בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
דיון סוער בוועדת חוקה [צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת]
היועמ"שית נגד רפורמת המשפט:
"הממשלה לא תהיה מעל החוק - היא תהיה החוק"
ועדת החוקה דנה בחוק היועמ"שים ובסמכות הממשלה לקבוע את עמדתה המשפטית ● משנה ליועמ"שית גיל לימון הציג את עמדת היועמ"שית על רפורמת המשפט: "קעקוע של מעמד שלטון החוק במדינה דמוקרטית" ● השר לוין בוועדה: "היועצים המשפטיים כשמם כן הם, יועצים ולא מחליטים"
ועדת החוקה מקיימת (יום ב', 16.1.23) דיון ראשון ברפורמת לוין למערכת המשפט. הנושא הראשון אשר נדון בוועדה עוסק במעמדו של היועץ המשפטי לממשלה.
בפתח הדיון הציג יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן את נוסח החוק ואמר: "הנוסח עוסק במונופול הייעוץ המשפטי לממשלה, הוא הופץ ביום רביעי כדי שיוצג בפניכם מוקדם ככל שניתן. ביום רביעי, במהלך הדיון הקודם, נזף בי ח"כ גלעד קריב שלא מוצג נוסח, אז גייסתי את כל הצוות שלי כדי לשלוח לכם".
ח"כ יואב סגלוביץ' אמר בתגובה: "אתה עקפת את הייעוץ המשפטי של הכנסת, מה שאתה אומר זה לא נכון". ח"כ יוראי להב הרצנו הוצא ע"י סדרנים מהדיון בוועדת החוקה בהוראת היו"ר רוטמן. "אני שואל שאלות ואתה מוציא אותי!", האשים ח"כ הרצנו אץ רוטמן.
ח"כ אריק קלנר הפנה בדיון אצבע מאשימה כלפי בג"ץ ואמר: "בג"ץ ומערכת המשפט שמו את עצמם, בגניבה, מעל הרשויות הנבחרות", והוסיף אמירה נגד הייעוץ המשפטי: "הייעוץ המשפטי - תופעה ומוטציה".
עו"ד שגית אפיק, יועמ"שית הכנסת, התייחסה בדבריה לסוגיית מקום ישיבתו של יועץ המקצועי ליו"ר הוועדה על שולחן הוועדה ואמרה כי "בכנסת יש עניין של דברים המקובלים לאורך שנים וכבוד שנשמר והתנהלות בהסכמות בכלל סיעות הבית. אני מקווה שהכללים הללו יישמרו גם בדיונים כאן וגם הדרך להעברת חקיקה כבדה כזו שבה ההליך הפרוצדוראלי הוא בעל חשיבות רבה. כיועמ"שית ועדת הכספים משלב מסוים הובהר לי שמתוקף תפקידי יש חשיבות רבה למקום מושבם של יועמ"שים לצד יו"ר הוועדה שכן גם לענייני כבוד יש מקום בכנסת".
ח"כ טלי גוטליב מהליכוד זעמה על הייעוץ המשפטי של הכנסת: "באיזה תעוזה אתם מתייחסים ליו"ר הוועדה? אתם מעזים לרשום לו שהסקירה שהביא לא מדויקת. תראו לי משהו אחד לא מדויק. אם אתם רוצים שנתייחס ברצינות לייעוץ המשפטי הוא חייב להיות ענייני".
ח"כ ינון אזולאי מש"ס, שותפה לקואליציה, פנה לגוטליב: "את יודעת שאנחנו באותו צד, אבל עם כל הכבוד יש דרך. הייעוץ המשפטי זה תפקידו". ח"כ גוטליב השיבה: "אתה לא תחנך אותי".
עו"ד אופק השיבה לח"כ גוטליב ואמרה: "חשוב שיהיה אדם אחד בבית הזה שאפשר לפנות אליו ולדעת שהוא ללא פניות, שייתן את הייעוץ המשפטי האובייקטיבי, וישמור על כללי המשחק. זו העבודה שלנו". אנחנו פקידי ציבור, שעושים את תפקידנו ללא מורא מתוקף החוק. אנחנו צריכים להשמיע את עמדתנו באופן הברור ביותר".
