בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
בן-גביר והמפכ"ל. הצעה שעשויות לה השלכות דרמטיות [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
המפכ"ל: "לבצע ניתוח עומק של כל המשמעויות הנגזרות מהחקיקה"
על הצעת החוק אמר: "עצם השינוי הדקלרטיבי יהווה אמירה, שתפגע במערכת היחסים המורכבת והיומיומית בין השוטרים לאזרח. מיליוני מפגשים שיצבעו בגוון אחר בעצם האמירה ושינוי הפקודה ● בן-גביר: "זו פקודה שמנוסחת מקום המדינה. נודה על האמת אם לא היה מדובר באיתמר בן-גביר הייתם אומרים כל הכבוד"
השר המיועד לביטחון לאומי ח"כ איתמר בן-גביר ומפכ"ל המשטרה רב-ניצב יעקב שבתאי הגיעו (יום ד', 14.12.22) לדיון בוועדה המיוחדת בראשות ח"כ אופיר כץ בנושא תיקון הצעת החוק לפקודת המשטרה. הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (סמכויות) התקבלה אמש בקריאה טרומית ברוב של 61 חברי כנסת מול 53. על-פי הצעת החוק - המפכ"ל יהיה נתון למרות הממשלה וכפוף לשר, ואילו המשטרה תהיה נתונה למרות הממשלה. כמו-כן האחראי על התקציב השנתי של המשטרה יהיה שר ויסוכם בסעיף תקציב נפרד.
בפתח דבריו של המפכ"ל, ציין בפני חברי הוועדה כי "משטרת ישראל היא ארגון ממלכתי, מקצועי שפועל באופן שוויוני והגון." עוד אמר המפכ"ל כי "משטרת ישראל תמיד הייתה ולעולם תהיה ארגון הפועל בניקיון כפיים, ולא מערב שיקולים זרים בהחלטותיו, שוטרים הפועלים בשליחות ונחישות כדי לשמור על מרקם חייהם של אזרחי המדינה."
"בחברה המקוטבת בה אנו חיים, ישנו גוף אחד שנדרש להתמודד בפועל עם כל המשברים החברתיים והציבוריים. והגוף הזה הוא משטרת ישראל! חיוני שנשמור על הגוף הזה, וזו הציפייה של הציבור- עצמאי, נקי וממלכתי. בזכות עצמאותה, המשטרה הינה ציר חשוב ומרכזי הניצב במוקד הפעילות לשמירת חוסנה וביטחונה של מדינת ישראל."
המפכ"ל עמד על ההבדלים בין משטרת ישראל לבין צה"ל: "משטרה היא לא צבא, משטרה חשופה למידע אישי ורגיש של אזרחי המדינה, הצבא פחות. המשטרה עובדת מול אזרחים והצבא מול אויב מוגדר. ההבדל עצום."
בהמשך דבריו המפכ"ל אמר: "משטרת ישראל הגיעה בשנתיים האחרונות להישגים חסרי תקדים, אני מסכים יש הרבה מה לעשות, אני יודע איך, ויש לנו את הפתרונות– אנו זקוקים לתקציבים, לכוח אדם, לסמכויות חוקיות, לציוד משודרג ועוד. אני יודע מה צריך וכיצד לממש אותן, כדי לייצר פה מציאות שונה לחלוטין. בטוחה יותר וטובה יותר. רפורמה של ממש בחיינו במדינת ישראל."
המפכ"ל התייחס להצעת החוק ואמר: "הצעת החוק כרגע היא דקלרטיבית. עצם ההצהרה והרצון להשוואה למבנה שבו הרמטכ"ל כפוף לשר הביטחון, היא כשלעצמה משפיעה על הדרך שבה אזרחי המדינה יתפסו את המשטרה. עצם השינוי הדקלרטיבי יהווה אמירה, שתפגע במערכת היחסים המורכבת והיומיומית בין השוטרים לאזרח. מיליוני מפגשים שיצבעו בגוון אחר בעצם האמירה ושינוי הפקודה."
