בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
אני מחזיק את ראשי בין כפות ידיי ולא מאמין למשמע אוזניי אודות הדיונים המתקיימים בכל מקום כמעט במדינת ישראל אודות הזכות הבסיסית של אזרח להניף דגל במדינתו. מסע ההפחדה, זריעת הפאניקה, תרחישי האימה נוטעים מורך לב בקרב עם ישראל ובכך מעניקים רוח גבית לארגוני הטרור אשר זו מטרתם.
ריקודגלים של אלפי יהודים, חסרים עוד אלפים שאינם חובשי כיפה, בלב מדינת ישראל, בעיר הבירה, הוא נושא לדיון בניגוד לכל היגיון ושכל ישר. שוו בנפשכם האם היה מתקיים דיון מסוג זה בבריטניה, בצרפת, בגרמניה, בארה"ב, בכל מדינה דמוקרטית בעולם, האם ייתכן דיון כזה? התשובה היא, לא. רק במדינתו היחידה של העם היהודי, חוששים מהטרוריסטים, קשובים למהרסים מבית, פועלים למנוע, לצמצם, להגביל, להסכים למצעד עם פחד גדול בלב, לפרוס מערכות הגנה, לגייס מילואים. היש עוד מדינה בעולם שנערכת באופן הזה במצעד דגלים שלה? אין.
השנה, בניגוד לחולשה שהפגינה הממשלה הקודמת בשנה שעברה, החליטה ההנהגה הישראלית על-אף החברים המוסלמים, האנטי ציונים והפוסט ציונים המשתתפים בה, לא להיכנע לטרור ולקיים את צעדה בתוואי אשר מתקיים מזה חמישים וארבע שנים. על החלטה זו היא ראויה לכל שבח ומחמאה, החלטה אשר הייתה אמורה להתקבל באופן הטבעי והברור ביותר, אך מתפרשת היום כהחלטה אחראית ואמיצה.
האיומים לירי טילים, להתבצרות במסגד אל-אקצה, בהבערת הערים המעורבות, בהטלת אימה, פחד ומורא על האזרחים היהודים במדינת ישראל היא גם הזדמנות. הזדמנות לשנות את מאזן האימה, את כללי המשחק, להחזיר את המושכות ולעבור מהתגוננות להתקפה. זו הזדמנות חד-פעמית להנהגה הישראלית אשר בוודאי תזכה לרשת ביטחון מכל חברי הבית הציונים אם תחליט לא לאפשר עוד למגן את עצמנו לדעת מפחד הטרוריסטים. המחיר שייגבה מהם, יהיה כל כך קשה וכואב עד שיהרהרו שוב, אם לפגוע באזרחי מדינת ישראל.
הוא הדין בערים המעורבות. הטיפול התקיף, הברור והמהיר, יבהיר למי שהאמינו כי מדינת ישראל ויתרה על מעמדה כמדינה ריבונית, שהמשילות חזרה. ידע האויב מבית ומחוץ כי ההרתעה חזרה במלא עוצמתה. המשילות שבה, האחריות הלאומית והחובה המוסרית של ההנהגה הישראלית לביטחון אזרחיה, ברורה ומוחלטת. השיח במדינת ישראל חייב להשתנות. יש לנו את הצבא החזק במזרח התיכון, צריך רק להפעיל אותו מכוח צדקתנו המוסרית, בתבונה ובשיקול דעת.
לא שעות חרדה אימה ופחד, לא שעות נהי ודכדוך, כי אם שעת שמחה על ששבנו לארצנו, נטענו כרם, הקמנו בית ויש לנו דגל. ביום ירושלים ובכל יום מותר לכל אזרח במדינת ישראל להניף את דגל המדינה, בכל שכונה, רחוב, סמטה, בעוז ובגאווה. לא ניתן לקפל את הדגל של מדינת ישראל. מי שיתעקש להניף דגלי אויב, מכל סוג שהוא, חייב לשלם מחיר משמעותי, מחיר כואב, מחיר שיבהיר לו באופן הברור והפשוט שיש הנהגה במדינה היהודית דמוקרטית.
הר-הבית בידנו, כמעט, בעירבון מוגבל, עם הגבלות וסייגים, חלקם הזויים בכל מדד, אך על-אף כל אלה, הוא בידנו. ביום ירושלים, למרות האיומים, למות המחירים, למרות הייסורים, נניף בגאון את דגלי מדינת ישראל, בשערי ירושלים בסמטאותיה, נרקוד ונשיר, "ושבו בנים לגבולם, ירושלים הבנויה מדור לדור".
