בנובמבר 2018 נכנסה לתוקף רפורמה בסיעוד לאחר שנים של ביקורת על קושי במבחנים לסיעוד בבתים, טיפול באזרחים ותיקים וחלוקה בין גופים שונים. דוח
מבקר המדינה ב-2017 האיץ את יישום הרפורמה בכך שהדגיש כי תוחלת החיים הממוצעת בישראל היא מהגבוהות במדינות ה-
OECD, וכי עד שנת 2050, לראשונה בהיסטוריה, יהיו יותר בני 60 ומעלה. לפני הרפורמה היו שלוש רמות קצבאות, אך הרפורמה הכניסה שש רמות ואפשרויות סיוע למצבי סיעוד קלים למניעת הידרדרות ומספר היחידות השבועיות הורחב.
מאז כניסת הרפורמה, נמצא כי ישנה עלייה המעידה על כך ש-131.4 אלף זכאי סיעוד קיבלו את זכויותיהם. בעוד שבשנים 2017-2016 הוגשו כ-90 אלף פניות חדשות לביטוח הלאומי, בשנים 2022-2021 יש כ-125.6 אלף פניות. יצוין כי המועמדים עברו הערכות תלות המתייחסות למצבים רפואיים והשלכותיהם על המצב התפקודי ומתייחסות גם לסיכון לנפילות. ישנם 309,435 קשישים סיעודיים המקבלים קצבה, כ-55,000 מתוכם במצב סיעודי קשה.
על-פי נתוני הביטוח הלאומי נמצאות רמות הקצבה 1-6 (רמה 6 מציינת את המצב הרפואי החמור ביותר) כך: עד גיל 69 רמת הקצבה הממוצעת היא 2.5, מגיל 70-74 - 2.8, מגיל 75-79 - רמה 3, והרמה עולה ככל שבני 95-99 הממוצע הוא רמה 5.3. לפי התפלגות הזכאים יש כ-41.4 אלף אזרחים סיעודיים ברמה 1, כ-61.5 אלף ברמה 2, כ-48 אלף זכאים ברמה 3, כ-48 אלף ברמה 4, כ-34 אלף ברמה 5 וכ-54.7 אלף ברמה 6. מאז הנהגת הרפורמה חלקם של הזכאים ברמה 1, הבסיסית ביותר ירד במידה ניכרת.
לפי מינהל המחקר של הביטוח הלאומי, ניתן לראות בבירור כי בתקופת הקורונה התחדדה ההכרה בכך שאנשים בגיל השלישי היו בקבוצת סיכון מרכזית לצד פעולות המדינה בהטלת סגרים והגבלות תנועה. בביטוח הלאומי נענו מיד לחשש מצד הזכאים ובני משפחותיהם להכנסת זרים לבתיהם ואפשר למי שלא ניצל שעות טיפול לקבלת קצבה בכסף, שהופקדה באופן אוטומטי לחשבונות הזכאים. כך שבחודשי אפריל ומאי 2020 מספר מקבלי הקצבה בכסף עלה משמעותית. כיום, כ-14.5% מקבלים קצבה בכסף, 57% מקבלים קצבה משולבת (כסף + שעות טיפול) וכ-28.5% גמלה בעין (שירות בדמות טיפול סיעודי).
ברמות הנמוכות של טיפול סיעודי, אזרחים ותיקים מעדיפים לקחת הטבות בכסף וברופאים מכיוון שהם מנצלים את הקצבה לצרכים בסיסיים ורפואיים כגון: רכישת מוצרי ספיגה, רכישת תרופות, תרופות פרטיות, מכשירי שמיעה, רפואת שיניים, טיפול במשק הבית וצרכים אישיים - הוצאות ושירותים כגון: מזון, ביגוד ותחבורה. מתשובות האזרחים הוותיקים ובני משפחותיהם עולה כי הכסף משמש אותם לצרכים בסיסיים בחייו של הפרט וכי ניתן להשתמש בו לשיפור מצבם ולרכישת דברים שלא היו בהישג ידם אלמלא קצבה.
ברמות 2-6 יש מעט מקבלי קצבה במזומן בלבד והקשישים הסיעודיים מבקשים יותר טיפול סיעודי: סיעודי, שעות סיעוד, טיפול ביתי ועוד.
מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, ירונה שלום: "כיום כמעט אין במגזר הפרטי ביטוחים סיעודיים שיבטיחו מחיה בכבוד של הגיל השלישי וזאת במקביל לעובדה שקצבאות הזקנה לא עלו באופן משמעותי במרוצת השנים ובכך רפורמת הסיעוד הביאה לשינוי מהותי ביכולת שלנו כחברה להעניק סיוע לצרכי האזרחים הוותיקים".
