שלושת פיגועי הטרור שבוצעו לאחרונה שונים במידה רבה לעומת פיגועי הטרור בתקופת "אינתיפאדת הבודדים" (2015 - 2016). ההבדלים המרכזיים הם רמת הנחישות של התוקפים להרוג, ההכנות המוקדמות שבוצעו, השילוב בין סוגים שונים של אמצעים, כגון מכונית וסכין או כלי נשק מסוגים שונים. בולטת בהם גם מיומנות בסיסית בהפעלת כלי הנשק ומשך הזמן של ביצוע הפיגועים הללו גם הוא ארוך יחסית ונמנה בדקות ולא בשניות. מה הגורם להבדל ברמת הקטלניות? כאשר תוקף נחוש להרוג ומתמיד בכך, קשה לשבש את פעולותיו. תוקף נחוש נמצא בתוך "מנהרת אלימות" והמיקוד בפעולות האלימות מאפשר לו להתמיד בהן. כאשר התוקף אינו נחוש, כפי שארע פעמים רבות מאוד בפיגועים של אינתיפאדת הבודדים, נדרשת פעולה פיזית כלשהי, לעתים רבות ללא כל צורך בכלי נשק, המוציאה אותו ממצב פסיכולוגי זה. שיבוש פיגוע של תוקפים שאינם נחושים מתבצע בדרך כלל באמצעות פעולות התגוננות פשוטות כגון זריקת חפצים, מאבק וצעקות. אבל, אם חלילה אנו נמצאים בפתחה של תקופת פיגועים הדומה למה שראינו השבוע, אין די בפעולות התגוננות שכל אדם סביר יכול לבצע.