העליון: תשע שנים על דקירה חמורה - עונש מקל

עונש של תשע שנות מאסר על תקיפה חמורה בסכין הוא עונש מקל, לנוכח העובדה שמדובר בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה שהעונש המירבי עליה הוא 20 שנות מאסר. כך אומר (16.5.22) שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון.

קאיד אבו-סבילה התעמת מילולית עם המתלונן ובעקבות זאת שלף סכין משוננת באורך של 23.8 ס"מ, דקר אותו בגבו מספר פעמים, קטע את אצבעו, שב ודקר אותו בגבו כאשר נפל ארצה ולאחר מכן דקר אותו גם בחזה. הוא אושפז כאשר הוא מורדם ומונשם, עבר ניתוחים ושוחרר לאחר מספר ימי אשפוז. אבו-סבילה הודה בחבלה בכוונה מחמירה, בלא הסכמה על העונש. בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטים יעל רז-לוי, גילת שלו ואהרון משניות) גזר עליו 8.5 שנות מאסר ועוד הפעלה של מאסר על תנאי, ובסך-הכל - תשע שנות מאסר.

אלרון דחה את ערעורו של אבו-סבילה על חומרת עונשו, באומרו: "מעשי אלימות מחרידים מעין אלו הנעשים באמצעות סכין בפלג גוף עליון של אדם, עלולים להסתיים בתוצאה טראגית בה נגדעים חייו. אין להשלים עם מעשים נפשעים אלה ויש להגן על זכותו הבסיסית של כל הפוסע בהם לשלמות גופו ולתחושת ביטחון". אבו-סבילה הורשע בעבר באחזקת סכין ועל כך היה תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי גם על עבירה זו. כפי שציין המחוזי, יש בכך כדי ללמד על "תרבות סכין נפסדת" במעשיו, "וגם נגע רע זה, יש לבער מן היסוד".

אין מקום להקלה נוספת בעונשו של אבו-סבילה בשל רמתו הקוגניטיבית הנמוכה, מוסף אלרון, שכן נקבע שהוא היה אחראי למעשיו ושביצע אותם על-רקע "קווי אישיותו האימפולסיביים והתוקפניים". אלרון מסכם: "התוצאה העונשית שלפנינו לא רק שאינה מקפחת את המערער, אלא אף מקלה עמו ועל כך נהוג לומר כי בית המשפט המחוזי עשה עימו חסד. זאת, בשים לב לנסיבותיו החמורות של אירוע התקיפה, לעברו הפלילי המכביד של המערער אשר לא נרתע מלשוב לסורו חרף המאסרים בפועל שריצה, ומשנסיבותיו האישיות נשקלו בעת גזירת דינו, ואף הביאו להקלה במידת עונשו".
השופטים עופר גרוסקופף וגילה כנפי-שטייניץ הסכימו עם אלרון. את אבו-סבילה ייצג עו"ד ניל סיימון, ואת המדינה - עו"ד עינת גדעוני.