפריז, סופיה, מדריד או אמסטרדם. וכולם מקווים לחזור לאוקראינה, אפילו ממש בקרוב. קשה לדעת האם תקוות אלו יתממשו בקרוב; אבל מה שיותר ברור הוא, שמדובר בנטל כלכלי כבד על מדינות אירופה, העשוי להגיע ל-30 מיליארד דולר בשנה הראשונה לבדה – מדווח ניו-יורק טיימס.
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
משקיעי קריפטו שמעוניינים להשקיע כספים ולשמור עליהם מאובטחים, קונים ציוד אבטחה רציני, אבל בסופו של דבר נופלים בהונאות אנושיות שגורמות לכך שכל הטכנולוגיה שהושקעה לא תהיה שווה כלום
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...