נתניהו למתנגדי הרפורמה: תפסיקו לנסות לפגוע בכלכלת ישראל

שר המשפטים יריב לוין גורר אתו את בנימין נתניהו לריצת אָמוֹק להרס כל דבר שהנהיגה הממשלה הקודמת, ולא משנה אם הוא טוב, בינוני וכמובן רע. שרי הליכוד מתוסכלים כי קיבלו רק שאריות מחלוקת התיקים. משרדים בכירים, כמו האוצר, מחצית תיק הביטחון, ביטחון הפנים, הבריאות, לבו של משרד החוץ, ומחציתו של משרד החינוך נשללו מהם ונמסרו לשרים מהמפלגות הנלוות שהם חסרי כל כישור, קיצוניים ופזיזים. עם זה: שרי הליכוד התנפלו על מעט התיקים שקבלו בפראות ובמלתעות פעורות, בלי בדיקה, בלי אחריות, העיקר להראות "אנחנו פה" ולזכות במספר כותרות.

ד"ר יעקב צמח, השופט "האשכנזי הטהור", שנולד בעיר מוסול בעירק "האשכזית" בשנת 1935 הוא היה השופט, שפסק בשנת 1999 לאריה דרעי ארבע שנות מאסר. אומנם, בית המשפט העליון "האשכנזי" הפחית מחומרת העונש, שהטיל "האשכנזי" ד"ר יעקב צמח, והקל על אריה דרעי בהפחיתו מארבע שנות מאסר שלוש שנים ופסק רק שנת מאסר אחת.

נקודת התורפה הבולטת של הדמוקרטיה היא העובדה שלצד עקרונות הדמוקרטיה וכלליה, אין לה מוסר אינהרנטי לבחינה ערכית מוסרית של ההחלטות המתקבלות באופן דמוקרטי. על התורפה הזו עמד קאנט ועמדו גם מקימיה ומייסדיה של הדמוקרטיה הישראלית. ערב הקמת המדינה רשם בן-גוריון ביומנו: "אני בעד דמוקרטיה יהודית - 'המערבית' לא מספיקה... יש לנו תוכן [תרבותי מוסרי] יהודי מיוחד שצריך להיות נחלת העולם".

חוות הדעת של הייעוץ המשפטי של הכנסת קובעת כי תיקונים חוקתיים שמבקשת הקואליציה לקדם יכולים לחול רק מהכנסת הבאה, ולא מיד. זאת, על-מנת שייעשו מאחורי "מסך בערות" ובמנותק מההקשר הפוליטי המיידי.

במאמר "הכזבים שבבסיס המזימה להרס מערכת המשפט" כותב איתמר לוין¹ טיעונים, הנמקות והסברים - כולם כביכול להצדקת כותרת מאמרו. לאחר שעיינתי בדבריו ארוכות, אני חולק עליהם בצורה מוחלטת.