בסיום דבריו אמר המפכ"ל: "מדובר בהצעה שעשויות להיות לה השלכות דרמטיות על אופיה, צביונה, מקצועיותה של המשטרה ואמון הציבור בה. ההצעה הזו מעלה שאלות כבדות משקל. אני בעד שיפורים ושינויים, פעלתי לשינויי חקיקה בעניינים דרמטיים הנוגעים לביטחונם של אזרחי המדינה במהלך השנתיים שלי כמפכ"ל, אפשר לקיים דיוני עומק גם בהצעה זו."
"צריך לבצע ניתוח עומק של כל המשמעויות הנגזרות מחקיקה שכזו ולבצע שינויים רק במקומות הנדרשים, כאשר ובתנאי שאנו נעשה זאת תוך שמירה על העקרונות עימם פתחתי את דברי- משטרה ממלכתית ומקצועית, שפועלת באופן שוויוני והוגן כלפי כל אזרחי המדינה."
השר המיועד, ח"כ בן-גביר פתח את גבריו ואמר: "תודה למפכ"ל שמכבד אותנו בנוכחותו ואני יודע כמה הוא עובד קשה למען עם ישראל". הוא הוסיף: "אין מדינה דמוקרטית שהשר לא קובע מדיניות. איך מלומדים, פוסקים שונים, שופטים, בתי משפט ועדות חקירה כולם כולם ביקשו את השינוי הזה, איך שרים שונים במשרד ביקשו את התיקון לאחר שראו את מורכבות מערכת היחסים בין השר לבין המפכ"ל. זו פקודה שמנוסחת מקום המדינה. נודה על האמת אם לא היה מדובר באיתמר בן-גביר הייתם אומרים כל הכבוד".
"יש קמפיין מתוזמר שנועד להלך איימים ואנחנו יודעים ממי זה מגיע, הראשון עמר בר לב שבדיונים הכי חשובים הוא לא הגיע. שר שלא מבין את תפקידו, שלא מבין שצריך לתת גב לשוטרים".
"פוטנציאל לפגיעה ממשית וקשה בדמוקרטיה"
"השר רשאי להתערב בהחלטות אסטרטגיות, לתת הנחיות כלליות ולהתהוות את מדיניות המשטרה בעניינים בעלי חשיבות עקרונית, אבל הוא אינו רשאי להתערב בפרטי הביצוע האופרטיבי של המדיניות" - המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד עמית מררי, מסבירה מה מותר ומה אסור לשר האחראי על @IL_policepic.twitter.com/A5H4vmrdVL
"פוטנציאל לפגיעה ממשית וקשה" בדמוקרטיה" - אלה הדברים שאמרו המשנים ליועצת המשפטית לממשלה עו"ד עמית ממרי ועו"ד גיל לימון בעניין הצע"ח לתיקון סמכויות המשטרה.
"השר רשאי להתערב בהחלטות אסטרטגיות, לתת הנחיות כלליות ולהתהוות את מדיניות המשטרה בעניינים בעלי חשיבות עקרונית, אבל הוא אינו רשאי להתערב בפרטי הביצוע האופרטיבי של המדיניות", אמרה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד עמית מררי.
עו"ד ממרי הוסיפה: "השר רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות, לרבות קביעת סדרי עדיפות עקרוניים בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה ומפכ"ל המשטרה. אבל, מדובר במדיניות הפשטה גבוהה".
בר-לב: "לא הייתה לי אף בעיה בקביעת מדיניות לכל אורך הדרך"
השר @omerbarlev הציג מסמך סיכום ברמת סודי - והסביר: "מכיוון שזה סיכום שלי, אני מרשה לעצמי להקריא כאן את הסיכום שלי, כלשונו. לא את כולו, את חלקו שנוגע לטענות המופרכות שמצביעות על אי-הבנה של מגיש ההצעה, מה זה מדיניות ומה קשור למדיניות". צפו במפכ"ל שבתאי זז באי נוחות@itamarbengvirpic.twitter.com/pdXf22EmN2
השר לביטחון פנים, עמר בר-לב התייחס בדיון לדברי ח"כ בן-גביר וציטט מוועדות קודמות וציין כי דבריו מדויקים ומסבירים למה לשר לביטחון פנים אין בעיה בהתוויית מדיניות.