עו"ד אפיק: "לא הספקנו בלו"ז שהיה להתייחס לנוסח שהוגש"
בהתייחסה לשאלת ההבדל בין מסמך הכנה לבין נוסח הצ"ח אמרה יועמ"שית הכנסת: "ליו"ר ועדה יש סמכויות עודפות כך שהוא רשאי לקבוע את סדר היום ונושא מסוים. ככל שהנושא יקודם כהצ"ח מטעם הוועדה או פרטית כמובן שעבודת הוועדה נעשית בהתאם לנוסח. לא הספקנו בלו"ז שהיה להתייחס לנוסח שהוגש יחד עם המצע לדיון והפירוט לגביו, ולהעביר מסמך הכנה שנהוג בוועדות המחוקקות ובפרט בוועדה הזו. מניחה שצוות הייעוץ המשפטי לוועדה עובד על מסמך כזה. המסמך יבטא את כלל הדעות וההשקפות ויהיה אובייקטיבי כמתחייב מתפקידנו בחוק.
לשם הפיכת הנוסח להצ"ח מטעם הוועדה נדרשים תנאים שבתקנון - הפרשנות הנכונה לתקנון היא שכשכתוב חו"י ההסדר המהותי צריך להיות כזה שמתאים לחו"י והשאלה אם נושא היועמ"שים מתאים לכך היא שאלה שתצטרכו לדון בה. בלו"ז כזה גם אנחנו לומדים את ההסדר ולא נתחמק מתשובה בשאלה הזו. נכון לעכשיו מראה שדרך המלך היא הצ"ח פרטית מהסיבות שציינתי.
כשנחקק חוק הכנסת בדיונים שנעשו ביחס לייעוץ המשפטי, המטרה הייתה במיסוד הייעוץ לחזק את מעמד הכנסת לא רק בתוך הבית אלא גם ביחס לרשות המבצעת והרשות השופטת. אחד המשפטים שנאמרו היו דברי הנשיא לשעבר ח"כ לשעבר רובי ריבלין שאמר שייתכן שהיועמ"ש לעיתים יטעה אך במקום בו יש מרכבת כוחות פוליטיים שכל אחד מושך לכיוונו, חשוב שיהיה אדם אחד שניתן לפנות אליו ללא פניות וגם אם ייתן לנו פרשנות משפטית כזו או אחרת נדע שהיא תהיה נקייה ואובייקטיבית. זו העבודה שלנו. לצד המסמך של יו"ר הוועדה כתוב מי בעל האינטרס של מי שכתב ואתם יודעים לקרוא אותו בעיניים מסננות. אנחנו במסמכים שלנו נשתדל לתת את כלל העמדות והסוגיות וכן לפערים שאנחנו רואים במסמכים אחרים". "יכולים למלא את תפקידנו ללא כחל וסרק"
בתגובה לשאלת ניגוד העניינים של הייעוץ המשפטי לכנסת ביחס להצ"ח אמרה יועמ"שית הכנסת כי "במובן הצר הצ"ח עוסקת בייעוץ המשפטי לממשלה ולא לכנסת ולכן אנחנו יכולים למלא את תפקידנו ללא כחל וסרק ואין כל ניגוד עניינים. כיועמ"שית לוועדת האתיקה אני תמיד אומרת שהתרופה לניגוד עניינים בכנסת היא גילוי נאות. היועמ"שים של משרד המשפטים נותנים את עמדתם גם כפקידי ציבור וגם כנציגי היועמ"שים. הם לא צריכים לעשות גילוי נאות משום שהוא נעשה ולו רק באמצעות השלט על השולחן כשידוע שמדובר על נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה.
במישור השלישי - גם היועמ"שית לממשלה על כלל יועציה וגם אנחנו כיועמ"שית לכנסת על כלל עוה"ד, כולנו פקידי ציבור ואנחנו עושים את תפקידנו בנאמנות ומכוח החוק ואם נחוש שאנחנו בניגוד עניינים לעניין מסוים נעשה גילוי נאות".
יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן: "הדיון בשאלת מעמד הייעוץ המשפטי, זו דוגמה נפלאה, היועמ"שית אומרת את עמדתה והכנסת רשאית לקבל או לא לקבל את עמדתה והדבר נבחן במעלה הדרך ע"י בית המשפט או לא בהתאם פרצודדורה. המטרה היא שהייעוץ המשפטי לממשלה יהיה יותר דומה לייעוץ המשפטי של הכנסת".
