שופטי העליון לקירשנבאום: הרשעה, אולי הקלה בעונש

סניגורה של קירשנבאום, עו"ד גיורא אדרת, טען, כי היא ובעלה איבדו כמעט את כל רכושם בשל הענישה בפרשה. התובע, עו"ד מאור אבן-חן, טען בתגובה, כי המדינה השיבה 5 מיליון שקל מתוך 6 מיליון שקל שתפסה בתחילת החקירה. קירשנבאום הורשעה בקבלת שוחד בסך 2.2 מיליון שקל – כספים שדרשה ממי שקיבלו באמצעותה כספים קואליציוניים שחילקה ישראל ביתנו. היא נדונה לעשר שנות מאסר, קנס של 900,000 שקל וחילוט של מיליון שקל.

אדרת ציין, כי קירשנבאום לא יכלה לעמוד בתשלום הקנס ולפיכך היא מרצה כעת עשרה חודשי מאסר חלף הקנס – ורק לאחר מכן תחל לרצות את העונש העיקרי; ואז יחלפו שנתיים וחצי עד החופשה הראשונה. לדבריו, קירשנבאום גם חויבה במס של 280,000 שקל על השוחד שקיבלה, וכל שנותר לבני הזוג הוא 45,000 שקל (מתוך חסכונות של 2.7 מיליון שקל) ובית מגוריהם. כאמור, אבן-חן טען שהסכומים שהוחזרו הם גדולים בהרבה.

כאשר טען אדרת שאין להתייחס לכספים קואליציוניים באותה חומרה כמו לתקציבים רגילים, העיר השופט יצחק עמית: "לא מצאתי כיצד ישראל ביתנו חילקה את הכספים. הייתה ועדה או שזו החלטה של איש אחד?". אדרת: "בכל מפלגה נקבע מי יחלק. קירשנבאום הייתה מזכ"ל המפלגה והיא חילקה". עמית: "ברצונה נותנת לזה וברצונה נותנת לאחר?" אדרת אישר, והשופטת ענת ברון ציינה: "אלמנט הכוח בידי מי שמחזיק בכספים האלה, מוביל לחומרה לכאורה שיש לייחס לשימוש פסול בהם".

עוד התייחס עמית לטענה לפיה יש להשוות את עונשה של קירשנבאום למעורבים אחרים ובראשם דאוד גודובסקי, שהיה ראש אגף הארגון בישראל ביתנו. עמית הזכיר, כי בבית המשפט העליון הופחת עונשו של גודובסקי משבע לשש שנות מאסר, לאחר שהוא הודה בשלושה אישומים – בעוד קירשנבאום ניהלה הליך מלא בעשרה אישומים. "לא היה פרט אחד שלא נוהלה עליו מלחמה, עם אמירות מאוד חדות של בית המשפט על מסכת שקרים שהוכחו שחור על גבי לבן", העיר. ואילו השופט אלכס שטיין אמר: "בעבירות שקשה לגלות אותן, המדיניות היא להעלות את הענישה בדיוק מהשיקול הזה".

לצד זאת, הקשה שטיין גם על אבן-חן: "אדוני יביא אסמכתא אחת לעשר שנות מאסר בפרשה כזאת". אבן-חן: "אין, אבל המקרים האחרים היו פחות חמורים". ברון: "השאלה היא האם מתחמי הענישה, שהגיעו ל-30 שנה, אינם יוצרים אווירה בה עשר שנות מאסר נראות כעונש מקל". אבן-חן השיב, כי המתחמים היו ראויים בהתחשב בעבירות.