"השר רשאי לקבוע סדרי עדיפות ולקבל דיווחים כלליים. השר רשאי להתערב בסדרי עדיפות של המשטרה אבל לתת משקל כבדת משקל לחוות דעתו של המפכ"ל"- זה ציטוט מועדת צדוק" אמר . בוועדת אור נקבע "כדי שהשר יקבע את המדיניות יש מזכירות ביטחונית לשם כך".
בר-לב הוסיף: "בנובמבר 21, היה דיון נרחב בייעוץ המשפטי של הממשלה עם גורמים רבים ובחוות הדעת אז נקבע כי אין מחלוקת שהשר יכול לקבוע מדיניות ולתת הנחיות ולפקח על יישומן ולהתערב בענייני מדיניות בפעולות רוחביות זאת, תוך שיח עם המפכ"ל. האם יש מקום לחוק לעגן את סמכויות השר לביטחון הפנים? אני לא חושב שיש חוקים כאלה לגבי שרים אחרים. רק שר, חסר ביטחון עצמי שיש לו בעיה במנהיגות שלו רוצה לחוקק חוק שכזה. אני יכול להבין אותו. הצעת החוק נותנת סמכויות בלתי מוגבלות לשר לביטחון הפנים ומעקרת את סמכותו של המפכ"ל ולכן היא בלתי מתקבלת על הדעת".
הוועדה המיוחדת לדיון בהצעות לתיקון חוק-יסוד: הממשלה (שר נוסף במשרד וכשירותם של שרים) בראשות ח"כ קרעי אישרה את מיזוג הצעות החוק. 9 ח"כים תמכו מול 7 ח"כים שהתנגדו.
במשטרת ישראל פנו לערוץ כנסת בדרישה להסיר מהרשתות החברתיות קטע מתוך נאומו של השר לביטחון הפנים היוצא, עמר בר-לב, שבו חשף מידע ממסמך ביטחוני מסווג. בדיון בנוכחות המפכ"ל קובי שבתאי והשר המיועד לביטחון לאומי, ח"כ איתמר בן-גביר, חשף בר-לב מסמכים סודיים, לפיהם היועמ"ש גיבה אותו וחשף התנהלות ספציפית של השב"כ מהר-הבית, כדי לאשר את טענתו.
בן-גביר הגיב: "בינגו, מוכיח שצדקתי, היועמ"ש הכריע לטובת השר וקבע שהשר צריך להכתיב. זה מה שאני אומר, היועמ"ש גיבה את בר לב מול המפכ"ל ואמר שהוא בעל הסמכות".
השר לביטחון הפנים עמר בר לב אישר לח"כ לימור סון הר מלך מעוצמה יהודית לבקר את העצור המנהלי היהודי אלחי כרמלי. כרמלי נשלח למעצר מנהלי לפני כחמישה שבועות, וצפוי להיות בו למשך ארבעה חודשים.
מליאת הכנסת תחדש את ישיבתה מחר (ה') בשעה 09:30 לסיכום והצבעה על הצעת החוק המבטלת את האפשרות של ארבעה חברי כנסת להתפלג מסיעתם. ההצבעה לא תתקיים לפני השעה 10:00.
המליאה יצאה להפסקה בדיון בקריאה ראשונה בהצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 52) מספר חברי הכנסת הנדרש להתפלגות סיעה, התשפ"ג-2022 של ח"כ יואב קיש וחנוך דב מילביצקי, לפיה תבוטל האפשרות של ארבעה חברי כנסת להתפלג מסיעתם.
ועדת הכספים אישרה לקריאה ראשונה את הצ"ח מספר חברי הכנסת היכולים להתפלג מסיעה ▪ קיש: אנחנו לא הולכים לנהוג בנקמנות פוליטית כמו בכנסת הקודמת, אלא בצדק ▪ מאיר כהן: החוק הזה מיותר, צר לי על החולשה שמשדר ראש הממשלה
משה גפני, ארבל אסטרחן, זאב אלקין [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
ועדת הכספים הזמנית, בראשות ח"כ משה גפני, אישרה לקריאה ראשונה את הצעת חוק הכנסת (תיקון - מספר חברי הכנסת להתפלגות סיעה), התשפ"ג-2022 של חברי הכנסת יואב קיש וחנוך דב מלביצקי. במסגרת ההצעה, מוצע לבטל את האפשרות של ארבעה חברי כנסת להתפלג מסיעתם. בהתאם, לצורך התפלגות תידרש קבוצה של שני ח"כים לפחות, המהווים לפחות שליש מחברי הסיעה.
ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני אישרה (יום ד') העברה של 50 מליון שקלים עבור שיפוץ ופיתוח כביש 437 ממחסום חיזמה לכיוון יישובי בנימין ביהודה ושומרון.
ח"כ אוהד טל: "פיתוח הכביש יתקן שנים של היעדר תיקצוב ועתיד להביא לשיפור איכות החיים בבנימין עם העמדת עורק תחבורה ראשי ראוי בכניסה הצפונית לירושלים לטובת שגרת החיים של תושבי בנימין"
יו"ר הוועדה ח"כ שלמה קרעי בפתח הדיון בהצ"ח כשירותם של שרים: "הפירוש ההכרחי לפיו אדם רשאי לכהן כשר אם לא ריצה עונש מאסר בפועל לא מקובל על היועמ"שית ולכן אנחנו כאן כדי להבהיר זאת ולשלול פרשנות מוטעית; אם זה לא מוצא חן בעיני מאן דהו, שיתכבד לרוץ לכנסת ואם ייבחר יוכל לשנות את החוק. מרגע שהחוק חוקק דעתו לא נחשבת יותר משל כל אדם מן היישוב או של ח"כ מהאופוזיציה".
"גם אם הפרשנות האחרת קרובה לאמת, אנחנו מתקנים את החוק כפי הנראה בעינינו ראוי" - כך אמר @shlomo_karhi היום בפתח הדיון בעניין החוק לעניין @ariyederi, והוסיף: "אם זה לא מוצא חן בעיני מן דהוא, שיתכבד לרוץ לכנסת" pic.twitter.com/xvWVw2IDuY
יו"ר הוועדה ח"כ אופיר כץ בפתח הדיון בהצעת החוק הפרטית שהגיש ח"כ איתמר בן-גביר, המבקשת להפקיד בידי השר הממונה את ניהול המשטרה והפעלתה: "בחנתי ולמדתי את הנושא לעומק ובהשוואה בינלאומית. אנו באים לתקן לקונה של שנים, ניסינו, אך בעבר לא היה לנו רוב בכנסת. המודל הזה עובד במדינות דמוקרטיות אחרות ולמרבה הפלא המפכ"ל לא התפטר ולא קמו שם מיליציות . הנושא צריך להיות מוסדר בחוק."
ח"כ אופיר כץ, נבחר (יום ד') פה אחד לתפקיד יו"ר הוועדה ואמר: "תודה על האמון, הצעת החוק מעוררת דיון ציבורי רחב, נקיים דיונים מעמיקים נלמד את הנושא ונשמע את כל הצדדים. אנחנו עושים מהלך חשוב לטובת מדינת ישראל".
הפטור ניתן להעצ"ח חוק יסוד: הממשלה (תיקון - שר נוסף במשרד) של ח"כ שמחה רוטמן וניסים ואטורי; הצע"ח יסוד: הממשלה (תיקון - כשירותם של שרים), של ח"כ משה ארבל והצע"ח הכנסת (תיקון - מספר חברי הכנסת להתפלגות סיעה), של ח"כ יואב קיש וחנוך דב מילביצקי
קיש. דחה את בקשות הרביזיה [צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת]
מליאת הכנסת אישה את המלצת הוועדה המסדרת בדבר הקמת ועדות מיוחדות. לפי המלצת הוועדה, תוקם ועדה מיוחדת לדיון בשתי הצעות חוק היסוד. הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון - שר נוסף במשרד) של ח"כ שמחה רוטמן וניסים ואטורי. והצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון - כשירותם של שרים) של ח"כ משה ארבל. בוועדה יהיו 17 חברים. יו"ר הוועדה יהיה ח"כ שלמה קרעי. בהמלצה זו תמכו 61 חברי כנסת מול 52 שהתנגדו. בנוסף, המליצה הוועדה להקים ועדה מיוחדת לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (סמכויות) של ח"כ איתמר בן-גביר. בוועדה יהיו 13 חברים. יו"ר הוועדה יהיה ח"כ אופיר כץ. בהמלצה זו תמכו 61 חברי כנסת מול 52 שהתנגדו.
