האיחוד האירופי לחברותיו: הגבילו שימוש בגז טבעי

לארה"ב יש 101 חודשים למלא את הבטחת שינויי האקלים החשובה ביותר של הנשיא ג'ו ביידן – וכעת היא בפיגור ניכר. עם כל חודש שעובר מתברר יותר ויותר, כי בנקודה כלשהי – כנראה בקרוב מאוד – היא תגיע לנקודה בה כבר לא תוכל להצליח, מתריע וושינגטון פוסט.

טמפרטורות הקיץ בעיר רינו שבמדינה נבאדה עלו בשש מעלות מאז 1970 – ההתחממות המהירה ביותר בארה"ב. במשך שנתיים רצופות כיסה את האזור עשן מדליקות ענק שהשתוללו בקליפורניה; תושבים הגיעו לחדרי מיון, בתי ספר נסגרו וענף התיירות נפגע. זוהי אחת הדוגמאות הבולטות ביותר בארה"ב להשפעות ההרסניות של שינויי האקלים, הגורם לכך שחודשים של הנאה הופכים למסוכנים לאמריקנים רבים – כותב וושינגטון פוסט.

מליאת הכנסת אישרה (יום ג', 28.6.22) בקריאה ראשונה את הצעת חוק האקלים, התשפ"ב-2022. מוצע בה לקבוע לראשונה בחקיקה חוק מסגרת להתמודדות עם משבר האקלים. במסגרת זו מוצע להגדיר את היעדים לצמצום פליטות של גזי חממה ולהטיל על הממשלה הכנת תוכנית לאומית להפחתת הפליטות כאמור. עוד מוצע להטיל על הממשלה לקבוע תוכנית לאומית להיערכות לשינוי האקלים בה יכללו יעדים להיערכות לשינוי האקלים של משרדי הממשלה השונים וכן של רשויות מקומיות מסוימות ותאגידים סטטוטוריים שנקבעו לפי החוק. עוד מוצע לקבוע חובה להערכת סיכון אקלימי בקידום תוכניות שיש ביישומן כדי להשפיע על פליטות גזי חממה או על היערכות לשינויי אקלים.

משבר האנרגיה הנוכחי הוא החמור ביותר מאז אלו שהתחוללו בשנים 1973 ו-1979 ואשר מרכזם היה במזרח התיכון. כמו קודמיו, הוא גורם סבל בטווח הקצר וישנה את מגזר האנרגיה בטווח הארוך. אבל אם ממשלות יגיבו בצורה מגושמת, הן עלולות להחליף את הדלקים המאובנים בצורה שתקשה עוד יותר להתמודד עם שינויי האקלים – מזהיר אקונומיסט. עליהן לפעול בצורה מדודה, המשלבת ביטחון אנרגטי וביטחון אקלימי.

המגמה והנתונים ברורים: מדינת ישראל לקחה על עצמה, בהסכם פריז שנחתם בשנת 2015, לקבוע יעדים להפחתת פליטת גזי חממה, בכדי לתרום את חלקה למלחמה בשינויי האקלים. אלא שמדינת ישראל נכשלה במחויבות הבינלאומית שנטלה על עצמה, וביעדים שקבעה לעצמה, בתחום השימוש באנרגיות מתחדשות. רק כדי לסבר את האוזן: לא רק שישראל לא עמדה ביעד הנמוך של 10% שקבעה לעצמה לשנת 2020, אלא שנכון לסוף שנת 2021 (לפי נתוני רשות החשמל), עומדת ישראל על 8.1% בלבד. מה הטעם לקבוע יעד שאפתני לשנת 2030, אז 30% ממשק החשמל יישענו על אנרגיות מתחדשות, אם הסיכוי לכך קלוש?