השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, קוראת לשר התיירות, יואל רזבוזוב, ולראש עיריית אילת, אלי לנקרי, לעצור מיידית את עבודות הפיתוח, ולשבת בדחיפות עם צוות מקצועי על-מנת להכין תוכנית מפורטת לפירוק הבנייה ולשיקום סביבתי של החופים, להסיר את הבנייה שבוצעה על בסיס תכנון שנעדר את הידע הסביבתי המתאים, ולבחון מחדש את תוכניות הבינוי והיתרי הבנייה שטרם החל ביצועם.
פנייתה של השרה זנדברג נעשית לאור שתי חוות דעת אקולוגיות ומקצועיות שיזם וביצע המשרד להגנת הסביבה, הנוגעות לבנייה האגרסיבית ברצועת החופים באילת ועל קו המים, המצביעות על הנזקים הסביבתיים החמורים לסביבת החי והצומח, לרצועת החוף והפוטנציאל הרב לפגיעה של העבודות בשונית האלמוגים, ובראשם שבירת אלמוגים, כיסויים על-ידי סחף, סחיפת הקרקע החופית ותמותה של החי במים ובחוף. לאור אלו, קוראת השרה זנדברג מיד את העבודות ההרסניות ולהסיר את הבנייה שהתבצעה, במטרה למנוע את ההרס והפגיעה האנושה בסביבת הים ובחוף ובשונית האלמוגים הייחודית.
את חוות הדעת בנושא המצב המורפולוגי והסדימנטולוגי של חופי אילת הכין פרופ' דב צביאלי, יועץ המשרד להגנת הסביבה לתהליכים חופיים וימיים, ואת חוות הדעת האקולוגית הכין ד"ר דרור צוראל, מרכז מדעי לניטור ומחקר בים במשרד להגנת הסביבה. צביאלי, דקאן הפקולטה למדעי הים שבמרכז האקדמי רופין, מציין בחוות דעתו כי המבנה הפיזי של חופי אילת וקרקעית הים הסמוכה להם, הם תוצר משולב של אקלים הגלים, משטר הרוחות ומאפייני הזרמים ששלטו במפרץ באלפי השנים האחרונות, וסביבת החי והצומח באזור המים הרדודים וברצועת החוף באילת הותאמו לתנאים אלו. הסביבה הטבעית של חופי אילת ידעה להתמודד עם אירועי גלים ומזג אוויר קיצוניים, ומצאה את הדרך הטבעית להתאושש.
הפיתוח והבנייה לאורך רצועת החוף באילת הובילה לשינויים מורפולוגיים וסדימנטולוגיים, וכתוצאה מכך לשינויים ביולוגיים. כתוצאה מהבנייה של מלונות, מבנים, טיילות ותשתיות לאורך חופי אילת, נחלשה מהותית היכולת של רצועת החוף לפזר את האנרגיה של סערות גלים, ולרסן באופן טבעי ויעיל את האנרגיה האצורה בהם. החזרת הגלים החזקה מהמבנים לים הובילה לסחף וגריפה של חולות ומשקעים גסים מהיבשה, אשר גרמו לשינויים דרמטיים בסביבת החי והצומת לאורך החוף.
הסערה שהתרחשה בחודש מרס 2020 הראתה באופן נוקב את ההשלכות השליליות על הסביבה הפיזית והביולוגית של חופי אילת, שנבעו כתוצאה מהבנייה והפיתוח על קו המים. על כן, קובע פרופ' דב צביאלי כי החלטתה של עיריית אילת לקדם פיתוח ובנייה על קו המים לא התחשבה באופן המתבקש בהשלכות המורפולוגיות הסביבתיות מבניה זו, במיוחד לאור כך שבעקבות נזקי הסערה במארס 2020 ניתנה לעירייה הזדמנות ייחודית להשיב את המצב לקדמותו ולפרק את המבנים שפוגעים בסביבת הים ובשונית האלמוגים הייחודית. החזרת החופים למצבם הקודם והרחקת הבנייה מקו המים היו מאפשרים לים ולרצועת החוף להתאים עצמם לסערות גלים קיצוניות ולהעניק לתושבי העיר ולמבקרים בה מרחב חופי טבעי ורחב יותר.
לבסוף, ממליץ פרופ' צביאלי בחוות הדעת לפרק לאלתר את מרבית התשתיות, קירות הים ומשטחי הבטון, שנוכחותם אינה הכרחית ומובילה לפגיעה חמורה בשונית האלמוגים, בחוף, בים ובסביבת החי והצומח.
