גורם בלשכת נתניהו: במסגרת הסטטוס קוו שרים עלו לא פעם להר הבית

מלבד סעודיה וירדן, גם איחוד האמירויות ומצרים גינו את עלייתו של השר לביטחון פנים, איתמר בן-גביר להר-הבית. בהודעה הרשמית שפרסמה איחוד האמירויות נמסר כי "כניסתו של השר הישראלי לשטחי מסגד אל-אקצה, כשהוא מלווה בכוחות ביטחון ישראלים. עמדת האמירויות ברורה והיא הצורך לספק הגנה וביטחון מלאים לאל-אקצה, ולהפסיק את הפרובוקציות המסוכנות בו. אנחנו קוראים לרשויות בישראל למנוע הסלמה ולא לנקוט צעדים שיחמירו את המצב. אנו מדגישים את חשיבות התמיכה במאמצי השלום במזרח התיכון, כמו גם לשים קץ לכל הצעדים הלא-חוקיים שפוגעים בסיכוי להגיע לפתרון שתי המדינות ולהקמת מדינה פלשתינית עצמאית בגבולות 67, כשבירתה מזרח ירושלים".

השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, עלה הבוקר (יום ג', 3.1.23) להר-הבית כשהוא מלווה במאבטחים רבים. זו אינה עלייתו הראשונה של בן-גביר להר-הבית, אך הראשונה מאז שהפך לשר בממשלת ישראל. הוא עלה להר-הבית בבוקרו של צום עשרה בטבת, שהמסורת היהודית מציינת לזכר חורבן בית המקדש.

אחזור לספר: ד"ר יעקב הרצוג - דודו של הנשיא העכשווי - היה היועץ המדיני המזהיר של דוד בן-גוריון ולוי אשכול. ראש הממשלה הראשון העניק לו את תצלומו וכינה אותו כמו את יוסף שבתורה - "צפנת פענח". ראיתי את התצלום-צל"ש על המזנון בביתו של הרצוג ברחוב אוסישקין בירושלים כאשר התמניתי לאושרי ל"סופר המדיני" של עיתון הארץ ב-1969.

הטלוויזיה הפלשתינית הרשמית ברמאללה שידרה נאום מוקלט של יו"ר הרש"פ אבו-מאזן לרגל יום השנה ה-58 להקמת תנועת פתח שחל ב-1 בינואר. בנאומו הבטיח אבו-מאזן "להכשיל את כל התוכניות של ממשלת נתניהו כפי שהפלשתינים הכשילו את "תוכנית המאה" של הנשיא טראמפ" וזאת באמצעות עמידה איתנה של העם הפלשתיני על אדמתו, "השלום", לדברי אבו-מאזן, "יתגשם רק לאחר שהעם הפלשתיני יקבל את מלוא זכויותיו על-פי החלטות האו"ם ומוסדותיו".

ממשלת נתניהו החדשה נכנסת מהר למבחנה המדיני הראשון בעקבות החלטת העצרת הכללית של האו"ם בסוף השבוע לקבל את דרישת הרש"פ ולבקש מבית הדין לצדק בהאג חוות דעת משפטית על חוקיות "הכיבוש הישראלי" בשטחים. ראש הממשלה נתניהו גינה את החלטת העצרת הכללית ואמר כי "העם היהודי לא כובש בארצו ואיננו כובש בבירתנו הנצחית ירושלים" וכי ההחלטה היא חלק מכמה מאות החלטות מעוותות שהתקבלו בעצרת הכללית של האו"ם במהלך השנים. השאלה היא האם הממשלה החדשה תפגין נחישות מדינית כבר בתחילת דרכה או שתחשוש מהתגובה של הממשל האמריקני. זה יהיה גם מבחן להסכמים הקואליציונים בין הליכוד לבין הציונות הדתית שבהם נכתב כי "אם הרש"פ תקדם צעדים נגד ישראל בהאג, הממשלה תגבש מדיניות ואמצעים נגד הרש"פ ונגד פעולותיה".