היועמ"שית: קעקוע של מעמד שלטון החוק במדינה דמוקרטית
פרופ' פרידמן אמר בדיון כי הוא אינו תומך בהפיכת היועצים המשפטיים לממשלה לעמדת משרת אמון: "לא רוצה לחזור לאותו מצב שאנשים אינם יכולים להיות בתפקיד אם הם לא שייכים למפלגה כזו או מפלגה אחרת". עוד אמר: "צריך להיות יחס של כבוד ליועצים המשפטיים".לא צריך להגדיל את היקף המינויים הפוליטיים. צריך להתייחס בכבוד ליועצים המשפטיים, גם אם לא מקבלים את דעתם. המילה האחרונה, בין אם מקובלת או לא, היא של בית המשפט. איש לא חולק. בסופו של דבר צריכה להיות עמדה אחידה של הממשלה, גם אם זו לא זהה לעמדת היועמ"ש".
פרופ' שמעון שטרית, שר המשפטים לשעבר אמר בדיון: "אנחנו לא נמצאים בימים כתיקונם - אנחנו נמצאים היום במצב שבו המערכת הפוליטית נוקטת בדרך נחפזת, מוגזמת, חובקת כל מבחינות ברפורמות המוצעות, באווירה של עימות ואולי אפילו אווירה של עוינות כלפי הרשות השופטת וכלפי מערכת המשפט בכלל"
עו"ד גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, התייחס לסעיפי הרפורמה של לוין, והקריא את עמדת היועמ"שית: "אם יתקבלו מכלול ההצעות שעל הפרק בנוסחן הקיים, הממשלה ושריה יפסיקו בפועל להיות כפופים לדין. הסיבה לכך היא שבשיטתנו הפרלמנטרית, הממשלה משפיעה בצורה כמעט מוחלטת על הקואליציה בכנסת, ועל כן היא יכולה לחוקק בהתאם לרצונותיה, בוודאי כאשר היא נשענת על רוב פרלמנטרי מוצק; הממשלה גם יכולה לתקן בקלות את חקיקת היסוד, ולפי אחת ההצעות, במקרה זה לא תהיה עליה ביקורת שיפוטית כלל; בהתאם להצעה שעומדת בפנינו היום, הממשלה תפרש את הדין עבור עצמה ותסתייע בעורכי דין פרטיים אשר יגבו אותה היה והחלטותיה ייתקפו בהליכים משפטיים; במקרה שבו גורם כלשהו יבקש לאתגר את קביעותיה של הממשלה, התיק ינותב למערכת משפטית שאת שופטיו – לפי הצעה אחרת שעלתה – הרשות המבצעת תמנה; אותה רשות מבצעת תוכל גם לעקוף את קביעותיה של המערכת המשפטית הזו, באמצעות הרוב הפרלמנטרי הנתון לה בכנסת, בדרך של פסקת התגברות שדורשת רוב רגיל".
"אין צורך בהסברים מורכבים על-אודות דמוקרטיה כדי להבין זאת: מי שגם כותב את החוק, גם מחליט עבור עצמו אם הוא מקיים את החוק,, גם שולט בבחירת השופטים שעוסקים בביקורת שיפוטית על החלטותיו, וגם מוסמך לעקוף את פסיקתם כשהיא אינה לרוחו – איננו כפוף למעשה לחוק. במצב הזה, הממשלה אפילו לא תהיה מעל לחוק. הממשלה תהיה החוק".
על תפקיד הייעוץ המשפטי לממשלה אמרה: "בזכות מעורבות הייעוץ המשפטי לממשלה – המתנהלת כתף אל כתף עם גורמי הביצוע – ההחלטות המתקבלות זוכות למעטפת הגנה המאפשרת להן לעמוד היטב גם בהליכים משפטיים ולצאת מהכוח אל הפועל, כפי שאסביר בהמשך כשאתייחס לנושא הייצוג".
"היכולת של הייעוץ המשפטי לממשלה למלא את תפקידו בהבטחת שלטון החוק בעבודת הרשות המבצעת נשענת על שני מרכיבים עיקריים: היותו של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה עצמאי, מקצועי וא-פוליטי, והמעמד המחייב של חוות הדעת המשפטית של היועץ המשפטי, המבטאת עבור המשרד הממשלתי את הדין, אלא אם בית משפט מוסמך קבע אחרת".
