מקורו של יום ל"ג בעומר היום ה-33 לספירת העומר, אינו מוזכר כלל בתורה, לא במשנה ולא בתלמוד. לראשונה, אנו פוגשים את ל"ג בעומר בדבריו של רבי אברהם הירחי מלוניל אשר בפרובנס שחי במאה ה-13 לספירה. הוא מתייחס בספרו למנהג שאין להינשא בימי ספירת העומר, ומרחיב בדבריו שבצרפת ובפרובנס נוהגים מנהג זה עד ל"ג בעומר: "ואין מנהג לכנוס (להתחתן) בין פסח לעצרת... ואך מנהג בצרפת ובפרובנס לכנוס מל"ג לעומר. ושמעתי בשם ר' זרחיה מגירונדא שמצא כתוב בספר ישן הבא מספרד שמתו מפסח ועד פרוס העצרת... וזהו ל"ג לעומר" (ספר המנהיג, הלכות אירוסין ונישואין, ק"ו). המונח "פרוס עצרת" מקורו במשנה, משמעו ששישה עשר יום לפני חג השבועות כלומר י"ח באייר - יום ל"ג בעומר.