בפועלים שוקי הון רואים בתחום ה-Functional Genomics מנוע צמיחה עיקרי לתעשיית הביוטכנולוגיה. יותר מכך, האנליסט מיכה סליה המכסה את התחום סבור, כי לישראל יש פוטנציאל להפוך למובילה עולמית בתחום זה בכלל ובתעשיית הביו-אינפורמטיקה בכלל.
סליה מציין, כי הטיוטה הראשונית של פיענוח הגנום האנושי סיפקה לחוקרים כמויות אדירות של מידע לא מעובד, אשר ללא עיבוד אנליטי הופך למעשה לחסר משמעות. תעשיית ה-Functional Genomics פועלת על-מנת לעבד את המידע האמור, לזהות את הגנים ולהגדיר את תפקידם.
לפי סליה, תעשיית פיתוח התרופות על בסיס המידע הגנטי טומנת בחובה פוטנציאל להגדיל את מספר הפיתוחים השנתי מ-500 ל-10,000. בנוסף, זמן הפיתוח הממוצע שנע כיום סביב 14 שנה, צפוי להיות קצר יותר. כך גם עלויות הפיתוח שנאמדות היום סביב 500 מיליון דולר לתרופה.
בישראל, מציינים בפועלים שוקי הון, פועלת כיום תעשיה צעירה אך מתפתחת בתחום ה-Functional Genomics המונה כ-20 חברות, כאשר 14 מתוכן פועלות בתחום פיתוח התרופות. קרוב ל-40% מקהילת המחקר האקדמי בישראל בתחום הרפואה פועלת בתחום ה-Functional Genomics.
לפי סליה, זמינות המהנדסים והמתכנתים הנפלטים מתעשיית ההיי-טק מהווים הזדמנות לחברות ביוטכנולוגיה להתפתח ולפרוץ. בפועלים שוקי הון מציינים כי מדינת ישראל השקיעה ומשקיעה משאבים ניכרים לקידום תעשיית הביוטכנולוגיה. בעוד חלק ממשאבים אלו יופנו לחברות מתחום ה-Functional Genomics, הרי שקרנות הון סיכון רבות בישראל נמנעות מלהשקיע בתחום אטרקטיבי זה עקב הידע המוגבל העומד לרשותם בתתחום. להערכת כלכלני פועלים שוקי הון רוב הקרנות לא מעסיקות כלל אנשי מקצוע בתחום זה.
