פתולוג טוען להתנכלות ממושכת מצד קוגל

הפתולוג ד"ר קונסטנטין זייצב טוען להתנכלות תעסוקתית מתמשכת מצד ד"ר חן קוגל, מנהל המכון הלאומי לרפואה משפטית בו הוא מועסק. לטענת זייצב, קוגל עומד מאחורי החלטתה של סמנכ"ל משרד הבריאות, שני שרביט-מרקל, להפסיק לשבץ אותו לכוננויות בתחום הפגיעות המיניות ובכך לפגוע קשות בהכנסתו - החלטה אותה הוא מבקש (6.11.22) מבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב לבטל.

זייצב אומר כי מדובר בבדיקות המבוצעות בחדר ייעודי בבית החולים וולפסון בחולון וכי עד כה ביצע שמונה-עשר כוננויות בחודש. בשנת 2019 הקים משרד הבריאות ועדה ציבורית לבחינת הנעשה בחדר זה, בין היתר בשל טענה של מתלוננת תקיפה מינית על אמירה בלתי הולמת מצידו של זייצב. הוועדה מצאה שהתלונה מבוססת, זייצב הועמד לדין משמעתי ונקבע שהתנהג בצורה שאינה הולמת רופא. הוא מעיר, כי כלל לא ברור האם כללי ההתנהגות של רופא רגיל חלים על פתולוג; בכל מקרה, בית הדין המשמעתי קבע שמדובר בעבירה במדרג הנמוך ביותר והוא נדון ביולי השנה לנזיפה בלבד.

לטענת זייצב, קוגל "אינו בוחל בשום אמצעי על-מנת להשפיל את התובע, לזלזל בו ובמקצועיותו ולהדירו מפעילות רפואית במסגרת תפקידו". לטענתו, לקוגל היה חלק מרכזי בסיבוכו בהליכים המשמעתיים ומעורבות רבה ואף מוחלטת בהחלטה להפסיק לשבץ אותו לכוננויות. בספטמבר השנה הודיעה שרביט-מרקל על הפסקת השיבוץ בעקבות פסק הדין המשמעתי, למרות שלדעת זייצב אין לכך כל הצדקה ומדובר בהמשך ההתנכלות של קוגל כלפיו.

בתביעה נטען, כי מניעת ביצוע כוננויות בידי רופא אפשרית רק אם הוא אינו כשיר מבחינה רפואית או מקצועית לבצע אותן. מאחר שאין קביעה כזאת של גוף מקצועי בעניינו של זייצב, שרביט-מרקל אינה רשאית לנקוט צעד זה. בהליך המשמעתי לא הוטל ספק בכשירותו המקצועית, הוא התנצל על אותה אמירה ואין מקום להשתמש כעת נגדו בטיעונים המשפטיים שהעלה בא-כוחו בהליך המשמעתי (כפי שלטענתו עשתה שרביט-מרקל).

עוד אומר זייצב, כי שרביט-מרקל הסבירה את הצעד במשבר אמון בינו לבין הנהלת המכון - מה שלדעתו מלמד על חלקו המכריע של קוגל בהחלטה. הלה "אינו מחמיץ כל הזדמנות לפגוע במבקש, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אישית". לטענתו, ההחלטה היא גם פרי לחצים של ארגונים המייצגים נפגעות תקיפה מינית, וגם בשל כך היא נובעת משיקולים זרים. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד ערן קייזמן ויוסי חזן, וטרם הוגש כתב הגנה.