"המעמד המחייב של חוות הדעת המשפטית נובע מכך שהיועץ המשפטי של המשרד משמש זרועה הארוכה של היועצת המשפטית לממשלה במשרד הממשלתי, אשר כפוף לה מבחינה מקצועית. אם השר חולק על חוות דעתו של היועץ המשפטי של המשרד, הוא יכול להשיג על כך בפני היועצת המשפטית לממשלה". לוין: "השר הוא עציץ"
שר המשפטים יריב לוין הגיב על החוק כי "לא עוד כפיפות של הממשלה לדרג לא נבחר. היועצים המשפטיים כשמם כן הם, יועצים ולא מחליטים. כשהם מייצגים את הממשלה, הם צריכים לייצג אותה ולא את דעתם הפרטית"
השר לוין הוסיף: "הייתי בישיבה עם היועמ"שית, לרבות עם גיל לימון – אתם חושבים שמישהו אמר לי דבר וחצי דבר – על מה שעומד להיאמר פה? כלום. אולי כדאי שהייעוץ המשפטי לממשלה ישמע מה יש לשר המשפטים לומר לפני שהוא מופיע בוועדת החוקה?.
עוד אמר לוין: "כאשר נכנסתי למשרד המשפטים, שמתי לב שבניגוד למשרדים אחרים, אין בכל הלשכה עציצים. אתם יודעים למה? כי מבחינת הייעוץ המשפטי, השר הוא העציץ".
מליאת הכנסת אישרה את החלטת הממשלה בהתאם לסעיף 15 לחוק יסוד: הממשלה, ועל פי הצעת ראש הממשלה, לצרף את חברת הכנסת מאי גולן כשרה בלי תיק במשרד ראש הממשלה. לאחר אישור ההחלטה, ח"כ מאי גולן הצהירה אמונים מעל בימת הכנסת. ההצעה עברה ברוב של 56 חברי כנסת בעד מול 48 נגד.
יו"ר ועדת הכלכלה בדיון התייקרות המזון: "לא קיבלנו תשובה איך מורידים את המחיר - נמשיך לחפש פתרונות מעשיים וגם האוצר יצטרך להכניס את היד לכיס" ▪ הממונה על רשות התחרות: אוכפים את חוק המזון באינטנסיביות ▪ נציגת האוצר: לפי נתוני 2021 אין רקע לטענת הספקים שאין ברירה אלא להעלות מחירים
[צילום: דוברות הכנסת]
הח"כים אברהם בצלאל, אימאן ח'טיב יאסין, אלי דלל והחשב של הרשות לתחרות [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
63 חברי כנסת תמכו בהצעה לעומת 54 שהתנגדו והיא תועבר לוועדת חוקה להמשך הדיון ▪ ח"כ רוטמן העריך: בכנסת הזאת יהיו פחות חברי כנסת מחליפים בסך-הכל מאשר מה שהיה בכנסת הקודמת
שר המשפטים במליאה: "באים ואומרים לי: מה פתאום, מי אתה בכלל? אנחנו מספסלי האופוזיציה ביחד עם השופטים נקבע לך" ▪ לפיד: "15 שנה הליכוד התנגד לרפורמה, אבל עכשיו המפלגה שלך מתייצבת מאחוריך כי זה מועיל להם" ▪ מליאת הכנסת דחתה את הצעות אי-האמון שהגישו סיעות האופוזיציה
השר לוין וח"כ לפיד [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
ראש הממשלה חיזק את בקשת שר התקשורת והציע לחברי הליכוד שלא להתראיין ל"תוכניות שמגדישות את הסאה" ▪ מחלוקת בין השרים קרעי ואקוניס ביחס לקיצוץ תקציב התאגיד
בקואליציה מתכוננים למרתון הצבעות בפברואר. בהודעה שנשלחה מאתר יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ לחברי הכנסת, נאמר כי מ-1 בפברואר לא תואשר לחו"ל לאף חבר כנסת וכי מרתון החקיקה יימשך שבועות אחדים. השרה גלית דיסטל אטבריאן בטוויטר: "רה"מ נתן לי אור ירוק להקים מטה להסברת רפורמת לוין".
