לפני כשבוע עלתה א"כ לאוטובוס של חברת אלקטרה אפיקים הנוסע מירושלים לרמת גן. היא התישבה במקום פנוי בקדמת האוטובוס. לאחר כעשר דקות נסיעה פנו אליה נוסעים חרדיים וביקשו שתעבור לחלקו האחורי של האוטובוס, לדבריהם "המקום המיועד לנשים". משסירבה לבקשה, הותקפה מילולית ובהמשך גם הותקפה פיזית על-ידי נוסע, לטענתה ללא כל התערבות או עזרה מצד הנהג.
במועד אחר עלתה א', בת שירות לאומי מהישוב אלעד, שביקשה לחזור לביתה מירושלים מהמשרד הממשלתי בו היא משרתת, לאוטובוס בקו 577 של
חברת קווים, והתישבה במקום פנוי בקדמת האוטובוס. גם היא חוותה הטרדות מילוליות שהתפתחו להטרדות פיזיות, שכללו משיכה בשיער והטחת גרב משומשת בפנים, לדבריה על-ידי בני ישיבות שעלו לאוטובוס ודרשו ממנה לעבור לשבת בחלקו האחורי של האוטובוס. במקרה זה לא ידוע האם נהג האוטובוס סייע לנוסעת, אך הנוסעת טוענת שיצאה יצאה מזועזעת מהאירוע וכעת היא חוששת לעלות על תחבורה ציבורית.
ח"כ ענבר בזק (יש עתיד) פנתה בעניין לשרת התחבורה
מרב מיכאלי, וכתבה לה: "כשרת התחבורה, זו אחריותך לכל המתרחש בקווים אלו, ואני מצפה שתחדדי את הנהלים מול חברות האוטובוסים שעובדות בהסכמים מול
משרד התחבורה ותפעלי ביד נוקשה לעצירת תופעה זו. לא ייתכן שנשים, נערות וילדות בישראל יחששו לעלות לתחבורה ציבורית ויחושו שביטחונן הפקר".
כתב News1 מציין כי בעקב הודבקו באוטובוסים דבקיות שהן מספר הטלפון של מוקד הביטחון של משרד התחבורה לנוסעים המוטרדים באוטובוס, אך כיום מדבקות אלה אינן קיימות עוד.
הדרת נשים נובעת בעיקר כתוצאה מתכנון מסלולים לאוכלוסייה חרדית הומוגני, באופן המאפשר יציאה משכונה שבה עולה קהל הומוגני ולא מנקודה מרכזית שבה עולה קהל הטרוגני.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