נשיא המדינה נשא דברים בעצרת ההודיה המרכזית לציון 55 שנים לאיחוד ירושלים במרכז הרב ▪ רמז לאי הזמנת בנט: "אסור לנו, לכולנו, להחרים גם את מי שחושב אחרת מאיתנו"
הנשיא הרצוג נואם בבית המדרש [צילום: קובי גדעון/לע"מ]
מצעד הדגלים יצא לדרכו ועשרות אלפי צעירים וצעירות צפויים לצעוד מרחוב קינג ג'ורג' אל העיר העתיקה ▪ מאות יהודים הצליחו לעלות היום להר-הבית והיו גם מי ששרו על ההר את ההמנון הלאומי
ריקודים ברחובות ירושלים לציון 55 שנים לאיחוד העיר [צילום: ז'אק וודגראס/פלאש 90]
החלטות הממשלה לרגל יום ירושלים: תוכנית חומש חדשה לפיתוח כלכלי, קידום תשתיות תחבורה ואנרגיה ירוקה, פיתוח אתרי עתיקות ומורשת ועוד ▪ ראש העיר ירושלים, משה ליאון: "ירושלים מתחדשת. בירתה של מדינת ישראל עוברת בשנים האחרונות מהפכה של ממש בכלל תחומי החיים וזה ניכר בכל פינה בעיר"
הנסים והתשועות שאירעו לנגד עינינו ממש בימי מלחמת המעטים נגד רבים, בשלהי אייר ותחילת סיוון תשכ"ז, שבהם ניצל העם היושב בציון תוך ששה ימים בלבד מאיומי השמדה מוחלטת עד כדי 'זריקתו לים' בידי צבאות ערב החמושים מכף רגל עד ראש, אינם פחותים כל עיקר בעוצמתם הפלאית מנסי חנוכה ופורים, שזכרם נחקק לעולמי עד בתולדות ישראל. כך סברו שני הרבנים הראשיים דאז. הרב הראשי איסר יהודה אונטרמן אמר כי "הניצחון המופלא במלחמה עולה בגדולתו על כל מה שהתרחש בימי החשמונאים", ועמיתו הרב הראשי יצחק נסים אמר: "ניסי ששת הימים גדולים מניסי חנוכה ופורים".
משרד התחבורה הודיע כי יפרסם בקרוב פרטים על האופן שבו יועבר החזר כספי למי ששילמו עבור כרטיסי נסיעה למירון ולא יכלו לממש אותם בגלל הביטול המוקדם של ההילולה ובשל סיום מערך ההסעים.
מקורו של יום ל"ג בעומר היום ה-33 לספירת העומר, אינו מוזכר כלל בתורה, לא במשנה ולא בתלמוד. לראשונה, אנו פוגשים את ל"ג בעומר בדבריו של רבי אברהם הירחי מלוניל אשר בפרובנס שחי במאה ה-13 לספירה. הוא מתייחס בספרו למנהג שאין להינשא בימי ספירת העומר, ומרחיב בדבריו שבצרפת ובפרובנס נוהגים מנהג זה עד ל"ג בעומר: "ואין מנהג לכנוס (להתחתן) בין פסח לעצרת... ואך מנהג בצרפת ובפרובנס לכנוס מל"ג לעומר. ושמעתי בשם ר' זרחיה מגירונדא שמצא כתוב בספר ישן הבא מספרד שמתו מפסח ועד פרוס העצרת... וזהו ל"ג לעומר" (ספר המנהיג, הלכות אירוסין ונישואין, ק"ו). המונח "פרוס עצרת" מקורו במשנה, משמעו ששישה עשר יום לפני חג השבועות כלומר י"ח באייר - יום ל"ג בעומר.
בכל שנה, לרגל חגיגות ל"ג בעומר אני נוהגת להעלות מחדש מספר שאלות בסיסיות: האם בר-כוכבא ראוי להיחשב כ"גיבור" לאומי, אדם משכמו ומעלה, או שמא חשיבותו של רבי עקיבא עולה עשרות מונים עליו? האם תורתו ואמונתו של רבי עקיבא עולה על גבורתו של בר-כוכבא? האם בשל היותנו "עם סגולה" בעיני האל, עלינו לבטוח באל בעת צרה, בטענה שאין בכח הזרוע בלבד להושיע?
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
במערכה ההיברידית בין ישראל לבין אירן זאת כבר הצליחה בהיבט הפסיכולוגי והכניסה את הציבור הישראלי, שנמצא חצי שנה במתחים, ללחץ נפשי ללא תקדים הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
יין הגיבורים נמזג בטיולי טבע, בחניוני לילה, על גשרים תלויים, בתוככי הכותל המערבי, בסמטאות ובשבילי צפת העתיקה, בשערי ירושלים על רובעיה, בשביל ישראל, בפסגת הר מירון ובמרומי המצדה