"הרפורמה תצא לדרך, וכפי שלא נרתענו בעבר מהתקפות השמאל והתקשורת, איננו נרתעים מן הרעשים, מן הגינויים ומן המחאות ▪ "ההפחדות אותן הפחדות, הרחבה אותה רחבה, העמותות אותן עמותות - רק השלטים מתחלפים" ▪ "אין חדש תחת הכסף - הכסף הזר"
נתניהו. ברוב הדמוקרטיות יש פסקת התגברות [צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90]
כיום ממתינים 3,677 עולים חדשים ללימודי עברית באולפנים ▪ משרד החינוך: "השר ביקש ללמוד את הנושא" ▪ האוצר: "ככל שזה יתועדף במסגרת התקציב הבא, נהיה ערוכים להכין הסכם העסקה ייעודי" ▪ יו"ר ועדת החינוך אמר כי הממשלה זלזלה בהחלטת הוועדה מלפני שנה ודרש ממשרדי החינוך, האוצר, הקליטה ונציגי המורים למצוא פתרון למורי האולפן בתוך חודש
עולים חדשים לומדים עברית באולפן (1959) [צילום: לע"מ]
ועדת הכנסת אישרה (יום ב') את הקמת ועדה משותפת לוועדות הפנים והכנסת לדון בהצעת החוק לביטול אזרחותו ותושבותו של פעיל טרור המקבל תגמול. הוועדה תהיה בת 12 חברים, 6 מכל ועדה, ולפי ההרכב הבא: מטעם ועדת הכנסת: יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר כץ, שיכהן כיו"ר הוועדה המשותפת, ח"כ משה סעדה, ינון אזולאי, מירב בן ארי ושרון ניר. מטעם ועדת הפנים חברי הכנסת: יעקב אשר, אליהו רביבו, לימור סון הר-מלך, וואליד טאהא, זאב אלקין ויוסף עטואונה.
יו"ר הוועדה ח"כ אופיר כץ הסביר כי מטרת הקמת הוועדה המשותפת היא להוריד לחץ מוועדות אחרות והוסיף: "כשמדובר על חוק בתמיכת 106 חברי כנסת, זה אומר שכולם מסכימים שצריך לקיים דיוני עומק בנושא".
שר הביטחון לשעבר, בני גנץ, הודיע (יום ה', 12.1.23) כי ישתתף בהפגנה הצפויה להיערך בתל אביב במוצאי השבת הקרובה על-ידי מתנגדי צעדי החקיקה של ממשלת נתניהו המבקשים לצמצם כמעט עד כדי ביטול את יכולת בית המשפט לבקר על הממשלה ועל הכנסת.
לאחר שנתיים שבהן ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לא התכנסה ולא היה פיקוח פרלמנטרי על פעילות המשרדים השונים, התכנסה (יום ד', 11.1.23) לראשונה הוועדה כדי לקבל דיווח על פעילות משרד התפוצות לשנת 2022.
ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח (יום ג', 10.1.23) עם נשיא המדינה יצחק הרצוג, בעקבות דבריו של ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), ואמר לו כי "במדינה דמוקרטית לא עוצרים את ראשי האופוזיציה, כפי שלא קוראים לשרי הממשלה נאצים, לממשלה יהודית - הרייך השלישי, ולאזרחים לצאת למרי אזרחי".
ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) הצפוי להתמנות לראש הוועדה לביטחון פנים בכנסת, קורא לעצור את ראש האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד, את חברי הכנסת בני גנץ ויאיר גולן ואת שר הביטחון לשעבר משה יעלון. זאת, בטענה שהארבעה קראו למלחמה נגד הממשלה.
משקיעי קריפטו שמעוניינים להשקיע כספים ולשמור עליהם מאובטחים, קונים ציוד אבטחה רציני, אבל בסופו של דבר נופלים בהונאות אנושיות שגורמות לכך שכל הטכנולוגיה שהושקעה לא תהיה שווה כלום
במערכה ההיברידית בין ישראל לבין אירן זאת כבר הצליחה בהיבט הפסיכולוגי והכניסה את הציבור הישראלי, שנמצא חצי שנה במתחים, ללחץ נפשי ללא תקדים הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...