יו"ר עוצמה יהודית, ח"כ איתמר בן גביר, המיועד לכהן כשר לבטחון לאומי הגיב על דברי מפכ"ל המשטרה לשעבר, רוני אלשיך, ואמר כי חבל שהתיקון לפקודת המשטרה לא עבר בתקופת כהונת אלשיך.
"הוא היה מתפטר והיינו חוסכים את הנזק האדיר שגרם למשטרה בתפקידו. עד היום הנזק בהפקרת בטחון הציבור ניכר ואת כשלונו הוא מנסה לכסות בהתקפה תקשורתית, במקום להכות על חטא. לא שכחתנו שאלשיך ריגל אחרי אזרחים, עסק בתפירת תיקים, היה מפכ"ל כושל, ובדבר הכי חשוב הוא לא טיפל, בביטחון ברחובות. תיקון הפקודה מאפשר לשר להתוות את המדיניות, את העקרונות ואת הכללים, הדברים הללו לא התקיימו בתקופת אלשיך ולכן המשטרה נראתה כפי שנראתה", אמר.
רוני אלשיך תוקף את חוק הסמכויות שיעניק לאיתמר בן-גביר שליטה רבה יותר על המשטרה וטוען כי המהלך יוביל לירידת האמון הציבורי במערכת אכיפת החוק ▪ "התוצאה תהיה עוד אלימות ופחות ביטחון אישי"
אלשיך. "נהיה פה באנרכיה" [צילום: תומר נויברג/פלאש 90]
הוועדה המסדרת בראשות ח"כ יואב קיש העניקה פטור מחובת הנחה (הקדמת הדיון) בקריאה טרומית לשלוש הצעות החוק: הצע"ח יסוד: הממשלה (תיקון - שר נוסף במשרד) של ח"כ שמחה רוטמן וניסים ואטורי; הצע"ח יסוד: הממשלה (תיקון - כשירותם של שרים), של ח"כ משה ארבל; הצע"ח הכנסת (תיקון - מספר חברי הכנסת להתפלגות סיעה), של ח"כ יואב קיש וחנוך דב מילביצקי.
מפכ"ל המשטרה לשעבר, רוני אלשיך, מביע התנגדות וחשש מפני השליטה הצפויה של ח"כ איתמר בן-גביר במשטרה. בראיון לעיתון ידיעות אחרונות אמר, אם היה המפכ"ל כיום, היה מתפטר מתפקידו לנוכח חוק הסמכויות שעבר אמש בקריאה טרומית ואשר מבקש להסמיך את השר לביטחון לאומי בעניינים שהיו עד היום בידי המשטרה כגוף מקצועי.
נמשכת החקיקה המקדימה לכינון הממשלה ה-37. מליאת הכנסת אישרה (יום ג', 13.12.22) בקריאה טרומית את הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (סמכויות), התשפ"ג-2022, של ח"כ איתמר בן-גביר. בהצעה תמכו 61 חברי כנסת לעומת 53 שהתנגדו, והיא תועבר לוועדה המסדרת לקביעת הוועדה בה יתקיים הדיון בהכנה לקריאה ראשונה.
הוועדה המסדרת בראשות ח"כ יואב קיש העניקה פטור מחובת הנחה (הקדמת הדיון) בקריאה טרומית להצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (סמכויות), של ח"כ איתמר בן-גביר. ההצעה אושרה בתמיכת 10 ח"כים מול התנגדותם של 7 ח"כים. הדיון היה ארוך וסוער. במהלך הדיון יו"ר הוועדה הוציא מספר חברי כנסת מהדיון. באופן נדיר, בדיון השתתפו שרים וסגני שרים רבים.
רק הפרופסור גרשום שלום - מי שהביא לידיעת העולם את תורת הקבלה הנשכחת ועמד על מעשיו של נביא השקר שבתי צבי - הטיח בחילונים ובחרדים בארצם של יוהאן וולפגנג גתה ולודוויג בטהובן כי אין דב...
משקיעי קריפטו שמעוניינים להשקיע כספים ולשמור עליהם מאובטחים, קונים ציוד אבטחה רציני, אבל בסופו של דבר נופלים בהונאות אנושיות שגורמות לכך שכל הטכנולוגיה שהושקעה לא תהיה שווה כלום