קירשנבאום וכהן חזרו בהם מהערעורים על ההרשעות

סגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום, ומנכ"ל משרד החקלאות לשעבר, רמי כהן, חזרו בהם (יום ב', 4.7.22) מערעוריהם על הרשעתם בפרשת ישראל ביתנו. בכך נענו השניים להמלצת בית המשפט העליון בסיום הדיון בערעורים בשבוע שעבר, כאשר במקביל נאמר שייתכן שבעקבות זאת יוקלו עונשיהם.

קירשנבאום נדונה לעשר שנות מאסר על קבלת שוחד בסך 2.2 מיליון שקל מתוך הכספים הקואליציוניים שחילקה מטעם ישראל ביתנו, והיא מרצה עוד עשרה חודשי מאסר משום שלא עמדה בקנס שהוטל עליה - 900,000 שקל. כהן נדון ל-30 חודשי מאסר בשל קבלת שוחד ותיווך לשוחד; ריצוי עונשו נדחה עד להכרעה בערעור. השופטים יצחק עמית, אלכס שטיין וענת ברון העלו את ההצעה לאחר שלושה ימי דיונים בערעורים, במתכונת בה פועל בית המשפט העליון ולפיה חזרה מן הערעור עשויה להיראות כנטילת אחריות (גם אם במאוחר ולא במפורש) ולהצדיק הקלה מסוימת בעונש.

עמית אמר בעניינה של קירשנבאום: "כמו שאנחנו רואים את זה - יכול להיות שיש ספק לגבי אישום 9. אנחנו חשבנו שיהיה נכון, גם מבחינת נטילת האחריות, שהיא תחזור בה מהערעור על ההרשעה, וכל נושא הענישה - אנחנו נחזור ונבחן אותו. אנחנו זוכרים את השיקולים הרבים לחומרה; חזירה מהערעור יכולה לבוא לידי ביטוי בענישה. חשוב לנו לכתוב פסק דין מסוים, בו לא נרד לרזולוציות אלא נסביר מה קרה כאן". סניגוריה, עוה"ד גיורא אדרת ואורן אדרת, כתבו בהודעתם, כי החזרה מהערעור היא "ביטוי לקבלת אחריות על מעשיה והבעת חרטה". הם גם מבקשים להקל בקנס ולקבוע מועדי תשלומים בהם תוכל קירשנבאום לעמוד.

בעניינו של כהן: "אנחנו לא נקבל את ערעור המדינה על גזר הדין. אנחנו לא משוכנעים שזה יהיה לטובתו ולכבודו אם אנחנו נכתוב פסק דין שיורד לרזולוציות של הכרעת הדין. אנחנו עלולים גם להיכנס לרטוריקה של פסק הדין, כי השופט שלמטה הוא זה שהתרשם וכתב עשרות פעמים את מה שכתב [על חוסר אמינותו של כהן]. לכן תשקלו גם לרדת מהכרעת הדין, כאשר לעניין הענישה נקח בחשבון את כל הדברים שנאמרו והם שווים התייחסות".